(א)
עקיבא בן מהללאל אומר: כל הנותן ארבעה דברים אל לבו, שוב אינו חוטא.
מאין הוא בא,
ולאן הוא הולך,
ומה עתיד להיות,
ומי הוא דיינו.
מאין הוא בא? ממקום חושך.
לאן הולך? למקום חושך ואפילה.
ומה עתיד להיות? עפר רמה ותולעה.
ומי הוא דיינו? מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
(ב)
רבי שמעון אומר: בא ממקום חושך וחוזר למקום חושך. בא מטיפה סרוחה, ממקום שאין העין יכולה לראות.
ומה עתיד להיות? עפר רמה ותולעה. שנאמר: (איוב כה) "אף כי אנוש רמה" ובן אדם תולעה.
רבי אלעזר בן יעקב אומר: רימה בחייו ובן אדם תולעה במותו.
איזה 'רימה בחייו'? זה כינים.
ובן אדם תולעה במותו' - זה שמרחיש במותו:
(ג)
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל למה הדבר דומה: למלך שבנה פלטרין גדולים וישב בכולם, וביב של בורסקי עוברת בתוכה, ונופל על פתחה כל עובר ושב.
אומר כמה נאה ומשובח פלטין זו, אלמלא ביב של בורסקי לא היתה עוברת בתוכה.
אף כך אדם דומה. ומה אם עכשיו שמוציאין ממעיו מעין סרוח כך מתגאה על הבריות, אם היה מוציא מעין של שמן טוב, אפרסמון ופלייטין, על אחת כמה וכמה שיתגאה על הבריות:
(ד)
נכנסו תלמידיו לבקרו, וישבו לפניו.
אמרו לו: רבנו, למדנו דבר אחד.
אמר להם: מה אלמד אתכם, צאו והזהרו איש בכבוד חברו, ובשעה שאתם מתפללין דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל, שמתוך דבר זה תזכו לחיי העולם הבא.
אמר רבי אלעזר בן עזריה: חמשה דברים למדנו מרבי אליעזר ושמחנו בהן יותר ממה ששמחנו בהן בחיינו. אלו הן: כסת עגולה, והכדור, והאימום, והקמיע, והתפלה שנקרעה, שאמרת לנו, מה הן?
אמר להם: טמאים הם, והיזהרו בהן, והטבילו אותן כמה שהן. שהן הלכות קבועות שנאמרו לו למשה בסיני:
|
