|
מאגרי מידע ממוחשבים הם אחד החידושים החשובים ביותר שנוצרו בשנים האחרונות. בוודאי שהם משפיעים על כל הנעשה בתחומי הידע השונים; השאלה היא באיזה מידה הם יכולים להשפיע על לימוד תחומי הדעת השונים. שאלה זו היא שאלה מעשית: האם ניתן לנו, כמורים, לכוון ואולי אף ליצור כיווני השפעה, שיקדמו וירחיבו את חוגי הלומדים ותחומי הדעת הנלמדים בעזרת מאגרי מידע אלו? מאמר זה הינו סיכום של ניסיון חינוכי-דידקטי במסגרת מוקד יהדות במכון לשיפור דרכי ההוראה במכללת אורנים. הנקודה העיקרית שבקשתי לבחון בעבודתי היא: האם ניתן להשתמש במאגר המידע הממוחשב של פרוייקט השו"ת (המצוי ע"ג CD-ROM שהוציאה אוניברסיטת בר-אילן), ככלי ללימוד של מקצועות היהדות וההומניסטיקה בבתי הספר. לצורך זה התחלקה עבודתי לשניים: א. בדיקה תיאורטית של יתרונות וחסרונות המאגר כמקור לבניית נושא לימודי והעמקה בו, תוך שימוש ברב-תחומיות המצויה בו. ב. לימוד ויישום החלק התיאורטי בשעור סמיסטריאלי. כמובן, שחלק חשוב של העבודה עדיין לפני, והוא: לימוד נושא מתחומי היהדות, בעזרת המאגר, בבית ספר. |
|
א. ההבט התכני: עדיין, חסרים בו כמה מספרי המקורות החשובים ביותר: 1. כל ספרי הגאונים. 2. מימי-הבינים: * ספרות שאינה הלכתית. למעט, פירוש רש"י לתלמוד, ופרשנות של רש"י, רמב"ן ועוד למקרא. * מספרי ההלכה, בעיקר הרי"ף. 3. מהעת החדשה: כל הספרים שאינם שו"ת. כמו כן חסרים ספרי-עזר כגון: אנציקלופדיות (לחכמי המשנה והתלמוד וכו'), לכסיקונים, מילונים (בעיקר ארמי-עברי), אוצר ראשי תיבות, ועוד. ספרות העזר הקיימת במאגר היא: פרשנות למקרא ופרש"י לתלמוד, ביוגרפיות קצרות של בעלי השו"ת. ב. ההיבט הטכני: 2. ניתן לאפיין כל מילה על ידי הוספת תו מסוים ולחפשה לפי: שורש, עם קידומת/סיומת ועוד. 3. ניתן להדפיס, או לשמור מתוך המאגר את כל התוצאות או מבחר של תוצאות, כגון: תוצאות 23, 21, 11, 7, 4. 4. ניתן לעבוד בו-זמנית על המקרא ואחד מפרשניו, על התלמוד הבבלי ופרש"י ועל שו"ע ומשנה-ברורה. 5. ניתן לעבוד על חמישה מקורות ממאגרים פנימיים שונים במקביל. 6. ניתן לעבוד עם המאגר ברשת, דבר המאפשר לימוד בכיתה שלמה. ג. יתרונות מאגר המידע: 2. המהירות שבה ניתן לחפש בתוך כל מאגר המצוי בתוך מאגר המידע. 3. המהירות שבה ניתן לעבור ממאגר פנימי אחד לשני. 4. שיטת החיפוש האחידה לכל הספרים השונים והרחוקים כל כך זה מזה בזמן, במקום, בתוכן ובצורה. |
|
א. הנחות מקדימות: גישה נוחה ומהירה למקורות היהודיים, מהווה רק צעד ראשון אך לא מספיק במפגש עם מקורות אלו. אנסה להדגים זאת בעזרת מחלוקת תנאים המובאת בתלמוד הבבלי מסכת הוריות, יד, ע"א, משמו של ר' יוחנן: |
"פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן,
חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף". |
| וכך מפרש מושגים אלו רש"י: |
"סיני... - מי ששנה, משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני... עוקר הרים - דחריף ומפולפל בתורה, אע"פ שאין משנה וברייתא סדורין לו כל כך".
