תוכן המאמר: הנדבך הגיאוגרפי אקלים צומח חי האדם בעבר האדם בהווה שילוב סיור לימודי במקום קשרי גומלין והשיפור בנושאים הקשורים במסלול בשמורת המסרק תקציר: הצעת מסלול סיור בשמורת המסרק מכתה א' ועד כיתה ח' כאשר לכל כיתה שימת הדגש בסיור היא שונה. מילות מפתח: אקלים, חי, צומח, קבר השייח, מלחמת השחרור, פלמ"ח, מבצע מכבי. |
שמורת המסרק, השוכנת בסמוך למושב בית-מאיר, ממעל לשער-הגיא בואך ירושלים, בגובה 630 מטר מעל לפני הים, בולטת ומוכרת לרבים. השמורה נתייחדה בעצי האורן הגדלים בה ובולטים למרחוק. הם שהקנו למקום את שמו 'המסרק', כי בעיני לוחמי מלחמת השחרור, דמו האורנים הבולטים על קו הרקיע, לשיני מסרק. ברשימה זו נציע מסלול מוכר, בו נוהגים לסייר בכיתות שונות ובהזדמנויות שונות. |
נציג את מסלול הנושאים שניתן להציע במסלול זה, ואת הדרך של שילוב הנושאים בחומר הלימודי של הכיתה. על המורה המעונין לברור לו מתוך מכלול הנושאים והרעיונות שיובאו כאן מספר נקודות, ועליהם יתבסס בהעברת הסיור באתר זה. הנדבך הגיאוגרפי |
סלע הגיר הקשה, בהתפוררותו, יוצר קרקע טובה חומה, הלא היא הטרה-רוסה, עליה ניתן לגדל גידולים שונים, כפי שניתן לראות בסביבה הקרובה. סביב לשמורת המסרק עוסקים חברי המושבים בית-מאיר ושורש בגידול מטעי פרי - אפרסקים ושזיפים. האזור בנוי שלוחות וגיאיות מקבילים, שכיוונם מזרח-מערב. נתון זה הכתיב את מיקום הדרך הראשית העולה לירושלים בגיא הנמצא מצפון לרכס של המסרק. המסרק עצמו נמצא על שלוחה ארוכה, שתחילתה באזור המושב שורש, המשכה בבית-מאיר, והיא מסתיימת בסמוך למושב מסילת-ציון במערב. אופי זה של האזור השפיע רבות על ההיסטוריה של המקום, וכן מיקומו של המסרק במקום אסטרטגי. מקורות המים של אזור זה הם דלים ביותר. בכל האזור הקרוב אין מעיינות, להוציא מעיינות מקומיים עונתיים (הנובעים בעיקר לאחר חורף גשום). מקורות המים של תושבי האזור מתבססים על הגשם בחורף ואגירתו למשך ימי הקיץ. ניתן להבחין בבורות מים בסביבות היישובים בית-מאיר ושורש. גידולי חקלאות המושתתים על השקיה קבועה הם חדשים, ונכנסו לאזור עם ההתיישבות החדשה. בעבר התבססו התושבים בעיקר על גידולי בעל, המקבלים את מימיהם מגשמי החורף. אקלים צומח כמובן, שהצמח הבולט ביותר במקום זה הוא האורן, הוא שבעקיפין הקנה למקום את שמו. סכנה מפני אי התחדשות רובצת עליו בגלל התפתחות חורש רחב עלים לצדו (על כך ראה ברשימת המקורות). חי על מציאותם של בעלי החיים שלא זכינו לראותם בעינינו נוכל ללמוד מתוך השרידים שהם משאירים בשטח - ערמות בלוטים או שבלולים מכורסמים בפתחי המחילות שלהם. מבין היונקים, ניתן להבחין בצבי, שאינו כה נדיר באזור זה, ואם לא נראה אותו בכבודו ובעצמו, ייתכן וניתן לראות את ערמות הגללים שהוא משאיר בעקבותיו. אלו מהווים סימן גבול לשטח מחייתו. האדם בעבר א. כשנכנסנו לשמורה הבחנו בתעלות קשר. תעלות אלו נחצבו במהלך מלחמת השחרור על-ידי לוחמי פלמ"ח, כדי להגן על המקום. שמורת המסרק נכבשה על-ידי כוחותינו במהלך מבצע 'מכבי', במאי 1948. לאחר-מכן התבצרו אנשינו במקום. חלק מהתעלות האמורות נחפרו אז על ידם. ב. במרכז השמורה עומד מכנה קבר מוסלמי טיפוסי בן שני חדרים, עם גומחה לכיוון דרום, המעידה על כיוון התפילה המוסלמי. זהו קבר-שייח אשר בעבר היה נפקד על-ידי מוסלמים, ואז גם היה נאה ומטויח. כיום, המבנה מוזנח ואפל. מיהו הקבור כאן, אין יודעים בוודאות. יש אומרים, שכאן קבור עג'מי, שהמסורת מייחסת לו קרבה למוחמד הנביא המוסלמי, ויש אומרים, שהיה זה ספרו (הקשר ל'מסרק' די ברור). אחרים כופרים בכל קשר לספר. מסתבר שקיים היה קשר בין השייח הקבור כאן לבין הכפר הערבי בית-מחסיר, שעל חורבותיו יושב כיום היישוב בית-מאיר (ראה עוד: שמואל וזאנה, מסרק ללא ספר, טבע וארץ, כז5/ [תשמ"ה] עמ' 9-8). |
