"תם ונשלם ביום ב' ב' לאלול שנת א-להים חשב"ה [שט"ו] לטובה בכפר ביריא שבגליל העליון תוב"ב".

"תם ונשלם בליל ד' שנים לירח תמוז שנת השי"ו בצפ"ת תוב"ב"

"והיתה השלמת הספר הנכבד הזה ביום ג' י"ט לשבט שנת תשי"ז ליצירה בצפת תוב"ב שבגליל העליון יבנה במהרה בימינו אמן".

"גם אלה דברי המחבר, במה אקדם ה' אכף לא-להי מרום אשר גבר עלי חסדו וזיכני להשלים הספר היקר הזה. הוא ברחמיו וברוב חסדיו יחמול עלי לחדש כנשר נעורי ויזכני להוליד בנים זכרים ועוסקים בתורה ומורי הוראות בישראל יראת ה' היא אוצרם לא תמוש תורת ה' מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי אמר ה' מעתה ועד עולם אמן. והיתה השלמה הספר היקר הזה אור ליום ששי לאדר ראשון שנת עדותיך שיח"ה (שי"ח) לי. תם ונשלם תלב"ע בנל"ך ואע"י יחלצית"ו" [תהלה לאל בורא עולם, ברוך נותן ליעף כוח, ולאין אונים עצמה ירבה, השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר].

"הביטה וראה כי בעקבות הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל הלך לו [המחבר] לא נטה מאשוריו ימין ושמאל בכל כל. ועם כי הרב יפעת אורו זורח כהיום בצפ"ת תוב"ב, עם כל אלה מצודתו פרוסה בכל מקום אשר בשם ישראל יכונה. ומה גם עתה מאחרי חבוריו אלו הובאו במסורת ברית הדפוס, אשר הן הנה היו כנפים להם לעופף על פני תבל באופן בכל מקום אשר דבר המלך מגיע שמחה וששון ליהודים. ועם כי כמו לסבה ראשונה משועבדים אנחנו אל הגאון הנז', עם כל אלה לולי קם הנדיב נדיבות יעץ השר אשר בו תורה וגדולה במקום אחד כבוד רבי שלמה אלשקר יצ"ו ממצרים, אשר התנדב מהונו למען זכות הרבים לפרוע הוצאת ההדפסה, כבר שבה ונשארה כוונת הרב בכח, ושוא לנו עבוד הכח בלתי יוצא לפעולה... גם באו ונחזיק טובה אל הישיש וזקן שקנה חכמה כבוד רבי אברהם ן' היני יצ"ו, נאמן בית השר הנז' העומד עמנו היום פה ויניציאה רבתי עיר ואם בישראל, אשר עינו לא חסה לא לעמל ולא לטורח, ותהי השגחתו תמיד פקוחה לעשות מלאכת ה' זאת בשלמות האפשרי... ואני הדל באלפי ח"מ אהבתי את אדני הגאון הנז' בשגם לא זכו עיני להנות מזיו פניו, מ"מ לאהבתו ולאהבת האמת ולאהבת תורת ה' תמימה פקחתי עיני שכלי כמות שהם להשגיח מבלי יפול טעות ושגיאה במלאכה הזאת הנעימה עד מקום שידי מגעת, כי יודע כל שער בת עמי ובפרט כל יודע דת ודין ההדפסה, כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה מלאכה זאת ולא יחטא אך בפחות ויתר. על כן הפעם אפרע חוק המוסר ויהללני פי ולא זר, כי זה ימים אין יוצא ובא במלאכת הדפוס ספר מדוקדק ומעויין כספרנו זה..." וחתום: "אלה דברי תולעת ולא איש הקטן מנחם פורטו הכהן אשכנזי".

"נדפס בעיון רב בבית הצעיר והקטן יוסף בן לאדוני אבי החכם השלם מוה"ר יצחק בן הרב החסיד מוה"ר יוסף יעבץ הדורש, זכר צדיקים וחסידים לחיי העולם הבא, בשאלוניקי קרית מלך רב ממשלת אדוננו סולטאן סילים ירום הודו ותנשא מלכותו אמן".

הקדמת מרן ל"בדק הבית"

המדפיס אומר בסוף השער: "ה' ברחמיו יחיינו ויזכנו להשלימו ולהדפיס כל התלמוד ולעשות ספרים הרבה אמן וכן יהי רצון".
מהדורה זו נדפסה בשמינית הגליון ובאותיות מרובעות קטנות. וכיוון שאינה מצוייה, נראה שנדפסה בלי רשותו של המחבר והוחרמה. בשנת של"ד הופיעה מהדורה חדשה בויניציאה על ידי "המחזיק על ידי עושי המלאכה חיים ן' סרוג", ובאותה שנה שוב על ידי מאיר פרינצו בדפוס אלויזי בראגאדין.
בשנים ש"ל-של"ח הופיע הספר לראשונה בקראקא עם הגהות הרב משה איסרלס.

"עם חידושי דינים הרבה מאד מדקדוקי סופרים הראשונים ואחרונים שהשמיט הגאון קארו ז"ל והמציאם הגאון מהר"ר משה איסלרלס עם מורה צדק מנהג ק"ק פולין רייסן ליטא פיהם מערהרן ואשכנז ברורים כיום שלישי, מה שהוסיף הגאון מהר"ר משה מדעתו".

ואלה דבריו בראש המהדורה:

"...בהיות כי הגאון המחבר בית יוסף ושלחן ערוך שלו חכם עדיף מנביא טבח טבחו ערך שלחנו לא הניח אחריו מקום להתגדר בו לולי ללקט דברי האחרונים ולהורות דרך המנהגים שנהגו במדינות אלו באתי אחריו לפרוס מפה על שלחן ערוך שחבר..."

בית הכנסת של האר"י בצפת

ואין בידינו לומר אם הגיעה מהדורה זו, ואפילו בחלקה לידי המחבר. מאז נדפס ספר "שלחן ערוך" בדרך כלל עם ה"מפה", ונעשה מורה דרך לכל בית ישראל. ותמוה שלא הדפיסו את הספר עם ייסוד בית דפוס עברי בצפת בשנת של"ז.

---

לתוכן "שולחן ערוך"

---