|
|
מאגר המידע של בר-אילן מעמיד לרשות כל אחד מאיתנו - "סיני" קולקטיבי שבו סדורים רוב המקורות היהודיים מהתנ"ך ועד ימינו, כנתינתן. לכאורה יש בו תשובה ניצחת למחלוקת זו: עוקר הרים עדיף! מאחר ואין אנו זקוקים לשינון המקורות, וכל מה שנותר לנו הוא "לעקור הרים" - כלומר, להשתמש בזכרון הממוחשב כבסיס ליצירה ולימוד ללא צורך בשינון. החשש הגדול במאגר המידע הוא, שנוצף בכמות כזו של מידע, עד שהררי מקורות מהתנ"ך, המשנה, הברייתות וכו' יקיפו אותנו ויאיימו עלינו. מעטים בלבד יוכלו להבינם, ורק יחידי סגולה יוכלו ל"עוקרם", כלומר להתמודד איתם וליצור מהם. כך שהמפגש עם המאגר לא יעקור הרים אלא יגרום ל"מפולת הרים".
כדי להתמודד עם בעיה זו, צריך לפתח דרכי התמודדות, כדי שנוכל לנצל את יתרונות המאגר מבלי ש"נטבע" בו. תנאי ראשון לכך הוא שנבין שההבדל בין מאגר מידע ממוחשב לבין קונקורדנציה וכלים מסורתיים אחרים אינו רק כמותי-טכני, יכולת גישה מהירה למקורות רבים, אלא שיש כאן פוטנציאל להבדל איכותי. כדי לממש הבדל זה, צריך ללמד את המאגר וללמוד בעזרתו בדרכים שאותן אני מציע להלן. ב. קהל-היעד של לימוד מאגר המידע: לסוג הראשון, יכול המאגר להיות לרועץ, ולגרום להרגשת יאוש וחוסר רצון להתמודד עם כמות האינפורמציה שהמאגר מספק לו, או לאשליה של שליטה וידע בספרות היהודית לדורותיה, מבלי שיכיר בהבדלים היסטוריים, גיאוגרפיים, לשוניים ותרבותיים שבין הספרים השונים. ללומד בעל הידע, מאגר זה הוא מקור מידע רב ערך, אלא ששימוש במאגר המידע כקונקורדנציה מהירה, מקיפה ויעילה בלבד, מחמיץ את האפשרות להפוך אותו גם בסיס ללימוד מקיף ויסודי ("סיני"). אך גם שימוש במאגר כקונקורדנציה, הכניסה לתוך ספריהם של "עוקרי-הרים" רבים מהווה מקור ללימוד יצירתי מעוגן במקורות עצמם. ג. דרכי הלימוד של מאגר המידע: סדנה כזו מאפשרת מצד אחד, תירגול של דרכי עבודה נכונות עם המחשב, ומצד שני להביא לידי ביטוי מוחשי את דרכי הלימוד הרבות שבהן ניתן לעבוד עם מאגר המידע. דרכים שילכו וישתכללו, גם מחמת הניסיון המצטבר, וגם בגלל שתחום המחשבים הינו דינאמי ומשתנה ללא הרף. |
|
מבנה כללי של הסדנה: ב. הכרות כללית עם מאגר השו"ת של בר-אילן והכלים שהיא מציעה. ג. לימוד, בעזרת המאגר, שידגים אפשרויות שונות של שימוש בו. ד. הדגמה של עיבוי תוכניות לימוד קיימות בתושב"ע ובמחשבת ישראל. (ניתן גם במקרא ובתולדות עם ישראל). ה. בניית מערכי שעור, על ידי התלמידים, שבהם ישולב שימוש במאגר, והעברתם בכיתה. בסיום כל שיעור יערך דיון ביישום החינוכי של המאגר כפי שבא לידי ביטוי בשעור. פרוט המבנה של הסדנה: ב. הכרות כללית עם מבנה המאגר והכלים שהוא מציע (ראה פרק 1 לעיל), כדי שנוכל להתמקד בתוכניות שבו. ג. הדגמות לימוד בעזרת המאגר: ג1. הדגמת לימוד בעזרת המאגר של סיפור-אגדה תלמודי, המקור המקראי שלו והמקבילות החז"ליות שלו: בתלמוד הבבלי, בבא-מציעא פד ע"א מצוי סיפור פגישתם של שנים מחשובי האמוראים בארץ-ישראל: ר' יוחנן וריש לקיש - כפי שסופר בבבל. ההדגמה תתרכז בשיחה הפותחת את הסיפור: |
"אמר ליה (ר' יוחנן לריש לקיש): חילך לאורייתא!
