דפי הלכה - הלכות חנוכה
הרב יוסף צבי רימון
ישיבת הר עציון
נדפס ללא ההערות
|
תוכן המאמר:  מקום ההדלקה
הדין לכתחילה היכן ידליק מי שגר בבית משותף? 1. בפתח ביתו 2. הדלקה בחלון 3. הדלקה בתוך ביתו. מסקנות הדלקה מעל עשרים אמה תלמידים הגרים בפנימיות
מקום ההדלקה לבחורי ישיבות (ולגרים בפנימיה) היכן ידליק בישיבה: בחדר אוכל או בפנימייה? היכן ידליק בפנימייה: בחלון או בדלת? פרטים נוספים על מקום ההדלקה גובה ההדלקה לכתחילה כשמדליקים בפתח הדלת זמן ההדלקה
זמן ההדלקה לכתחילה מהו משתשקע החמה? כמה זמן צריכים הנרות לדלוק? זמן ההדלקה בדיעבד 1. הדלקה מאוחרת כשיחזור לביתו: כמה צריכים להיות ערים? 2. הדלקה על ידי שליח בזמנו 3. הדלקה מפלג המנחה סדרי העדיפות להלכה מילות מפתח: הלכות חנוכה |
הדין לכתחילה
"תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ".רש"י מפרש:
"מבחוץ - משום פרסומי ניסא, ולא ברשות הרבים אלא בחצירו - שבתיהן היו פתוחין לחצר".מפירוש רש"י משמע, שמדובר בבית הנמצא בתוך חצר - ועל כך אומרת הברייתא, שיש להניח את הנר בפתח הבית, ולא בפתח החצר. וכך משמעות לשון הברייתא "על פתח ביתו".
תוספות (ד"ה מצווה) חולקים על כך, וכותבים:
"ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרשות הרבים. אבל אם יש חצר לפני הבית - מצווה להניח על פתח החצר".כלומר, במקרה שיש בית בתוך חצר - יש להניח בפתח החצר. הברייתא שאומרת להדליק ב"פתח ביתו" מדברת על בית ללא חצר.
סברת תוס' היא כנראה שיש להדליק באופן שבו יש יותר פרסומי ניסא לבני רשות הרבים - ודבר זה מתקיים בפתח החצר. רש"י לעומת זאת, סבור כנראה, שיש דין ב'בית'. מהותה של מצוות נר חנוכה - שיהיה נר בפתח הבית . לכן, למרות שבפתח החצר יש יותר פרסומי ניסא - ייתכן שלא קיים כלל את המצווה, כי בפתח ביתו לא היתה חנוכיה (וייתכן כמובן שתוס' מסכימים לרש"י, אלא שהם מגדירים גם את החצר כבית).
כשיטת רש"י כתבו הר"ן והאור זרוע (מובאים בבה"ל, ד"ה פתח). וכתב הקרבן נתנאל שכן משמע מהרא"ש שכתב שמצווה להניחו בפתח ביתו, ולא ציין שדווקא בדליכא חצר. ואם כן, משמע כך גם מסתימת הרמב"ם (הלכות נר חנוכה, פ"ד ה"ז) שכתב: "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ", ולא חילק בין סוגי הבתים.
כשיטת התוספות כתב הרשב"א (שם) וכן נפסק להלכה בשו"ע, תרע"ה, ב.
לפי"ז אדם שיש לו בית פרטי הנמצא בחצר, ידליק בפתח החיצוני (אא"כ יש בעיות טכניות - חשש לסכנה או שאין שם פרסומי ניסא, שאז ידליק בפתח ביתו. ועיין עוד להלן).
היכן ידליק מי שגר בבית משותף?
1. לדעת החזו"א (או"ח, סימן ס"ה ס"ק נב; צ' ס"ק כא) לחדר מדריגות אין דין חצר לעניין הדלקת נרות חנוכה, כיוון שכיום אין משתמשים בחדר המדרגות בתשמישי דירה (אמנם לדעת הרב מבריסק יש לחדר מדרגות דין חצר - מובא במועו"ז ח"ו סימן פ"ז).
