לדף ראשי
לתוכן הגיליון
וחטאתי נגדי תמיד
מרים קוצי'ק שפר- ירושלים גיליון מס' 16 - אייר תשס"ח * 5/08 כשדוד המלך הפיל תחינה
ורוח קודשך אל תקח ממני הוא חרד חרדה גדולה לשירה. בהתעטף נפשו נשבר כד על מבוע התפילה. כבר לא קרא תהום אל תהום נשמתו. למנצח, לא נותר עוד מזמור, שנזמר שמח או עצוב כי נכרת מרבים. נסו המילים על קל הצלילים נפוצו על ההרים באין רועה. נאלם הנבל. במעגלי הצדק שובבו אחרים בני קורח, אסף הימן וידותון. ודוד בשקו ותעניתו התחטא באזוב התיז נתזי בקשה על חטאתו החקוק בעדשות עיניו, להחזיר נדרו משכבר שיוויתי ה' לנגדי תמיד. |
|