מי שנוסע לפסח

מי שנוסע לפסח ואינו נמצא בבית - יכול להקל ולא לנקות כלום. למה? כי מוכרים את כל החמץ שבבית עם כל הפירורים. אי אפשר למכור פירורים לבדם, אין לזה ערך הלכתי. אך אפשר למכור את המזון שבארון, כולל הלכלוך שבו. כמו כן, אפשר להכליל את כל החמץ שבדירה במכירה ואין צורך לנקות דבר.

אבל אם מישהו יתארח, צריך לנקות את החדרים שישתמש בהם. שאר החדרים שאינם בשימוש יש לסגור בנייר דבק.

נותרה השאלה היכן יקיים אדם את מצוות בדיקת חמץ, כדי שלא יפסיד אותה. אם יגיע בליל י"ד למקום בו הוא מיועד להיות, יעשה שם בדיקת חמץ. אבל אם מגיע בבוקר, ינקה היטב חדר שקל לנקותו, לדוגמה חדר הכניסה של ביתו. ניקוי זה די לעשותו בדקות מועטות.

חמץ פחות מכזית

חמץ פחות מכזית, אין עוברים עליו איסור "בל יראה ובל ימצא" (ועיין שו"ת אגרות משה או"ח ח"א ס' קמה). כזית - 27 סמ"ק (קוביה של 3 ס"מ). פחות מזה ודאי אסור לאכול, אבל אין עוברים על "בל יראה ובל ימצא". בדרך כלל בחדרים אין חמץ בגודל זה, אלא אם כן ילד טייל עם סנדוויץ' או עם ביסקוויטים ופיזר. אם זה חדר שאין מטיילים בו עם מזון - אין צורך לנקות כלל.

אגב, מסיבה זו, ביחס למנהג להחביא פתיתי לחם לפני בדיקת חמץ, יש להקפיד שיהיו הפתיתים פחות מגודל זית, כך שאם לא ימצא אותם, לא יצטרך לטרוח הרבה לחזר אחריהם, ויסמוך על ביטול החמץ שמבטל אחר הבדיקה (שו"ת יחוה דעת ח"א קמט).

בדיקת חמץ

בדיקת חמץ יש לעשות רק במקום שיש בו חמץ. למשל, אין צורך לבדוק מעל לפלורסנטים. גם בחדרים שיש חשש שילדים נכנסו לתוכם - צריך לבדוק רק במקומות שיש סבירות שהכניסו אליהם חמץ. מאחורי ספרים ודאי לא דחפו. וגם לא בתוך הספרים - אין בהם כזית חמץ. יש השמים ספרים במרפסת, שתעלעל בהם הרוח, אבל אין זה די: אם יש חמץ בפנים, צריך לבדוק דף דף. אך כאמור, אפשר להקל ולא לנקות כלל. כל אחד מכיר את מנהגי ילדיו. יש להציץ ולפתוח פה ושם, להקדיש לזה חמש דקות, לבדוק אם יש פרוסה רצינית.

פירורים בפינות הבית

א. אינם כזית.
ב. נפסלו לאכילת כלב.

אם יש לחם אחרי הארון, במקום שהוא לא נגיש, לא יגיעו אליו בפסח, והוא כמו קבור. כמו אבנים שאין צורך לחפש תחתם, או תחת יסודות הבית, שאף אחד לא יוציא חמץ משם.

חינוך ילדים

אם רוצים לנקות את הבית ניקוי יסודי - אפשר, אבל לא לפני פסח. אין זה הזמן. חופש פסח הוא בשביל לטייל, לשחק עם הילדים, לשמוח, לרקוד, להכין סיפורים להגדת ליל פסח.

כל השנה האישה עובדת קשה, "העבידו את בנות ישראל בפרך". עכשיו יש חופש, בכדי לטייל עם חברות, והבעל ישמור על הילדים. בשביל זה יש חופש - לא בשביל לעבוד ולקרצף רצפות. מטיילים, נהנים, ומגיעים לליל הסדר נינוחים, כדי לערוך סדר יפה ולרומם את רוחם של הילדים.

אם אישה רוצה לעבוד בפרך ולהיות שפחה נחרפת - זה ניתן. אך חינוכית - אין זה טוב. עליה להיות פנויה כדי לשחק עם הילדים. יצאנו מעבדות מצרים, לא כדי להיכנס לעבדות עצמנו. אין לנו דבר נגד ניקיון הבית, אבל יש לפרוס אותו למשך השנה. כל כמה חדשים - חדר אחד. לא עתה הזמן למבצעים של ניקוי הכל וסידור הכל, וכשמגיע ליל הסדר יש עדיין אי סדר גדול ועבודות שטרם הושלמו.

