שופטים י"ב
(ח) וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם.
(ט) ויהי לו שלשים בנים, ושלשים בנות שלח החוצה,
ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ. וישפט את ישראל שבע שנים.
(י) וימת אבצן ויקבר בבית לחם.

רות רבה ג'
אשתו של בועז מתה באותו היום, ונתכנסו כל העיירות לגמילות חסד...
נכנסה רות עם נעמי, והייתה זו יוצאה וזו נכנסת.
"ותהום כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי".
אמרו: זו היא שהיו מעשיה נאים ונעימים?
לשעבר הייתה מתכסה בבגדי צבעונין ומילתין שלה,
ועכשיו היא מתכסה בסמרטוטין?!
לשעבר היו פניה אדומות מכוח האכילה והשתייה,
ועכשיו פניה ירוקות מכוח רעבון.
ואומרת להם: "אל תקראו לי נעמי קראו לי מרה" (רות א,כ).

(יט) ...ותהום כל העיר עליהן, ותאמרנה: הזאת נעמי?!
(כ) ותאמר אליהן, אל תקראנה לי נעמי, קראן לי מרא, כי המר שדי לי מאוד...(פרק א).

ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב (ב,כא).

(ו) ...נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב.
(ז) ותאמר אלקטה נא, ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים.
ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה,
זה שבתה הבית מעט. (פרק ב)

(ח) ויאמר בעז אל רות: הלוא שמעת בתי,
אל תלכי ללקט בשדה אחר
וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי.
(ט) עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן.
הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך.
וצמת והלכת אל הכלים
ושתית מאשר ישאבון הנערים. (פרק ב)

(יא) ויען בעז ויאמר לה:
הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך
ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך,
ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום.
(יב) ישלם ה' פעלך,
ותהי משכרתך שלמה מעם ה' אלוהי ישראל
אשר באת לחסות תחת כנפיו. (פרק ב)

(טו) ... ויצו בעז את נעריו לאמר
גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה.
(טז) וגם של תשלו לה מן הצבתים,
ועזבתם ולקטה, ולא תגערו בה. (פרק ב)

דברים כג
(ד) לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'.
גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם.
(ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים
בדרך בצאתכם ממצרים..
(ז) לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם.

בראשית פרק לח
(יג) ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו:
(יד) ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף
ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה
כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה:
(טו) ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה:
(טז) ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך
כי לא ידע כי כלתו הוא. ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי:
....
(יט) ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה:

רות פרק ג'
(א) ותאמר לה נעמי חמותה:
בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך:
(ב) ועתה הלא בעז מדעתנו, אשר היית את נערותיו,
הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה:
(ג) ורחצת וסכת ושמת שמלת[י]ך עליך וירדת[י] הגרן
אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות:

רש"י רות ג,ו (על פי תנחומא בא טז)
"ותרד הגורן ותעש" - היא אמרה לה "ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך", ואחר כך "וירדת הגורן". והיא לא עשתה כן, אלא אמרה: אם ארד כשאני מקושטת, הפוגע בי והרואה אותי יאמר שאני זונה. לפיכך ירדה בתחלה הגורן, ואחר כך קשטה את עצמה כאשר צותה חמותה.

(ד) ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם
ובאת וגלית מרגלתיו ושכבת והוא יגיד לך את אשר תעשין:

(טו) ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה:
(טז) ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך.

רות פרק ד
(יא) ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים.
יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה,
אשר בנו שתיהם את בית ישראל
ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם:
(יב) ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה,
מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת:

מדרש תנחומא, פרשת בא טז
היטבת חסדך האחרון מן הראשון (ג,י).
כך היה בועז דורש: מה אוהבת אישה? בחור עני מזקן עשיר.
ואני בן שמונים שנה, ובאת אצלי לקדש שם שמים.

(י) ויאמר ברוכה את לה' בתי.
היטבת חסדך האחרון מן הראשון,
לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר.

(יא) ועתה בתי אל תיראי,
כל אשר תאמרי אעשה לך,
כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את.
(יב) ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי, וגם יש גאל קרוב ממני.
(יג) ליני הלילה. והיה בבקר, אם יגאלך טוב יגאל,
ואם לא יחפץ לגאלך, וגאלתיך אנכי,
חי ה' שכבי עד הבקר.

"ויקח בועז את רות" -
אמרו: אותו הלילה שבא עליה - מת.
(מדרש זוטא, רות ד').

ואלה תולדות פרץ. פרץ הוליד את חצרון, וחצרון הוליד את רם, ורם הוליד את עמינדב, ועמינדב הוליד את נחשון, ונחשון הוליד את שלמה, ושלמון הוליד את בעז, ובעז הוליד את עובד, ועבד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד (ד,יח-כב).