לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שלושה שירים
אביבה סרנה-סגל גיליון מס' 43 - אב תשע"א * 8/11 מחזה נצחי
הַמָּסָךְ הַמִּשְׂתָּרֵעַ מִקָּצֶה אֶל קָצֶה זָמִין מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב, הַתְּמוּנוֹת מִתְחַלְּפוֹת תָּדִיר וְלֹא הֲרֵי תְּמוּנוֹת הָאֶתְמוֹל כַּהֲרֵי הַתְּמוּנוֹת שֶׁל מָחָר אִישׁ לֹא נָכַח בְּהַצָּגַת הַבְּכוֹרָה וְאִישׁ לֹא יִצְפֶּה בִּנְעִילָתָהּ. מַחֲזֶה אִלֵּם בְּלֹא מֶלֶל וּבְלֹא נְגִינָה – אָמְנָם הַנּוֹטֶה אֹזֶן לְקוֹל הַדְּמָמָה הֲלֹא יִשְׁמַע וְיִסְתּוֹדֵד עִם הָעֲנָנִים. כאשר יברכו הכהנים חָלַמְתִּי חֲלוֹם בְּהָקִיץ בְּבֵית הַתְּפִלָּה. עֲטוּפֵי הַטַּלִּיתוֹת הַנָּעוֹת פּוֹרְשִׂים כַּפַּיִם לְשׁוֹמְרֵנוּ וּלְחָנֵּנוּ. הֵם בְּבֵית הַתְּפִלָּה אֲנִי חִזָּיוֹן לִי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: קִירוֹתָיו נוֹטְפִים זָהָב זְהַב הַפַּעֲמוֹנִים וּזְהַב הַטַּבָּעוֹת זְהַב הַמִּזְבֵּחַ וּזְהַב הַשִּׁטִּים, וּנְעִימַת זָהָב חוֹלְמָנִית בְּחָלָל שֶׁכֻּלּוֹ זָהָב ... עַד אֲשֶׁר הָ'אָמֵן' הָאַחֲרוֹן קוֹרֵא לִי אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה. כוכבי-ארץ הָאוֹרוֹת שֶׁמִּנֶּגֶד אֵינָם פָּנָסִים, כּוֹכָבִים הֵם בִּרְשׁוּת עַצְמָם מְאִירִים אֶת הָעוֹלָם שֶׁמִּתַּחַת וּמִשְׁתַּקְּפִים בָּרָקִיעַ מֵעַל. בְּנוֹכְחוּתָם אֶת חֲלוֹמוֹתֵינוּ נַחֲלֹם אוֹר אוֹר וַחֲלוֹמוֹ. יַחְדְּרוּ מִבַּעַד הַחֲשֵׁכָה וְיִשָּׂאוּנוּ אֶל עַנְנֵי הַדִּמְיוֹנוֹת אִישׁ אִישׁ וּנְטִיּוֹתָיו. יִשּׁוּבִי, אוֹרוֹת סָבִיב לוֹ וּמִסְתּוֹרִין סָבִיב לָאוֹרוֹת. |
|