דעות החוקרים חלוקות עדיין בקביעת זמן הווסדם של בתי הכנסת הראשונים: יש סוברים, שאלה נוסדו כבר בימי גלות בבל, כאשר המקדש היה חרב ובני ישראל ביקשו למצוא מקום לתפילה, ללימוד התורה ולהתכנסות. חוקרים אחרים סוברים, שבתי הכנסת הראשונים נבנו זמן מה אחר כך, היינו, בדורות הראשונים של ימי הבית השני.

מכל מקום מעניינת העובדה שהשרידים הקדומים ביותר של בתי כנסיות נגלו בגולה, ולא בארץ. אמנם גם שרידים אלה אינם מרובים. השריד הקדום ביותר של בית כנסת הנו כתובת יונית מן המחצית השניה של המאה השלישית לפני סה"נ מסכידיה שבקרבת אלכסנדריה שבמצרים, וזה תוכנה:

"היהודים הקדישו בית תפילה זה למלך תלמי ולמלכה ברניקה... ולילדיהם".

על ידי הקדשת בית הכנסת למלך העמידה קהילת סכידיה את בית הכנסת תחת חסותו של המלך.

נשתמרה גם כתובת מבית כנסת אחר שבמצרים התחתית, שממנה משתמע, שלבית הכנסת הנידון ניתנת הזכות לשמש כמקום מקלט. זכות זו הייתה בידי מקדשים מסוימים, ומסתבר, שגם בית כנסת יכול היה לזכות בזכות זאת. מכאן אנו למדים, מה רבה הייתה חשיבות העדה היהודית במצרים בימי קדם.

יהדות מצרים הייתה יהדות עשירה, על כך יש לנו עדויות רבות. כמובן, לא חסרו גם עניים בקרב יהודי מצרים. מושג על עושרה וגדולתה של יהדות זו מקבלים אנו מתיאור בית הכנסת של יהודי אלכסנדריה. עיר זו היו בה בימי פריחתה בימי קדם למעלה ממיליון תושבים, והיהודים אכלסו שניים מחמשה רובעיה של העיר.

וזה תיאורו של בית כנסת זה, מתוספתא סוכה ד, ו':

"אמר ר' יהודה, כל מי שלא ראה דיפלסטון של אלכסנדריא לא ראה כבוד גדול לישראל כל ימיו. כמין בסיליקי גדולה הייתה, סטיו לפנים מסטיו. פעמים שהיו בה כפלים כיוצאי מצרים, ושבעים ואחת קתדרות היו בה של זהב, כנגד שבעים ואחד זקנים, וכל אחת ואחת עשויה מעשרים וחמש ריבוא, ובימה של עץ היה באמצע, וחזן הכנסת עומד על הקרן, והסודרין בידו. נטל לקרות - הלה מניף בסודרין, וכל העם עונין אמן. ולא היו יושבין מעורבבין, אלא זהבים בפני עצמן, וגרדיים בפני עצמן, וטרסיים בפני עצמן, כדי שיהא אכסנאי בה ומיטפל לאומנתו, ומשם הייתה פרנסתו יוצאת".

מבית כנסת גדול ומפואר זה לא נשתייר כל שריד. כדאי לנו לעמוד על כמה מן הביטויים הלועזיים הנזכרים בתוך התיאור. דיפלוסטון פירושו - אולם עמודים כפול. בסיליקי היא אולם מאורך, המתחלק לשתי סיטראות צדדיות ואולם תווך על ידי שני טורי עמודים העוברים בתוכו; סטיו - אולם מאורך, המוגבל בצדו האחד על ידי טור עמודים, ובצד השני על ידי קיר, בסטיו אפשר מגן מפני הגשם והשמש. דיפלוסטון (גם דיפלסט, דיופלוסטון) פירושו: סטואה כפולה.

בית הכנסת העתיק המעניין ביותר שניגלה עד עתה הוא ללא ספק בית הכנסת אשר בדורא אירופוס, שעל גדות נהר פרת. דורא אירופוס הייתה עיר מסחר על דרך השיירות מתדמור שבמדבר, (דה"ב, ח, ד) היא העיר פלמירה המפורסמת שבמדבר הסורי, לארץ נהריים. במאה השלישית אחרי סה"נ, הייתה זו עיר מסחר חשובה, שהייתה קיימת בה גם קהילה יהודית. בחפירות אשר נערכו בדורא אחרי מלחמת העולם הראשונה נגלו מקדשים וגם כנסיה המקושטים בציורים צבעוניים. בגלל האוויר היבש אשר באותו אזור נשתמרו הציורים בצבעיהם המקוריים עד לימינו אלה.

אותנו יעניינו בעיקר שרידי בית הכנסת, אשר נגלה באותה עיר. כיום משוקם בית כנסת זה בתוך בית הנכאת הלאומי אשר בדמשק, כיון שמקומה של דורא הוא בתוך שטח סוריה. בית הכנסת נחפר בשנים 1932-1935 על ידי משלחת של אוניברסיטה ייל שבארצות הברית.

בית כנסת זה שופץ לאחרונה בשנת 244/5 אחרי סה"נ לפי עדותה של כתובת. כעבור שנים מועטות, בשנת 256, כבשו הפרתים את העיר מידי הרומאים. העיר חרבה, ולא נבנתה יותר, וגם בית הכנסת חרב ונעזב. אולם יגונם של הקדמונים הוא מזלנו אנו; כי באופן זה נשתמר בית הכנסת על ציוריו עד לימינו, כאשר חשף אותו אתם של החופרים.

נסתפק בתיאור חלק מן הציורים מתקופתו האחרונה של בית הכנסת. בית כנסת זה לא היה גדול: אורכו הוא 13,72 מטרים ורחבו 7,68 מ'.
בקיר המערבי, מול הפתח הראשי, נמצא שקע, שאחוריו וקצהו העליון מעוגלים. לשקע עלו בשלוש מדרגות. הוא מתחיל בגובה של 1.06 מ' מעל לרצפה. גובהו 1.51 מ', רחבו 83 ס"מ ועומקו 91 ס"מ. "היכל" זה, הפונה לצד ירושלים, בא להראות את הכיוון שאליו יפנו המתפללים את פניהם בשעת התפילה. ליד ה"היכל" נמצאה הבימה, שמעליה היו קוראים את התורה. מעל ל"היכל" נמצא ציור המורכב משלושה יסודות עיקריים: המנורה בת שבעת הקנים ולידה אתרוג ולולב; חזית בית המקדש, ועקידת יצחק. (ציור 1)