2. למרות שבשו"ע נפסק כדעת התוספות, אין הדבר מוכרע כל כך. וכתב בערוך השולחן (תרע"א, כ):
"ותמיהני, כיוון דרש"י והר"ן והרמב"ם ור"י וסמ"ג והגמ"י - דרבים הם - ופירשו דלא כהתוספות, איך לא הביאו דעתם כלל וצ"ע".3. ניתן לצרף לכך, שלפי רש"י מסתבר שלא יוצא בהדלקה זו (כשנוהג כתוס'), שכן המצוה היא על הבית, ופתח החצר אינו מוגדר כבית, אולם לפי התוס' ודאי שיוצא כשנוהג כרש"י (שאין זה גרוע ממניח על שולחנו).
לכן, מסתבר שעדיף לא להדליק בפתח חדר המדרגות.
היכן אם כן ידליק? נותרות שלוש אפשרויות:
1. בפתח ביתו
2. הדלקה בחלון
"אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר".ומדוע שלא ידליק במקרה זה, בפתח הבית? כתב רש"י - "שאין לו מקום בחצר להניחה שם". ובתניא רבתי, כתב בהסבר רש"י: "שאין לו בית בחצר להניח שם - כן פירש רש"י ז"ל". דהיינו, למי שדר בעלייה אין 'פתח בית' לכיוון החצר - ולכן ידליק בחלון העלייה.
ומה יאמרו התוספות, הרי לשיטתם היה צריך להדליק בפתח החצר? כתב הבית יוסף (תרע"א) בהסבר התוס':
"הכא מיירי שהעלייה פתוחה לבית, דהשתא כי מנח לה על פתח הבית או על פתח העלייה לא מינכרא מילתא, דמשום עלייה הוא, ולפיכך מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים".כלומר, רק אם פתח הבית מכוון לתוך החצר - מדליק בפתח החצר, שאז ניכר הדבר שהנרות הודלקו ממנו. לכן, כיוון שפתח העלייה אינו מכוון כנגד החצר, לא ידליק בפתח החצר, כיוון שאין ניכר הדבר שהנרות הם מן הדר בעלייה "לא מינכרא מלתא דמשום עלייה הוא".
לפי הסבר זה של הבית יוסף בתוספות, נראה שישנה סיבה נוספת שלא להדליק בפתח חדר המדרגות - אפילו לפי שיטת תוספות. שהרי פתח הבית אינו כנגד פתח החצר ולא מינכרא מילתא שהנרות הם של דייר זה.
אמנם, ייתכן שהמקרה של "עלייה" שונה מחדר מדרגות. שכן, בבעלייה לא ניכר כלל שגם הוא שותף בחצר (וייתכן שבאמת החצר לא שלו), ולכן לא ניכר שהנרות עשויים להיות שלו. לעומת זאת, בחדר מדרגות, פתח חדר המדרגות שייך לכולם, ואם כן ניכר הוא שהנרות הם מאחד השכנים (אף שאין יודעים מאיזה שכן). ומכל מקום, עדיין שייכים הטעמים דלעיל, המטילים ספק בהדלקה בפתח חדר המדרגות.
3. הדלקה בתוך ביתו
"ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו".הגמרא הדגישה "שעת סכנה". ופירש רש"י, שהיה להם לפרסיים חוק שאין להדליק נר ביום אידם (ביום חגם) אלא בבית עבודה זרה שלהם. והטור פירש שהיתה סכנה, כיוון שהגויים לא הרשו לקיים המצוות.
היום, בפשטות אין מקום להדלקה בבית, שהרי אין זו שעת סכנה.
כבר מימות הראשונים היו רבים שנהגו להדליק בבית. וכתב האור זרוע שלא מצא סמך לאלו המדליקים בפנים. אולם, בעל העיטור (עשרת הדברות, הלכות חנוכה. מובא בשיבולי הלקט קפ"ה) כתב, שהמנהג להדליק בבית התחיל בזמן שאכן היתה "שעת סכנה", אלא שהמנהג נמשך גם אחר כך "ואחר שנהגו על הסכנה - נהגו".