[רש"י: כמה כוחך יפה לסבול עול תורה.] אמר ליה (ריש לקיש לר' יוחנן): שופרך לנשי! [רש"י: יופייך ראוי לנשים.]" |
|
השאילתא (כך נקראת צורת החיפוש בתוכנה) תהיה הביטוי: חילך. הערה: כלל חשוב שכדאי לסגל בזמן שעובדים עם התוכנה: לחפש תוצאות לשאילתא בכל המאגרים הפנימיים, גם בכאלה שנדמה לנו שאין בהם תוצאות רלוונטיות. התוצאות: * שניהם מדברים בפסוקים! * יש כאן ביקורת חריפה על ר' יוחנן, שבתשובתו השנייה הוא מציע לריש לקיש אישה (את אחותו), כדי שיבוא איתו ללמוד תורה. ב. בירושלמי ב"מ פ"ד ט' ע"ג/ה"א: יש מקור שבו משולבת המילה "חילך", ויתכן שהוא קשור למסר של הסיפור, מאחר והוא דן בכלל: "כל הירוד מחבירו קונה את חבירו". (שני "גיבורי" סיפורנו הם חלק מהמשתתפים בדיון זה). ג. במדרש שמואל (בובר) פרשה לא, ד"ה דברי למואל: יש מדרש של ר' יוחנן עצמו על הפסוק המקראי: "אל תתן לנשים חילך. למה? שלא יחלישו אותך ויגנבו דעתך." אין ספק שיש קשר ישיר בין דבריו של ר' יוחנן כאן, והאגדה בבבלי. נראה שהאגדה הסתמכה על דבריו אלה, מאחר והיא הופכת אותם על-פיהם ומפנה אותם כנגדו. באגדה ר' יוחנן וריש לקיש הם שמחלישים זה את זה, וגונבים זה את דעתו של זה עד מוות! היחידה שמנסה להשלים ביניהם, לחזק אותם ולישב את דעתם, ללא הצלחה, היא אשה: אחותו של ר' יוחנן, היא אישתו של ריש לקיש. ג2. הדגמת לימוד של רעיון תלמודי: "מאי חנוכה?" וההתיחסויות אליו לאורך הדורות, עד ימינו. בתלמוד הבבלי, שבת כא ע"ב, נשאלת לראשונה השאלה: "מאי חנוכה?". התשובה ניתנת בברייתא המפורסמת על נס פך השמן. רש"י מפרש את השאלה כך: "על איזה נס קבעוה?" הפרוש המקובל לרש"י הוא: מהו אותו נס שעליו קבעו את חג החנוכה? ולכן התלמוד מביא את נס פך השמן, כדי שגם לחנוכה יהיה נס. החיפוש ההילכתי ברמב"ם ובטור מראה את המשקל הרב שניתן לברייתא זו, כבסיס עיקרי לחג החנוכה. המשך החיפוש מראה שעד ימינו, לא תפסה שאלה זו מקום בספרות השו"ת. בימינו עולה שאלה זו מחדש. מורי ההלכה של הציונות הדתית, ר' אליעזר ולדנברג ור' עובדיה יוסף מתיחסים לברייתא ולשאלה, מתוך ההקשר האקטואלי של מלחמת השיחרור ומלחמת ששת-הימים: מה המעמד ההלכתי של הנצחון הגדול במלחמת "מעטים מול רבים"? התשובות כולן מענינות וכדאי לעסוק בהן. לענייננו מענין החידוש (ששניהם מביאים) של המהר"צ חיות, הטוען שעיקר הנס היה נצחון החשמונאים, אלא שאמירת הלל מותרת רק על נס שהתרחש שלא כדרך הטבע. ולפי כך רש"י מפרש את שאלת התלמוד: על איזה נס קבעו את אמירת ההלל? הערה: אחת הנקודות החשובות בספרות השו"ת, היא שהיא משקפת (ברובה) את השאלות, הבעיות, הלשון ואורחות החיים של הדורות השונים, (עד העת החדשה - של כלל הציבור היהודי, והחל מתחילת המאה הי"ט - של