לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אליהו
רחל גיליון מס' 4 - תשס"ז * 2006 כַּעֲלִיַּת הַקִּיר שֶׁל אֵלִיָּהוּ
חַדְרִי בִּמְרוֹם הַגָּג. וּלְעִתִּים אֲנִי הוֹגָה בּוֹ, בַּיָּשִׁישׁ הַפֶּלִאי, הַמְחַיֶּה מֵתִים. וַיִתְמוֹדֵד עַד שֶׁבַע עַל הַיֶּלֶד, קוֹל תְּפִלָּה קוֹרֵעַ וְהוֹלֵךְ, וַיָּשָׁב אֶל הָאֵם הַמְקוֹנֶנֶת: "רְאִי, חַי בְּנֵךְ". מֵתַי שֶׁלִּי! הוּא לֹא יָבוֹא כְּקֶדֶם, לֹא יִשְׂתָּרֵעַ עֲלֵיכֶם וּפִיו – יְקוֹד, קָרִים אַתֶּם, וְקוֹל וְקֶשֶׁב אָיִן, וְלֹא תָקוּמוּ עוֹד. כ"ט טבת, תרפ"ח |
|