(א)
רבי שמעון אומר:
אלו הן:
כתר תורה
וכתר כהונה
וכתר מלכות
וכתר שם טוב עולה על גביהן.
כתר כהונה כיצד? אפילו נותן (לו) כל כסף וזהב שבעולם, אין נותנין לו כתר כהונה, שנאמר: (במדבר כה) "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם".
כתר מלכות אפילו נותן כל כסף וזהב שבעולם, אין נותנין לו כתר מלכות, שנאמר: (יחזקאל לז) "ודוד עבדי נשיא להם לעולם".
אבל כתר תורה אינו כן. עמלה של תורה, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, שנאמר: (ישעיה נה) "הוי כל צמא לכו למים".
הוי עמל בדברי תורה, ואל תתעסק בדברי בטילה.
מעשה ברבי שמעון בן יוחאי שהיה מבקר את החולים ומצא אדם אחד שתפוח ומוטל בחולי מעיים, ואומר גידופין לפני הקדוש ברוך הוא.
אמר לו: ריקה היה לך שתבקש רחמים על עצמך ואתה אומר גידופין.
אמר לו: הקדוש ברוך הוא יסלקנו ממני ויניחנו עליך.
אמר: יפה עשה לי הקדוש ברוך הוא שהנחתי דברי תורה והייתי מתעסק בדברים בטלים.
מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו, והיה רוכב על החמור, ומטייל על שפת הים.
ראה אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: ריקה כמה מכוער אתה? שמא כל בני עירך מכוערים כמותך.
אמר לו: מה אעשה לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע רבי שמעון שחטא ירד מן החמור והיה משתטח לפניו אמר לו נעניתי לך מחול לי.
אמר לו: איני מוחל לך עד שתאמר לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
רץ אחריו שלושה מילין.
יצאו אנשי העיר לקראתו.
אמרו לו: שלום עליך רבי.
אמר להם: למי אתם קוראים רבי?
אמרו: למי שמטייל אחריך.
אמר להם: אם רבי זה אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: חס ושלום מה עשה לך?
אמר להם: כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אף על פי כן מחול לו.
אמר להם: הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
אותו היום נכנס רבי שמעון לבית המדרש הגדול שלו ודרש:
לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז. מה קנה זה כל הרוחות באות ונושבות בו, הולך ובא עמהם. דממו הרוחות חוזר הקנה עומד במקומו.
לפיכך זכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב ספר תורה.
אבל ארז אינו עומד במקומו, אלא כיון שנשבה רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו.
ומה סופו של ארז? באים עליו סתתין ומסתתין אותו ומסבבין ממנו בתים, והשאר משליכין אותו לאור.
מכאן אמרו יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז:
(ב)
הנותן צדקה תבא עליו ברכה.
והמלוה טוב ממנו.
הנותן מחצה ממותר זהו למעלה מכולן:
(ג)
שואל ומשיב חכם.
שואל ואינו משיב למטה הימנו.
אינו שואל ואינו משיב זהו למטה מכולם:
(ד)
זיעת חולי
זיעת מרחץ
זיעת מלאכה.
זיעת חולי מרפא. זיעת מרחץ אין לך כיוצא בו:
(ו)
בולע
ואינו פולט
ואינו מבאיש כל מה שבתוכו.
אינו בולע
ואינו פולט
ומראה כל מה שבתוכו
במקום חם חם ובמקום צונן צונן:
(ז)
הבא מן הדרך
והעומד מלפני הספר
והעומד מלפני החולי
והיוצא מבית האסורין:
(ח)
כל המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר:
אינו הולך לבית הקברות
ואינו מגדל בהמה דקה
אינו נותן תרומה לכהן עם הארץ
אינו עושה טהרות אצל עם הארץ ואוכל חולין בטהרה:
(ט)
כסף מצרים חזר למקומה,
שנאמר: (שמות יב) "וינצלו את מצרים"
ואומר (בראשית מז) "וילקט יוסף את כל הכסף".
ואומר (מלכים א יד) "ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים וגו' ויקח את אוצרות בית ה'" וגו'.
כתב שמים חזרה למקומה שנאמר: (משלי כג) "התעיף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף בשמים":
(י)
רבי יהודה בן תימא אומר:
הוי עז כנמר
וקל כנשר
ורץ כצבי
וגבור כארי
לעשות רצון אביך שבשמים:
(יא)
הוא היה אומר:
אהוב (מן) השמים הדרוש של כל המצות.
ואם עשית לחברך רע קימעא יהא בעיניך הרבה.
ואם עשית לחברך טובה הרבה יהא בעיניך מעט.
ואם עשה לך חברך טובה קימעא יהא בעיניך הרבה,
אם עשה לך רעה רבה יהא בעיניך קימעא.
ספוג וקנקנה זפותה אלו תלמיד חכם.
משפך ושפופרת אלו הרשעים.
הוי כנוד שאין בו פתח להכניס את הרוח.
הוי למוד לקבל את הצער. והוי מוחל על עלבונך:
(יב)
דברים העשויין וגנוזין אלו הן:
אהל מועד וכלים שבו
וארון ושברי לוחות
וצנצנת המן
והמטה
צלוחית של שמן המשחה
ומקלו של אהרן
שקדיה ופרחיה
ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח
אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי:
(יג)
מעשה בר' טרפון שישב ושנה לתלמידים, ועברה כלה לפניו, ציווה עליה והכניסה בתוך ביתו ואמר לאמו ולאשתו: רחצוה וסכוה וקשטוה ורקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה:
(יד)
אלו שאין להם חלק לעולם הבא:
חמשה מלכים וששה הדיוטות: קין וקרח ובלעם ואחיתופל ודואג וגיחזי:
(טו)
רבי יוסי אומר:צדיקים גמורים אין מצטרפין אותם, רשעים גמורים אין מצטרפין אותם, את מי הן מצטרפין בינונים.
אנה ה' מלטה נפשי מדינה של גיהנם, שמא אם יורדין לתוכה ומסתפסכין ועולין ממנו ומסתפסכין, שנאמר: (זכריה יג) "והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב".
בית הלל אומרים: אין רואין אותה כל עיקר, שנאמר: (תהלים סג) "כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך". ואומר (נחמיה יג) "וחוסה עלי (הם) כרוב חסדיך" (כדי שינצלו מדינה של גיהנם):
(טז)
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא אלא לכבודו, שנאמר: (ישעיה מג) "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". ואומר (שמות טו) "ה' ימלוך לעולם ועד":
(יז)
אמר רבי חנניא בן עקשיא:
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך הרבה להם תורה ומצות,
שנאמר: (ישעיה מב) "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר":
|