החלק הדתי בציבור זה). לימוד זה יכול להוות בסיס לשאלות מהותיות לחיינו: * המשמעות הדתית של הציונות * איך להתיחס לציונות כהמשך או שינוי של הרצף התרבותי של עם ישראל * האם ניתן להמשיך ולהתיחס לציונות ולמדינת ישראל בכלים ובצורות שאיתם עבדו מנהיגיו הרוחניים של עם ישראל באלפיים השנים האחרונות? וכו'. ד. עיבוי ושיכלול הלימוד בתוכניות לימוד קיימות: ד1. התכנית הראשונה היא ממחשבת-ישראל: "קדושת החיים". הפרק הראשון בתוכנית מבוסס על הברייתא מהתלמוד הבבלי, ב"מ, ס"ב, ע"א: |
"שניים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב...".
|
|
בעלי המחלוקת בסוגיא הם: בן פטורא ור' עקיבא. השאילתה תהיה לפי צמד הביטויים: בן %פטר (שמו של בן פטורא מתחלף במקבילות בין פטורא, פטירי ופטורי. האיפיון % מאפשר לנו לבדוק את כל המקומות שבהם מופיע השורש "פטר").
החיפוש מביא אותנו לתוצאות: א. למקבילה בספרא, שמובאת בתכנית-הלימודים (=ת"ל). להתיחסויות שונות ופרושים חדשים של בעלי השו"ת, כגון: ב. הרשב"א שהופך את הדילמה ושואל: "מי שהיה במדבר, ומת בצמא, ומצא קיתון מים של חבירו, ימות ואל ישתה, ואפילו על מנת לשלם?...". ג. שו"ת בנין ציון המנסה להבין: מדוע לא העתיק הרמב"ם דין זה של ר' עקיבא? ועונה שהוא כנראה לא רצה לפסוק כר' עקיבא, ולא רצה לצאת במפורש כנגדו, ולכן העדיף לשתוק. בין פוסקי זמננו ישנן כמה התיחסויות מענינות לסוגיה: ד. הראי"ה קוק מעלה אפשרות חדשה: "אבל אם רצה ליתן לחברו...". אפשרות שמעלים הוגים ויוצרים שאינם דתיים, כמו א. ד. גורדון (האדם והטבע, הוצ' הספריה הציונית תשי"ז, עמ' 146) ש"י עגנון (סיפורים ואגדות, הוצ' שוקן, תשכ"ב, עמ' כה-כח). ה. ר' משה פיינשטיין מתיחס לברייתא בתשובה ארוכה. תוך שהוא מביא שורה ארוכה של מקורות תלמודיים המתיחסים לקדושת החיים. חלקם מקורות המצויים בתוכנית הלימודים הנ"ל. אחת מאפשרויות הלימוד היא לקחת ולבדוק מקורות אלו, ודרכם להגיע להתמודדויות נוספות, אחרות ושונות לגבי שאלת קדושת החיים. המקורות שמזכיר הרב פיינשטיין: * לגבי המשפט: "מאי חזית דדמא דחבראי סומק טפי?" [=מה ראית שדם חברך אדום יותר?] - סנהדרין ע"ד, יומא פ"ב, פסחים כ"ה (מקור זה הוא חלק מהת"ל), יבמות נ"ד, ע"ז נ"ד. ומעשה דומה בע"ז כ"ו. * לגבי הרעיון: "דאין לך דבר שעומד בפני פקוח-נפש" - תוספות לב"ק ס', הרי"ף לשם ולב"ק קי"ז, הרמב"ם ונושאי כליו בהלכות חובל פ"ח ה"ב. * כמו-כן הוא שולח לפירושים נוספים לאותה ברייתא: מהרש"א ח"א, שו"ע יו"ד סי' קנ"ז, ושם סי' רנ"א סק"ו וסק"ז - בעיקר נושאי-כליו: מג"א לסק"ו והגר"א לסק"ז. הערה: נראה שזו דרך עבודה אפשרית לגבי כל נושא. באמצעות בעלי-השו"ת ניתן להגיע גם למקבילות רעיוניות, ולא רק למקבילות