נימוק נוסף, ניתן למצוא בריטב"א (שבת כא:) שהגדיר "שעת סכנה" בצורה שונה:
"לא סוף דבר סכנות נפשות... אלא אפילו סכנת צער או איבה כמו בצרפת... ולפיכך היה אומר מורי הרב ז"ל, שכשנושב רוח - מדליקה מבפנים בביתו".ובכיוון דומה כתב בערוך השולחן (תרע"א, כד):
"והנה עתה אין אנו מדליקין בחוץ ואף שאין סכנה אצלינו, מכל מקום כמעט הוא מהנמנעות, מפני שבכל המדינות שלנו ימי חנוכה הם ימי סגרור גשם ושלג ורוחות חזקים ואי אפשר להניחם בחוץ אם לא להסגירם בזכוכית, וכולי האי לא אטרחוהו רבנן. ועוד, דבזה לא יהיה היכר למצווה כל כך, וגם לא בכל המקומות יניחו לעשות כך, ולכן כולנו מדליקין בבית".הנימוק העיקרי של ערוך השולחן הוא שמחמת הקור יכבו הנרות. והוסיף שבזכוכית לא הטריחו להדליק (וכן, כנראה שבזמנו כשהדליקו כך - בזכוכית - לא היה בהדלקה כזו היכר לנרות חנוכה).
ואמנם, ברור לכל, בפרט בימינו, שאין זו הדרך המובחרת .
והיעב"ץ (שאילת יעב"ץ ח"א סימן קמ"ט) כתב:
"הנכון להדר ולהדליק מבחוץ, וכדי שלא תכבה ידליק בעששית... אלא לפי שלא ראיתי לרבנן קשישאי דעבדי הכי, אינני גוזר ואומר שיהא הדבר חייב בהחלט... וההוצאה מרובה להמציא כלי חדש כזה... אמנם אם נוכל לו בקלות נראה שנכון לעשות כן".(המדליק בתוך ביתו עדיף להדליק במקום האכילה - דמקום אכילה עיקר- רמ"א תרע"ז א', ובמ"ב שם.)
מסקנות
א. פרסומי ניסא.
ב. בתוך הפתח משמאל "כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין"- שבת כ"ב.
באלטרנטיבות שהעלינו (המצויות בבית משותף) - אם מדליק בחלון יש פרסומי ניסא אך אין 'פתח ביתו'. אם מדליק בפתח המטבח - יש פרסומי ניסא רק לבני ביתו אך יש 'פתח'. אם מדליק בפתח הדירה - יש פרסומי ניסא , אמנם בדרך כלל קטן מזה שבחלון, אך יש 'פתח ביתו'.
להלכה, הדבר החשוב ביותר הוא פרסומי ניסא - לכן אם בחלון יש פרסומי ניסא גדול יותר, נראה שעדיף דבר זה על פני הדלקה בדלת.
ונבאר: הרמ"א כתב (תרע"א ז'), שכשמדליקים בתוך הבית אין צריך להקפיד על הפתח, אלא שנהגו לעשות כן ואין לשנות. ומכל מקום רואים מדבריו שאין זה מעיקר הדין. וכתב המגן אברהם שלכן "נראה לי שאם יש לו חלון הסמוך לרשות הרבים, יניחנו ברשות הרבים" (ולא בתוך ביתו, בפתח הדלת). וביאר המשנה ברורה (ס"ק לח): "כדי שיהיה היכר לבני רשות הרבים ויתפרסם הנס" (וע"ע במ"ב ס"ק כז, ובשעה"צ ס"ק ל).
