א. ידוע ומבואר הוא, שכל הנבראים כולם שנבראו, בין העליונים ובין התחתונים, הנה נבראו לפי שראתה בהם החכמה העליונה צורך ותועלת למה שהוא התכלית הכללי של הבריאה. וכל חוקותיהם ומשפטיהם הטבעיים הוחקו והוטבעו כפי מה שגזרה החכמה העליונה היותו נאות, לפי הכוונה שכיונה בנברא ההוא. ואולם מאותו הטעם עצמו שנבראו, ראוי גם כן שיתקיימו כל זמן היות בם תועלת לכלל הבריאה כמו שביארתי.

ועל כן האדון, ברוך הוא, שברא כל הנבראים האלה, לא ימנע גם כן מלהשגיח עליהם לקיימם באותו המצב שהוא רוצה אותם בו.

השגחתו יתברך על כל מדרגות הבריאה

ב. ואולם כבר הקדמנו בחלק א' פרק ה', שתחילת הנבראים כולם הם הכוחות הנבדלים, ומהם משתלשלים הגשמים. והדברים בגשמים בכל פרטיהם, הנה הם כפי מה שנעתק אליהם מן הכוחות ההם בפרטי בחינותם, ואין דבר קטון או גדול בגשמיים שלא יהיה לו סיבה ושורש בכוחות הנבדלים כפי בחינותיהם. והאדון, ברוך הוא, הנה הוא משגיח על כל אלה העניינים כפי מה שבראם, דהיינו על הכוחות הנבדלים בראשונה, ועל כל השתלשלותם כפי מה שהוא באמת. וכן הוא משגיח גם כן על הפקידים שהפקיד על הנמצאות, כמו שביארתי שם, לקיים אותם ואת פקודתם ולהתמיד להם הכוח שיפעלו פעולתם:

השגחה על המין האנושי

ג. ואמנם בהיות שנשתנה המין האנושי מכל שאר המינים, שניתנה לו הבחירה והיכולת במה שהוא לו קנית שלימות או חסרון, ונמצא בבחינה זו פועל ומניע ולא נפעל, גם ההשגחה עליו מוכרח שתשתנה מההשגחה על שאר המינים, הנה יצטרך להשגיח ולהשקיף על פרטי מעשיו, להמציא לו כדרכיו וכפרי מעלליו. ונמצא שיושגחו מעשיו כולם ותולדותיהם, וישוב ויושגח עליו כפי הראוי לתולדות המעשים ההם בפרט, ומידה כנגד מידה, וכמו שביארתי לפנים. וזה ממה שאין שייך בשאר המינים, שאישיהם נפעלים ולא פועלים, ואינם אלא כפי מה שראוי לתשלום המין ההוא כפי מה שהושרש בשורשו. שהנה תהיה ההשגחה לקיים השורש ההוא וענפיו, כפי מה שטבע וחוק השורש נותן שיהיו.

אבל המין האנושי שאישיו פועלים ומניעים, כמו שביארתי, הנה צריך שיושגחו בפרט, כפי מה שיגרמו להם מעשיהם לא פחות ולא יותר, ועוד נרחיב ביאור הדבר הזה לפנים בסייעתא דשמיא.