צורניות/לשוניות אליהן ניתן להגיע בקלות באמצעות התוכנה. ד2. התוכנית השניה היא מתושב"ע: השבת אבדה. פרק ד' בחוברת פותח במשנה מב"מ, פ"ב, מ"ח. עיקר החידוש של משנה זו הוא בהתמודדות עם הרמאים, המנסים לקבל אבידה שאינה שלהם. המשנה והבבלי שדן עליה (ב"מ, כח, ע"ב) אינם מבארים לאיזו רמאות נתכוונו. בעזרת התוכנה ניתן בקלות להגיע למקור בתלמוד הירושלמי לאותה משנה (ב"מ, פ"ב, ח, ע"ג), שמבאר את מהות הרמאות באמצעות סיפור יפה. הסיפור מובא בארמית, לכן כדאי להעזר כאן בפירושו המקיף של ש. ליברמן (ירושלמי נזיקין מהד. ש. ליברמן וא"ש רוזנטל). פרק ו' סעיף 2, עוסק בשאלה: מתי מותר להתעלם מאבידה? הלימוד מתבסס על הגמרא בבבלי ב"מ ל, ע"א-ע"ב. החיפוש מעלה מקבילות בברכות, יט, ע"ב ובסנהדרין, יח, ע"ב, מקבילות שניתן להגיע אליהן ללא קושי גם ללא מחשב. אך חיפוש ברש"י (שעדיין אין לו קונקורדנציה), מביא אותנו למקבילות רעיוניות בשבת, פא, ע"ב, בר"ה, ג, ע"א, במגילה, ג, ע"ב ובשבועות, ל, ע"ב. מקבילות שעד כה דרשו בקיאות ברש"י. הערה לסעיף ד: אחת הבעיות שעולות מדרך כזו של לימוד תוכניות-לימודים היא: מה הוא מעמדה של תוכנית-הלימודים? מהן דרישותינו מכותבי ת"ל? ומהן דרישותינו מהמורים המלמדים תוכניות אלו? לפי השיטה שנקטנו כאן, הת"ל היא רק בסיס לשינויים וליצירה של המורה והתלמידים היוצאים מנקודת עיון ודיון ידועה, ומגיעים בתהליך החיפוש והלימוד למקומות שונים ומגוונים במקורות השונים. מכאן: * האם המורה אוטונומי להחליט על החומר הנלמד? * האם המורה יכול להחליט מה ואיך להביא חומר לתלמידיו? * האם תוכנית-הלימודים היא המלצה, או רק מסמנת כיוונים? * האם שיטה כזו טובה לכל מורה? לכל כיתה? * מה תפקידו של מורה, במצב שהוא כבר איננו יותר בעל הידע? |
|
תאור המשתתפים: שעור 1: הכרת סביבת 'חלונות'. שעור 2: הכרה כללית של מאגר המידע "פרוייקט השו"ת בר-אילן". שעור 3: איך ניגשים לעבודה על מקור תלמודי. שעור 4: תרגול חופשי ותרגול מובנה במהלך השעור, תוך כדי התרגול, הסברתי את ההבט התוכני של המאגר, ראה: פרק 1, סעיף א לעיל. הדגשתי, דווקא בגלל יתרונות המאגר, שיש חשש שהגבולות בין הספרים השונים - בזמן, במקום, בתוכן ובצורה - יטושטשו! לכן עליהם כמורים בהווה ובעתיד להדגיש הבדלים אלה ולהיות מודעים לכך, שהמאגר הוא כלי ליצירת גירוי וסקרנות למפגש בין תלמידים וספרים. ספרים ממש, ולא צורתם במסך המחשב! בחלקו השני של השיעור, היה תרגול מובנה: הדגמה של לימוד סוגיה היסטורית. בדיקת הרעיון התלמודי: "מאי חנוכה?" וההתיחסויות אליו לאורך הדורות, עד ימינו. כפי שתוכנן, ראה לעיל: פרק 3, סעיף ג2. שעור 5: המשך תרגול. ולימוד גירסא 3 של המאגר כתבנו ביחד רשימה של נושאים, מושגים, שמות, סיפורים