וכתב בשו"ת אגרות משה (או"ח, ח"ד, סימן קכה):
"דרק כשתיקנו להניח על פתח ביתו מבחוץ לפרסם ניסא, שהוא טעם גדול ועיקר בנרות חנוכה... והנדון היה אם יניחם בימין שהוא בצד המזוזה או משמאל - דבזה פליגי אמוראי... איפסק הלכתא משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין, כדי שייכנס בין שתי מצוות. אבל לא היו מתקנין עיקר התקנה מטעם זה... לכן שפיר כתב המג"א דאם יש לו חלון הסמוך לרשות הרבים יניחנו בחלון. ופירש בלבוש טעמו, דפרסומי ניסא עדיף מסברא שייכנס בין שתי מצוות. ולפי מה שכתבנו הוא ברור...אם כן, מבאר הרב פיינשטיין, שעיקר המצווה הוא הפרסומי ניסא. וכיוון שעיקר פרסום הנס הוא בפתח הבית או בפתח החצר, הוסיפו פן נוסף - שההדלקה תיעשה בצד שמאל, כדי שיהיה מוקף במצוות. אך כמובן, שכשאי אפשר לשני הדברים להתקיים - פרסומי ניסא עדיף.
לכן אף שעיקר בזמן הזה הוא ההיכר לבני הבית, מאחר שאי אפשר לנו להדליק מבחוץ, מכל מקום, מה שאפשר לעשות ביותר פרסום, ודאי יש לעשות, וכן אני נוהג שאני מדליק בחלון הנראה בחוץ להעוברים ושבים..."
לכן, עדיף להדליק בחלון, כיוון ששם פרסום הנס רב יותר.
ואמנם בדלת הראשית, אם יש גם פרסומי ניסא (לשכנים), רק פחות מהחלון, ייתכן שעדיפה ההדלקה שם, שכן זהו קיום ממשי של דינא דגמ' לכתחילה "על פתח ביתו מבחוץ" כהסבר רש"י, ועוד (כדלעיל).
למעשה, הגר בבית משותף, נראה שידליק בחלון הפונה לרה"ר או בפתח ביתו (כשיש שם פרסומי ניסא. וכשאין בכך בעיה בטחונית מצד ילדים העוברים בחדר המדרגות וכדומה). ואם ישנם כמה מבני הבית שמדליקים, מסתבר שכדאי להרבות פרסום הנס ולהדליק במקומות שונים (בחלונות הבית הפונים לרה"ר, ובפתח הבית) וכן שעל ידי כך ניכרים יותר הנרות של כל אחד (עיין ברמ"א, תרע"א, ז).
הדלקה מעל עשרים אמה
"נר של חנוכה שהניחה ללמעלה מעשרים אמה פסולה".וכן נפסק בשו"ע (תרע"א ו'). [20 אמה= 9.60 מטר לגר"ח (טפח=8 ס"מ; אמה=6 טפחים=48 ס"מ)].
וכך כתב בשער הציון (תרע"א ס"ק מ"ב):
"אכן אם החלון גבוה מקרקע רה"ר למעלה מעשרים אמה, ואין היכר לבני רה"ר, אז טוב יותר להניח בפתח [מאשר בחלון]".כמה תשובות ניתן לתת לדבר זה:
א. לדעת רבינו יואל (מובא בראבי"ה תתמ"ג ובטור תרע"א) חנוכיה למעלה מעשרים אמה פסולה, רק כשמונחת באוויר על ידי מקל וכד', אך כשנמצאת בתוך בניין, רגילים אנשים להביט לגובה זה בגלל קירות הבניין. כמו שמצאנו בסוכה (ב:) שאם הדפנות מגיעות לסכך כשרה למרות שגבוהה (אמנם להלכה פסולה מטעם אחר). הראבי"ה עצמו והטור חולקים על רבינו יואל, וסבורים שגם בבניין פסולה למעלה מעשרים אמה (ובסוכה מועיל כי על ידי הדפנות ניתן להבחין בכך שיש גג). להלכה פסק המ"ב (תרע"א ס"ק כ"ח, ובשעה"צ ס"ק ל"ג) דלא כרבינו יואל, אך מ"מ ניתן לצרפו לספק. ובפרט, שכיום רגילים לבנות לגובה, ומסתבר שגם ההבחנה של האנשים השתנתה והם מסתכלים גבוה יותר מאשר פעם.
ב. המציאות שלנו שונה מן המציאות בזמן חז"ל גם מסיבה נוספת. כיום, לא רק המדליק נמצא ב"גובה", אלא גם רבים מבני רשות הרבים, דהיינו השכנים ממול, נמצאים ב"גובה" (וכן כתב הרב וואזנר - הובאו דבריו במצוות נר איש וביתו, בירורי הלכה סימן ט).
