לדף ראשי
לתוכן הגיליון
התכוונות
שושנה שי גיליון מס' 24 - אייר תשס"ט * 5/09 הִתְכַּוְנְנוּת
בָּאָה לְהָעִיד כִּי שׁוּב זָכִיתִי בָּהֶרְגֵּש הַמּוּפְלָא: רְסִיסֵי טַל-אוֹרוֹת - עֹנֶג שֶהִגִיעַ לְשִׂיא עִם מַתָּן תּוֹרָה ּבִּמְיֻחָד בְּשִׁיר הַיִּחוּד - בְּתֹם תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוּת. חֶסֶד-יָה נָצוּר עִמִי זִכָּרוֹן מֵאִיר, חוֹזֵר וּמַזְהִיר. כֹּל תָּא בִּי מֵעִיר. עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי מָה קָטֹנְתִּי. לֹא צִפִּיתִי. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד. לְפָנֶיךָ, בהוֹדָיָה. בִּתְחִנָּה: אָנָּא לַמְדֵנִי יָהּ לְהִשְתַּמֵּחַ וּלְהִטַּהֵר. בְּאֹפֶן תָּדִיר, וּמַתְמִיד, לְהַכְשִׁיר לְבָרֵךְ לְקַדֵּשׁ לֶאֱהֹב , לְרַפֵּא. אֵל חוֹנֵן מְכוֹנֵן אִם נָא נָשָׂאתִי חֵן. שְׁמַע קוֹלִי – עֲזֹר לִי לְהִתְכַּוְנֵּן: לִצְלוֹל בְּתוֹךְ יָם הַצְּלִיל בְּיֶתֶר עֹמֶק וְזִכּוּךְ. בַּעֲנָוָה מוֹדָיָה בְּדוּמִיָּה לִפְנֵי הֲדוֹם י' בִּמְתִיקוּת יְהוֹם ד' בְּהִתְפַּעֲמּות מוֹדָיָה בְּדוּמִיָּה לִפְנֵי הֲדוֹם י' בִּמְתִיקוּת יְהוֹם ד' בְּהִתְפַּעֲמּות מוֹדָיָה בְּדוּמִיָּה. לְאַט, בַּלַּאט. לֹא לִדְחוֹק הַקֵּץ. רָצוֹא וָשׁוֹב תּוֹךְ רִצוּדֵי נְשִׁימָה מְתוּקָה, רוֹטְטָה, סוֹעֲרָה, רְגוּעָה. בְּעִטוּרֵי שַׁבָּת שֶבָּה, מִתְקַשֶּׁטֶת נְשָׁמָה. בָּעֲנָוָה מוֹדָיָה מִתְפַּלְלָה לִיְשוּעָה שֶל כְּלָלוּת הַבְּרִיאָה עַל פִּי הַמִּדָּה הָרְחוּמָה שֶׁבְּסוֹד תּוֹרָה אֲשֶׁר נָתַן יָהּ. הָבָה יַחְדָּיו, נַרְחִיב פִּינוּ בִּתְשׁוּבָה כִּי בְּרֹב קֹדְשוֹ, שׁוֹקֵד הוּא לְמַלְּאֵנוּ. לוּ תְּהִי שְׁעַת רָצוֹן בְּתִקּוּן לְכֻלָּנוּ |
|