ועוד הקשורים לחנוכה, כגון: יהודה, יהודית, חנוכיה, סופגניה, על הניסים, חנה ושבעת בניה וכו'. כל סטודנט בחר מושג וחיפש אותו במאגרים השונים. תוך כדי חיפוש, הדרכתי פרטנית כל סטודנט באפשרויות החיפוש השונות, ובחידושי גירסא 3. בסיום השעור אספנו את הממצאים השונים, וסיכמתי את התמונה הכללית לגבי החג, כפי שעלתה מהממצאים. שעור 6: המשך תירגול חופשי. * השעור הקודם לא הספיק להכרות ושליטה מינימלית בגירסא 3. * בשעור זה לא היו הסטודנטים של החטיבה האקדמית. שעור 7: העמקה והרחבה של חלק מתוכנית לימודים קיימת, יחד עם הצגת דרך אפשרית לבנית נושא לימודי/מחקרי בעזרת המאגר. מהלך השעור: בשעור זה הדגמתי את כל מהלך החיפוש של הנושא: אני עובד ליד המחשב, והסטודנטים מסתכלים, רושמים את התהליך, מעירים ושואלים. בשלב זה כבר יש לסטודנטים מספיק כלים להבין את הראציונאל של דרך החיפוש שנבחרה. בשיעור הספקתי להגיע רק עד ההתיחסויות של השו"תים השונים, לברייתא שאנו עוסקים בה. עדיין לא הדגמתי את האפשרויות השונות של הרחבה רעיונית של הנושא, שניתן להגיע אליהם דרך הר' משה פיינשטיין. המסקנה היא שזו דרך עבודה אפשרית בכל נושא. באמצעות בעלי-השו"ת ניתן להגיע גם למקבילות רעיוניות ולא רק למקבילות לשוניות. שעור 8: המשך של שעור 7. כל תלמיד חיפש את המקור, למד אותו והסביר כיצד מתקשר המקור מבחינה רעיונית לנקודת המוצא שלנו. שעורים 9-12: השלמות + תלמידים מעבירים שיעור 1. השלמות של אפשרויות שונות של עבודה עם המאגר. * אפשרות שמירת התוצאות השונות שעולות בחפוש, בדיסקט רגיל. * קיבוע חלונות, והאפשרות לעבודה בו-זמנית עם חמישה חלונות, כשבכל חלון מצוי מקור ממאגר אחר. * סיכום כללי העבודה עם המאגר שאותם למדנו. 2. חמישה מהתלמידים העבירו שעורים בנושאים שונים שבהם שילבו עבודה עם המאגר. |
|
א. שתי תלמידות, חסרות ידע מוקדם במקצועות היהדות, העבירו במשותף, שעור בהכרת הפירושים השונים לבריאת האדם "בצלמנו ובדמותנו", כפי המסופר בבראשית א' כ"ז. השעור התחיל בקריאה מתוך פרק א' בבראשית, ולאחר מכן בחיפוש פירושים שונים למילים: "בצלמנו", "בדמותנו" - שתי קבוצות; "בצלם", ו"בדמות" - שתי קבוצות. החיפוש התבצע במאגרים: רש"י למקרא ובראשית רבה. בס"ה הגיעו התלמידים בשעור לפרושים העיקריים לגבי ניסוח בריאת האדם בלשון רבים: * התייעצות של ה' עם המלאכים. * בריאת איש ואישה ביחד. * בריאה מתמשכת של אדם הראשון וכל צאצאיו לדורותיהם בצלם ובדמות. * בריאת גופו של האדם מהתחתונים ב"צלם", ונפשו של האדם מהעליונים ב"דמות". הערך המוסף של השיעור, היה מפגש ראשוני עם ספרות המדרש והפרשנות, שהיה רחב ומקיף הרבה יותר מכל דרך לימוד אחרת. לצורך הכנת השעור עברו התלמידות על