ג. במציאות שלנו, גם כשמדליק בגובה של עשרים אמה, מכל מקום בתוך הבית נמצאת החנוכיה בגובה כשר (יחסית לרצפת הבית), ואם כן, בכל מקרה יש פרסומי ניסא לבני ביתו. לפי זה, בכל מקרה יוצא ידי חובה. ואף אם נאמר, שמעל גובה עשרים אמה אין פרסומי ניסא המספיק בכדי לברך על הנרות, מכל מקום בודאי שיש לפחות היכר מסוים לבני רשות הרבים (וכ"כ הפמ"ג). ובפרט לפי מה שמסתבר שכיום יש פרסומי ניסא רב בכך.
לכן, בהדלקה בחלון מרוויחים גם פרסומי ניסא לבני ביתו וגם פרסומי ניסא לבני רשות הרבים. ובייחוד שעיקר המצוה היא פרסומי ניסא וכדלעיל (מעין זה ברב וואזנר, שם).
לכן, גם בחלונות בקומות הגבוהות, נראה שיש עדיפות להדליק בחלון.
מקום ההדלקה לבחורי ישיבות (ולגרים בפנימיה)
הגמרא בשבת כג. אומרת:
"אמר רב ששת: אכסנאי חייב בנר חנוכה. אמר רבי זירא: מריש כי הוינא בי רב, הוינא משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא; לבתר דנסיבנא איתתא - אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא מדלקי עלי בגו ביתא".וכך נפסק בשו"ע (תרע"ז, א).
[בתחילה, כשהיה הולך לבית רב היה משתתף בפרוטה עם בעל הבית, אך לאחר שהתחתן לא הוצרך לכך כי אשתו הדליקה עליו בביתו.]
לפי זה, לכאורה, בחורי ישיבה אינם צריכים להדליק, שהרי הוריהם מדליקים עליהם. אלא שנחלקו ראשונים ואחרונים, האם דין זה נאמר דווקא כשאשתו מדלקת עליו, או אף כשההורים מדליקים עליו.
והנה, אשכנזים בוודאי יכולים להדליק, שהרי אף באותו בית נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק, ואם כן ודאי שיכול להדליק גם כשנמצא בישיבה (וכשאשתו מדליקה עליו - האם יכול להחליט שאינו יוצא, ולהדליק בעצמו - עיין רמ"א תרע"ז, ג, ומ"ב שם ס"ק טז).
לספרדים, הנוהגים שרק בעל הבית מדליק, יש מקום להסתפק בדבר, ובשו"ת יחוה דעת (ח"ו, סימן מג) פסק שלא ידליקו נרות חנוכה, ואם ירצו להדליק - ידליקו בלא ברכה. ונראה, שטוב הדבר שידליקו נרות ויצאו ידי חובה בברכתו של אשכנזי, או שישתתפו עמו בפרוטה בנרות. וכך ייצאו לכו"ע.
היכן ידליק בישיבה: בחדר אוכל או בפנימייה?
"וי"א דבזמן הזה שמדליקים בפנים ממש ידליק במקום שאוכל, וכן נהגו".וכן פסק החזון איש.
אולם, לא כן דעת רוב הפוסקים. לדעתם, בחורי ישיבה מדליקים בפנימיה. וכך כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח, סימן ע, אות ג):
"לעניין הבחורים שלומדים בישיבה, ויש מקום אכילה שהוא לכל התלמידים ביחד, ויש להם מקום לינה שהוא בכל חדר מקום לישון לשלושה או גם ליותר, צריכין להדליק במקום הלינה משום שמקום הלינה הוא מיוחד יותר ממקום האכילה שאינו מיוחד כלל לשום פרטי...
אבל מקום הלינה הוא מקום שנקבע לכל אחד באיזה חדר הוא ילין וגם כל חפציו שיש לו הוא מניח שם, וגם בחדר ההוא עצמו יש לכל אחד מיטה קבועה שעומדת במקום אחד כל הזמן, שלכן מקום הלינה הוא נחשב מקום מיוחד ושם צריך להדליק נר חנוכה..."
