הדרך אל העיר באזור המסרק (צייר: מאיר כהנא)

ג. בהמשך הדרך מקבר השייח לכיוון דרום (לכיוון האנטנה הגבוהה), ניתן לראות בבירור, בין העצים, מעין גבשושיות הבולטות מעל לפני השטח. אלו הם, כנראה, אתרי קבורה. ממתי - לא ידוע בדיוק.

ד. עד 1948 היה במקום כפר ערבי בשם בית-מחסיר. עם כיבוש המקום על-ידי לוחמי הפלמ"ח 'הראל', במאי 1948, במהלך מבצע 'מכבי, ננטש המקום, ובשנת 1950 הוקם כאן היישוב בית-מאיר, על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי המזרחי. למקום עלו עולים ממקומות שונים, והם בנו כאן מושב חקלאי, המתבסס על גידולי פירות הררים (אפרסק, שזיף תפוח), וכן על גידולי עופות בלולים. כיום, חלק נכבד מהתושבים עובד מחוץ למקום, ואינו מתפרנס מחקלאות. ה. "דרך בורמה" הוא כינוי לדרך, שעקפה את קווי הלגיון הערבי במהלך מלחמת השחרור, במטרה להעביר מזון מאזור השפלה לעיר ירושלים הנצורה. הדרך, המחברת את בית-מאיר ושמורת המסרק עם הכביש הראשי ירושלים-תל-אביב, היא חלקה המערבי של הדרך הזו. כיום, הדרך סלולה וטובה לנסיעה לכל כלי-רכב. בעבר, דרך זו הייתה דרך עפר כבושה וקשה למעבר. האדם בהווה כיום נותרה במקום שמורת הטבע, אותה החליטו לשמר, בגלל שרירי האורנים המרשימים, וכן בגלל החורש הקטן והטבעי שנשתמר בסביבה. שאחראית על המקום כיום היא רשות שמורות הטבע, המנקה ודואגת לבל הצרכים האחרים בשמורה. נעשים ניסיונות לשמר את עצי האורן הטבעיים, תוך מגמה לתת להם אפשרות להתחדש ולגדול בעצמם מחדש. הכוונה היא לשמור על התנאים הטבעיים שהיו בעבר, לצורך לימוד והוראה בעתיד. המסרק הוא מעין חלון לנוף עבר שהיה באזור - נוף סבוך עם סוגי עצים וצומח שונים, שקשה למוצאם באזורים אחרים, למעט כתמים קטנים שנשתמרו מסיבות שונות. במקרה שלנו נשמר המקום בשל קדושתו למוסלמים - קבר השייח אשר במרכז. כיום כמעט ואין האדם מתערב עוד במהלך הטבעי בשמורה, ולכן, עבורנו המטיילים והלומדים, תהיה זו חוויה לטייל בשמורה, ליהנות ולראות את נוף ההווה ולהקיש ממנו על העבר. שילוב סיור לימודי במקום כיון ששמורת המסרק נמצאת במרחק נסיעה קצר, במרכז הארץ, נוכל להציע לשלב מסלול זה בכמה נושאים לימודיים, תוך דגש והבנת המערכת הכוללת של האזור. סיור זה מתאים לכל עונות השנה, והוא יפה במיוחד. בעונת האביב והפריחה. ניתן לשלב את הסיור בביקור ברכס הנמצא מצפון (רכס השיירות) הקשור ליום-העצמאות, או בביקור עצמאי בשמורה בלבד. נחלק את הנושאים שיש מקום להדגישם בכל כתה וכתה: כתה א: פעילויות שדה, בהתאם לעונות השנה. הפעילות ביער שבמקום יכולה להשתלב בסיפורו של האתר. ניתן לשלב סיור להכרת בעלי חיים שבסביבה הקרובה. כתה ב-ג: סיור בחורש והכרתו. שימוש בעץ ובפריו. עץ הזית ותוצרתו (לקראת חנוכה). ניתן לשלב לימוד אודות צורת בנייה באזור הררי מול האזור שממנו באים התלמידים - כיצד הטופוגרפיה מכתיבה צורות בניית בתים, טראסות חקלאיות. כתה ד: בלימוד הגיאוגרפיה של אזור ההר, זהו מקום קלאסי לראות את המעבר בין השפלה ממערב לבין הר ממזרח, והדגשת ההבדלים בין האזורים השונים. גם בכיתה זו מומלץ סיור במסרק להכרת מאפיינים של הסביבה הקרובה מבחינת חי, צומח ודומם. הכרת נושא הדרך לירושלים במלחמת השחרור. כתה ה-ו: בלימוד גיאוגרפית השפלה, ניתן לערוך תצפית מהמקום ולאפיין את ההר מול השפלה. בלימור ספר שופטים ניתן לשלב את פרקי הנוף בו גדל שמשון, בין צרעה לאשתאול, הנמצאות בסמוך, ולהבהיר תופעות טבע הקשורות בסיפורי השופטים, כגון חקלאות הררית, המושתתת על גידולי בעל במורדות ההרים. כתה ז-ח: במהלך הלימודים בכיתות אלו ניתן לשלב סיור במסרק בכמה נושאים: בלימוד ספר מלכים והבנת האופי הגיאוגרפי של אזור ממלכת יהודה; הבנת האזור על רקע צמיחת ירושלים בתקופות שונות עד תקופתנו, ובמיוחד הבעייתיות במהלך מלחמת השחרור עד מלחמת ששת-הימים. הבנת מושג פרוזדור ירושלים, שהחל כאן. בפרק הטבע, ניתן לעסוק בלימור מעמיק יותר, ובהכרת בעלי-חיים (בעיקר ציפורים) בסביבתם. רשימת מקורות בהם נעזרנו להרכבת רשימה זו * ע. אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, אנציקלופדיה שימושית מאוירת, צמחים בעלי פרחים א', ב', משרד הביטחון ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983. * ש. וזאנה, "מסרק ללא ספר", טבע וארץ כז/ 5 (תשמ"ב) עמ' 9-8. * י. זיו, "ספר ללא מסרק", טבע וארץ כט/ 1 (תשמ"ז) עמ' 45-42. * א. יצחקי, לטרון, המערכה על הדרך לירושלים, כנה, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 100-79. * צ. צוק, "מיהו הספר של מוחמד?" טבע וארץ כט/ 1 (תשמ"ז) עמ' 57. * ג. שילר, "אורן ירושלים טבעי, תפוצה וקשרים גנטיים", נ. פולק, א. שמידע (עורכים) 18 (תשמ"ו) עמ' 78-69.

קשרי גומלין והשיפור בנושאים הקשורים במסלול בשמורת המסרק