לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירים
חוה נתן
גיליון מס' 44 - תשרי תשע"ב * 10/11 הַזְּמַן, הַיּוֹם, כָלֵה. שָׁעוֹת דָקוֹת שְׁנִיוֹת, שְׁנוּיוֹת, מִתְמַעֲטוֹת מִמוֹעֵד לְמוֹעֵד, אֱמֹר, מוֹעֲדִים לְשִׂמְחַה שְׂמַח ביוֹמְךָ. דַם אוֹזֵל נֶפֶשׁ מִתְמַעֶטֵת. עוֹרְקִים, נִימֵי נִימִים מִסְתַיִידִים בְמֵצַרִים צַרִים, זוֹרְמִים בִּמְשׂוֹרָה מַעָיינוֹתַיו קִּמְעָה קִּמְעָה, מִתְיבְשִׁים. שׁוֹקֶט דוֹפקַם, לִקְרַאת הָבָא, שֶיָבוֹא, הֵמְשֶׁך, לְזֶה הַיָדוע. אִיש לֹא חָזַר לְסַפֶר בְּזֶה, עֲל זְמָן בָּא, סוֹף זֶה, תְחִילַת הַבָּא. בֹּא הָאֵר, בָּאֵר אָב קָדְמוֹן מִי יְשׁורֵנו, הַסוֹבֶב בְּאֵין סוֹף אַין בַסוֹף, חַלָל אֵין קֵץ אָדָם, הַתֵּדַע מָה, כֹּחַ מָה, הֵיאַךְ בָּא קֵץ? וּמָה לְהַבָּא? הַחַיִּים, מֵעַל לַכֹּל תְלָאוֹתֵיִהֶם מִתְעַלִּים נִשָּׂאִים עַל פְּנֵי כֹּל מַכְאוֹב וּדְוַי. פִּגְעֵי הַזְּמַן, לֹא יָכֹלים לָהֶם, גַּם אִם רוֹצִים הֵם לְכַלּוֹתָם. הַנֶּפֶשׁ נֵאֶחֶזֵת בִּשְׁאֵרִית כֹּחָהּ גַּם עֵת הָחְלִיקָה בַּמִּדְרוֹן. כְּחוּט הַשְׁעָרָה מֵרְחַבָה, תַּחְתָּהּ תְּהוֹם, נֵאֶחֶזֵת בְּזִיז לֹא תִּפּוֹל לְזוֹ הַכְּרוּיָה מוֹשְׁכַה מָטַה. הַחַיִּים חֲזָקִים אַף בְּחוּלְשַׁתָם, כָּל עוֹד רוּחַ בּוֹ, יִגְבַּר בְּתַעֲצוּמוֹת עַל חֶשְׁכַת תָּמִיד. יִתָּלֶה, בְּנִיצוֹץ קָט, יוּאַר בְּנֵר דַּקִּיק, בִּשְׁבִיב תְּקַוֶּה לֹא לְנַתֵּק חוּט נְשָׁמָה, כִּי הִיא שִׁירָתוֹ, בְּתוֹכוֹ בְּחֻבּוֹ, מִקְדָּשׁ אָדָם. |
|