אם כן, כיוון שמקום השינה הוא יותר מיוחד עבורו, ידליק בחדר השינה. וכ"כ גם בשו"ת מנחת יצחק (ח"ז סימן מ"ט), ועוד. 'ופוק חזי מאי עולם הישיבות דבר'.
היכן ידליק בפנימייה: בחלון או בדלת?
אם אי אפשר או אם אין אנשים שעוברים שם, ידליק בפתח חדרו (פרסומי ניסא לבני הפנימיה). אם החלון החיצוני של הפנימיה שקוף, יתכן שירוויח בכך גם פרסום הנס החוצה, וייתכן שעל ידי כך, יוצא מן המובחר הן לשיטת רש"י והן לשיטת תוס' (וכך נהג הגרצ"פ פרנק - עיין במקראי קודש לגרצ"פ פרנק, חנוכה, סימן י"ז, הררי קודש שם - עמוד לח).
(להדליק בפתח הפנימיה - זהה בפשטות למה שראינו לעיל לענין חדר מדריגות, ע"ש. אמנם, ייתכן שבפנימיות קטנות, דומה הדבר לבית עם חצר, ואכמ"ל).
פרטים נוספים על מקום ההדלקה
גובה ההדלקה לכתחילה
גם הדלקה מעל י' כשרה (עד 20 אמה), ולכן כשמדליק על החלון - גם אם החלון גבוה מ-י' טפחים מהקרקע עדיף שידליק בחלון משום פרסומי ניסא (מ"ב תרע"א ס"ק כז, ושעה"צ ס"ק ל).
צריך להיזהר שלא להדליק מתחת ל-ג' טפחים, אך בדיעבד יצא (מ"ב ס"ק ו).
כשמדליקים בפתח הדלת
אם מדליק בסמוך לפתח הדלת, ידליק בטפח הסמוך לפתח, אך אם מדליק בחלל הפתח ממש, אינו צריך שיהיה בטפח הסמוך למזוזה השמאלית, אלא יכול להניחו בחצי השמאלי, בכל מקום שירצה - שו"ע שם. אמנם במ"ב (ס"ק לו) בשם הט"ז כתב שראוי גם במקרה זה להניח בטפח השמאלי.
זמן ההדלקה לכתחילה
"מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק".
מהו משתשקע החמה?
תוס' מנחות כ'. (ד"ה נפסל - כך משמע מתוס'), רא"ש, מרדכי - מסוף השקיעה היינו צאת הכוכבים.
רשב"א, ר"ן ועוד - מתחילת השקיעה.
להלכה: השו"ע (תרע"ב, א) פסק שמדליק מצאת הכוכבים. אך הגר"א פסק שמדליק בשקיעה (וכן נראה שנוטה דעת המ"ב, ס"ק א', לכתחילה. וכן הוא בביה"ל ד"ה לא מאחרים. ועוד, שמי שנוהג כגר"א יוצא גם לשו"ע - כי רבע שעה או חצי שעה קודם הוי לכתחילה לשו"ע, כי ניכר שההדלקה היא לכבוד חנוכה (ללילה), ואין זה כפלג המנחה דהוי דיעבד - כ"כ בביה"ל ד"ה ולא מקדימים[.
מי שנוהג כשו"ע נתקל בבעיה: כשמגיע זמן ערבית הוא מתנגש עם שתי מצוות - ערבית והדלקת נרות חנוכה.
וכתב המ"ב (ס"ק א) שיתפלל ערבית קודם משני טעמים:
א. תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.
ב. ק"ש זו מצוה מדאורייתא.
כמה זמן צריכים הנרות לדלוק?
זמן ההדלקה בדיעבד
1. הדלקה מאוחרת כשיחזור לביתו:
"מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק..."ומביאה הגמרא שני פירושים לכך:
א. "דאי לא אדליק - מדליק".הרבה ראשונים (תוס' שם בשם ר"י פורת, רא"ש, ראבי"ה [י"תכ] תתקע"ב) הבינו ששני הפירושים חולקים אחד על השני:
ב. "אי נמי - לשיעורא".