ג. בהמשך הדרך מקבר השייח לכיוון דרום (לכיוון האנטנה הגבוהה), ניתן לראות בבירור, בין העצים, מעין גבשושיות הבולטות מעל לפני השטח. אלו הם, כנראה, אתרי קבורה. ממתי - לא ידוע בדיוק. |
ד. עד 1948 היה במקום כפר ערבי בשם בית-מחסיר. עם כיבוש המקום על-ידי לוחמי הפלמ"ח 'הראל', במאי 1948, במהלך מבצע 'מכבי, ננטש המקום, ובשנת 1950 הוקם כאן היישוב בית-מאיר, על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי המזרחי. למקום עלו עולים ממקומות שונים, והם בנו כאן מושב חקלאי, המתבסס על גידולי פירות הררים (אפרסק, שזיף תפוח), וכן על גידולי עופות בלולים. כיום, חלק נכבד מהתושבים עובד מחוץ למקום, ואינו מתפרנס מחקלאות. ה. "דרך בורמה" הוא כינוי לדרך, שעקפה את קווי הלגיון הערבי במהלך מלחמת השחרור, במטרה להעביר מזון מאזור השפלה לעיר ירושלים הנצורה. הדרך, המחברת את בית-מאיר ושמורת המסרק עם הכביש הראשי ירושלים-תל-אביב, היא חלקה המערבי של הדרך הזו. כיום, הדרך סלולה וטובה לנסיעה לכל כלי-רכב. בעבר, דרך זו הייתה דרך עפר כבושה וקשה למעבר. האדם בהווה המסרק הוא מעין חלון לנוף עבר שהיה באזור - נוף סבוך עם סוגי עצים וצומח שונים, שקשה למוצאם באזורים אחרים, למעט כתמים קטנים שנשתמרו מסיבות שונות. במקרה שלנו נשמר המקום בשל קדושתו למוסלמים - קבר השייח אשר במרכז. כיום כמעט ואין האדם מתערב עוד במהלך הטבעי בשמורה, ולכן, עבורנו המטיילים והלומדים, תהיה זו חוויה לטייל בשמורה, ליהנות ולראות את נוף ההווה ולהקיש ממנו על העבר. שילוב סיור לימודי במקום נחלק את הנושאים שיש מקום להדגישם בכל כתה וכתה: כתה א: פעילויות שדה, בהתאם לעונות השנה. הפעילות ביער שבמקום יכולה להשתלב בסיפורו של האתר. ניתן לשלב סיור להכרת בעלי חיים שבסביבה הקרובה. כתה ב-ג: סיור בחורש והכרתו. שימוש בעץ ובפריו. עץ הזית ותוצרתו (לקראת חנוכה). ניתן לשלב לימוד אודות צורת בנייה באזור הררי מול האזור שממנו באים התלמידים - כיצד הטופוגרפיה מכתיבה צורות בניית בתים, טראסות חקלאיות. כתה ד: בלימוד הגיאוגרפיה של אזור ההר, זהו מקום קלאסי לראות את המעבר בין השפלה ממערב לבין הר ממזרח, והדגשת ההבדלים בין האזורים השונים. גם בכיתה זו מומלץ סיור במסרק להכרת מאפיינים של הסביבה הקרובה מבחינת חי, צומח ודומם. הכרת נושא הדרך לירושלים במלחמת השחרור. כתה ה-ו: בלימוד גיאוגרפית השפלה, ניתן לערוך תצפית מהמקום ולאפיין את ההר מול השפלה. בלימור ספר שופטים ניתן לשלב את פרקי הנוף בו גדל שמשון, בין צרעה לאשתאול, הנמצאות בסמוך, ולהבהיר תופעות טבע הקשורות בסיפורי השופטים, כגון חקלאות הררית, המושתתת על גידולי בעל במורדות ההרים. כתה ז-ח: במהלך הלימודים בכיתות אלו ניתן לשלב סיור במסרק בכמה נושאים: בלימוד ספר מלכים והבנת האופי הגיאוגרפי של אזור ממלכת יהודה; הבנת האזור על רקע צמיחת ירושלים בתקופות שונות עד תקופתנו, ובמיוחד הבעייתיות במהלך מלחמת השחרור עד מלחמת ששת-הימים. הבנת מושג פרוזדור ירושלים, שהחל כאן. בפרק הטבע, ניתן לעסוק בלימור מעמיק יותר, ובהכרת בעלי-חיים (בעיקר ציפורים) בסביבתם. רשימת מקורות בהם נעזרנו להרכבת רשימה זו צמחים בעלי פרחים א', ב', משרד הביטחון ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983. * ש. וזאנה, "מסרק ללא ספר", טבע וארץ כז/ 5 (תשמ"ב) עמ' 9-8. * י. זיו, "ספר ללא מסרק", טבע וארץ כט/ 1 (תשמ"ז) עמ' 45-42. * א. יצחקי, לטרון, המערכה על הדרך לירושלים, כנה, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 100-79. * צ. צוק, "מיהו הספר של מוחמד?" טבע וארץ כט/ 1 (תשמ"ז) עמ' 57. * ג. שילר, "אורן ירושלים טבעי, תפוצה וקשרים גנטיים", נ. פולק, א. שמידע (עורכים) 18 (תשמ"ו) עמ' 78-69. |