עשרות מידרשים ופרושים שונים, ובחרו את המשמעותיים ביותר. מדובר כאן במפגש ראשוני ושטחי, אך בהחלט מפגש מסקרן. ב. תלמיד נוסף, שהינו מורה ליהדות, העביר שעור בנושא: מדוע התעלם יוסף מאביו לאחר שעלה לגדולה במצרים? השעור נפתח בהצגת השאלה, ולאחר מכן בחיפוש של המילים: "יוסף ואחיו" במאגרים של התנ"ך ושל פרשניו שבמאגר. ההנחה שאותה הוא ניסה להוכיח היתה, שיוסף עזב את אביו על רקע קלקול ביחסיו עם אחיו, ולא היה יכול לחזור לאביו לפני שישקם את יחסיו עם אחיו. בסך הכל המהלך של מעבר בתנ"ך ובפרשנים אכן העלה כיוון זה כאפשרי, ועניין את המשתתפים. ג. תלמידה נוספת, שהיא מורה ללשון, העבירה שעור בגלגולו של המושג "עם הארץ" מהתנ"ך ועד לזמננו. בשעור הראתה את המשמעויות השונות שבהן נטען המושג לאורך הדורות השונים, תוך התיחסות למשמעויות שהתחלפו במהלך הדורות, ולמשמעויות שהיו ותיפקדו בו-זמנית באותה תקופה. במהלך השעור עברנו על המושג בתנ"ך, במשנה ובתלמוד, ברמב"ם, ובשו"ת בני-זמננו, באמצעות המאגר. ד. תלמידה אחרת, סטודנטית לאנגלית, העבירה שעור בנושא: עימות בין המושג "איש חיל" ו"אשת חיל". השעור התחיל בעימות חי בין תלמיד ותלמידה, לאחר מכן קריאה בקטעים ממגילת רות, ולסיום חפשנו את המושגים במקרא ובפרשנות המקרא. השעור היה מענין, ועצם הכנתו עוררה את התלמידה להתעמק בתנ"ך ובפרשניו - שהיו זרים לה לגמרי לפני זה. |
|
* תירגול אישי מול מחשב. כשהמורה מדריך את הסטודנטים. * הדגמה של המורה, כיצד לעבוד עם המחשב. * פתיחת שיעור בהרצאה או שיחה, כשהמחשבים "סגורים", ורק לאחר לימוד של הנושא - תרגול ובדיקה של הנושא או חלקים ממנו באמצעות המאגר. * פתיחת שעור בתירגול מובנה של נושא, על גבי המחשב, ודיון או סיכום של התוצאות או הנושא במליאה. * שילוב שיעורים קצרים שהוכנו על ידי התלמידים. התלמידים שלימדו, השתמשו במחשב בדרכים מגוונות, ללא תאום מוקדם. מה שמראה את הרב-גוניות הטמונה באמצעי זה. |
|
תהא זו יומרה לטעון שלימוד מקורות יהודיים בעזרת מאגר המידע יהפוך את התלמידים חסרי הידע המוקדם ל"עוקרי הרים" או אפילו ל"סיני". אך הוא יכול להוות לרבים, פתח כניסה מודרני, משוכלל ויעיל לתרבות ישראל לדורותיה, על המידע שבו ותובנות הדעת שבתוכו; פתח שייצור מפגש ראשוני, ידידותי ומסקרן עם מקורות תרבות זו. כמובן שמדובר באפשרות נוספת על האפשרויות הקיימות, ויתכן מאוד שמאגר מידע ממוחשב הינו רק פתח הצצה, ונדרשת לצידו עבודה רבה, בדרכים המקובלות, כדי לרכוש ידע ומיומנות שיאפשרו הבנה עמוקה יותר במקורות אלו. לתלמידים מתענינים, בעלי רקע מוקדם בתחומי ידע אלו, המאגר יכול להיות בסיס להיותם בקיאים ויודעים ("סיני"), ולשפר את יכולתם להתמודד עם ים המקורות של תרבות ישראל. |