לפירוש א' יכול להדליק רק בחצי שעה הראשונה (אך יכול לדלוק פחות מחצי שעה) - דהיינו שכוונת הגמרא לומר 'מתי להדליק'.
לפירוש ב' יכול להדליק כל הלילה, ובלבד שיתן שמן שידלוק חצי שעה (שהוא שיעור הזמן שמצאת הכוכבים עד שתכלה רגל). דהיינו שכוונת הגמרא לומר 'כמה זמן צריך לדלוק'.
ונחלקו האם לפסוק כפירוש א' או כפירוש ב'. ואולם, יש מן הראשונים שהבינו ששני התירוצים אינם חולקים אלא משלימים - ויש להדליק עד "שתכלה רגל מן השוק" והנר צריך לדלוק חצי שעה (וכמותם הכריע הב"ח).
להלכה, פסק בשו"ע (תרע"ב, ב') שלכתחילה ידליק בשקיעה או בצאה"כ (כדלעיל עמ' 3), וידלוק הנר חצי שעה. לא הדליק, יכול להדליק עד חצי שעה אחר צאה"כ (כלשון א'). ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה (כלשון ב'), עד עלות השחר (מ"ב ס"ק יא) - שו"ע תרע"ב, ב'.
כשמדליק מאוחר בלילה, אם יש מבני ביתו ערים, או ששם הנרות בחלון ויש בחוץ אנשים ערים - יברך, ואם לאו לא יברך (אלא ידליק בלא ברכה) - והמברך בכל מקרה - גם כשכולם ישנים, אין ממחים בידו (שעה"צ ס"ק יז)
כמה צריכים להיות ערים?
ואם מדליק בזמנה, לא צריך שיהיו אנשים בבית. ומכל מקום טוב יותר שיהיו מקובצים יחד (מ"ב תרע"ב ס"ק י').
הגדרת 'כלתה מן השוק' בימינו:
כיום, יש לצרף סיבה נוספת להקל - ראשונים רבים כתבו שכשמדליקים בפנים אין צורך להקפיד על זמן ההדלקה כיון שאין הפרסום אלא לבני הבית (תוס' בשם ר"י, רשב"א, רא"ש, ר"ן ועוד). וגם הרמ"א (תרע"ב, ב) כתב כן, אלא שהוסיף: "ומכל מקום טוב יותר ליזהר גם בזמן הזה", ועיקר הטעם הוא משום שזריזים מקדימים למצוות (רשב"א ור"ן). [ולפי הרמב"ם משמע שיש בכך עניין מעיקר הדין].
כמו כן במציאות שלנו "כלתה רגל מן השוק" בשעה מאוחרת בהרבה מזמן התלמוד . לפי"ז, גם כשמדליקים בפתח החיצוני או בחלון, כיוון שכיום "כלתה רגל מן השוק" רק בסביבות עשר, ויש מקומות שאף בשעה מאוחרת מכך, ייתכן שמעיקר הדין ניתן לאחר את ההדלקה. ויש שכתבו שלזמן ההדלקה לכתחילה יש חשיבות בכל הזמנים, וכך יש לנהוג לכתחילה.
למעשה: טוב ורצוי להדליק בזמן ההדלקה לכתחילה (שקיעה או צה"כ). במקרה שיש חשיבות וצורך לאחר את ההדלקה, כגון שכל המשפחה מעוניינת להדליק ביחד ומגיעים רק בערב - נראה שיוכלו להדליק אח"כ כולם ביחד, ולסמוך על הפוסקים שכתבו שכיוון שהפרסום הוא לבני ביתו ניתן להדליק מאוחר יותר (ובמיוחד שעל ידי כך יש יותר פרסום לבני ביתו),ולצרף לכך את הסברה שייתכן שכיום זמן ההדלקה של "כלתה מן השוק" מאוחר יותר מזמן התלמוד (ואם אין קפידא - עדיף שידליק מי שיכול בזמן ההדלקה לכתחילה, ואחר כך יצטרף למשפחה ויהיה נוכח בהדלקתם המשותפת).
2. הדלקה על ידי שליח בזמנו
על פי זה כתבו הפוסקים שניתן למנות שליח שידליק עבורו נרות חנוכה. והשליח יתכוון להוציאו וידליק את החנוכיה בביתו של האדם שמדליק עבורו (ועבור בני ישיבות נראה שניתן להדליק או בביתם או בפנימיה). ומכל מקום לא יברך שוב, ואף אם הפסיק בינתיים או לא התכוון להוציאו בברכות (אא"כ האדם שמדליק עבורו נמצא לידו - שו"ת אג"מ או"ח ק"צ, שבה"ל או"ח ח"ב, פ"ה). ונראה שטוב יותר, שידליק חנוכיה מיוחדת עבורו, כדי שיהא מהדרין מן המהדרין כהבנת הרמ"א (ויברך פעם אחת עבור שתי החנוכיות), אך ודאי שאין זה מעכב.
3. הדלקה מפלג המנחה
הרמב"ם (חנוכה פ"ד ה"ה), הרשב"א והר"ן בשם הבה"ג (שבת כ"א:) - ביום חול אין להדליק קודם השקיעה. ובשבת הטעם שמדליקים הוא כיוון ש:
א. יש אומרים שאין מקלים בשבת, אלא שמדליק בתחילת השקיעה (כי הרי לר"ת שבת נכנסת רק שלושה מילין ורבע לאחר השקיעה. וכ"כ הרשב"א והר"ן).
ב. יש אומרים ש"היכא דאי אפשר שאני"- ועל כן מותר בע"ש להדליק אף מפלג המנחה - מג"א תרע"ב ועוד. ובברכי יוסף לחיד"א הסביר, שכיוון שבכל חנוכה יש שבת, כך תקנו מתחילה, שבשבת יוכלו להקדים.
ואולם הארחות חיים (או"ח ט"ז) סבור שאף בחול ניתן להדליק מפלג המנחה אם הוא טרוד (ויתן שמן עד חצי שעה אחר צאה"כ, ויכול אף לברך - מ"ב תרע"ב ס"ק ג' - ע"פ רמ"א תרע"ט לעניין הדלקה בשבת).
בשו"ע תרע"ב, א, הביא דעת האורחות חיים בשם "יש מי שאומר". ובשער הציון ס"ק ה', כתב דנקטינן כך להלכה כהיש אומרים.
סדרי העדיפות להלכה
ונבאר:
דרך 3 (פלג המנחה) היא העדיפות האחרונה כיוון שזו דעת יחיד בראשונים. ולמרות שבשער הציון פסק כמותה, הרי שהוא מסתמך על החיד"א. ואילו מן החיד"א ניתן להוכיח שחזר בו, ופסק דלא כאורחות חיים (שבה"ל ח"ג סו"ס פ"א).
האם יש להעדיף את דרך 1 (הדלקה בעצמו מאוחר) או את דרך 2 (הדלקה ע"י אחר בזמנו)? דבר זה תלוי במח' אחרונים האם עדיף זריזין מקדימין למצוות על ידי שליח (בהנחה שהסיבה להדליק כיום בזמן היא מטעם זריזין מקדימים, ולא מעיקר הדין ]עיין בדברינו לעיל[; ואולי אף אם זה מעיקר הדין - יתכן שיש להעדיף על ידי עצמו) או מצוה בו יותר מבשלוחו. (הסתפקו בכך החתם סופר בשער הטטפת פי"א, והפמ"ג או"ח תחילת סימן תרכ"ה).
להלכה מכריע 'שבט הלוי' שעדיף על ידי עצמו מאוחר יותר. ומסתבר שבפרט בזמננו, שיתכן שהדלקה זו היא מעיקר הדין (כדברינו לעיל) - עדיף על ידי עצמו.
ולכן אם ידוע שיחזור מאוחר ויהיו אנשים ערים (או בבית או ברחוב - אם מדליק בחלון) - ידליק אז. ואם לא יכול, ימנה שליח שידליק (בבית של המעוניין לצאת ידי חובה) בזמנו. ואם אין אפשרות גם לכך, ידליק מפלג המנחה, ובלבד שיתן שמן עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
חורף ה'תשנ"ו