אם אישה אוהבת לסבול - זה ניתן, זה מנכה מייסורי גהינום. כל סבל שסובלים פה בעולם הזה - מוריד מגיהנום. מי שרוצה בכך, זה לגיטימי. אבל לא לפני פסח. חודש ניסן הוא חודש שמח.

בגדי ילדים

אולי יש ביסקוויטים בכיסים. יש לבדוק גם פירורים, כיוון שהילד עלול להכניס את ידו לכיס ולאכול. אבל לא צריך לבדוק את בגדי החורף. די לסגור אותם בארון, שהרי הילד לא ילבש אותם. רק את בגדי העונה יש לנקות.

שאלה: האם אפשר לנקות אותם במכונת כביסה?

תשובה: יכול להישאר חמץ שיהיה ראוי לאכילה גם לאחר הכביסה.

צעצועים

משחקים מפלסטיק אפשר להטביל בחומר חריף. הכי טוב - לסגור בקרטון ולקנות לפסח כמה משחקים. אם הם על מדפים - שמים ניילון וסוגרים.

ממילא בפסח אין הרבה זמן. ישנם ימי יו"ט, ויוצאים לטייל. על פי רוב כאשר מנקים גם ממיינים ומסדרים - וזו עבודה שאין לה סוף. מה גם שעל פי רוב ילד נעול על משחק אחד: את המשחק הזה ננקה כעשר דקות. כדאי גם לקנות לו משחק חדש כמתנה לחג.

ארון אמבטיה

שם יש כל מיני משחות ותכשירים, יתכן ויש שם חמץ, כמו משחת שיניים, משחות שפתיים, תכשירים שונים העשויים מעמילן חיטה, וכן בשמים מאלכוהול חיטה. חבל לנקות: מדביקים, סוגרים וכוללים במכירת החמץ.

ספות

צריך לבדוק בין הכריות (זו חוויה מעניינת למצוא דברים אבודים).

ספרים

אין צורך לנקות, רק לא לשים אותם על שולחן האכילה. מנהג פשוט שאין בודקים בספרים פירורי חמץ שנשארו שם, אלא סומכים על הביטול (הגדה חזון עובדיה עמ' כא). אלא יש לנקות את הספרים. אם רוצה ללמוד בפסח על השולחן, אזי יקנה כמה ספרים לפסח.

חדר אוכל

לא צריך לנקות הכל, רק במקום שאוכלים, כלומר את השולחן.
כסאות - אם הם נקיים - אין צורך לנקות. אם ילדים משליכים דייסה על הכסא, והוא לא נראה נקי - לנקות במטלית רטובה (כשתי דקות כל כסא).
שולחן - צריך להכשיר. שתי אפשרויות בהכשרת השולחן:
א. ע"י ששופכים מים רותחים (עפי"ר לא שמים שם סירים רותחים, ועל כן אין צורך בקומקום רותח המחובר לחשמל).
ב. לכסות את השולחן, ואז אין צורך לנקותו. שעוונית ככיסוי יסוד, על זה עוד מפה, עוד ניילון, עוד מפה - שיהיה עבה ומוגן.

כסא תינוקות

הניקוי יכול לקחת חצי שעה. אם הכיסא כולו מפלסטיק - אפשר להטיל אותו בגיגית עם מים רותחים וחומר מנקה חריף שעתיים-שלוש.
אין צורך לפרק, כי מה שיש בחורים ובסדקים נפסל לאכילת כלב. יש רק לנקות עם מברשת קשה.

כללי

את המטבח צריך להכשיר היטב היטב, אסור שיישאר אפילו פירור קטן. פירור אפילו באלף אינו בטל.

מדיח כלים

עדיף לא להכשיר. הדיחו ביד, כפי שעשו בכל הדורות. אפשר גם לאכול בכלים חד פעמיים מפלסטיק.

שאלה: האם אפשר בכלל לנקות מדיח כלים?

תשובה: ניתן, אך זו עבודה רבה. ישנם הרבה גומיות וחיבורים.

תנור אפיה

זאת עבודה קשה לנקות, הכי טוב לשים מדבקה ולא להשתמש בתנור. קני עוגות או תאפי בסיר פלא.

ברזלים

מכסים בנייר אלומיניום על הלכלוך, או צובעים בצבע אלומיניום. חבל על העבודה. הכי טוב להשתמש בחלקים וברשת עילית המיוחדים לפסח.

המבערים

אין צורך לנקות, הם נשרפים תוך כדי שימוש.

הצלחת מתחת למבערים (המקום שם הכל נופל)

לרוב אם נופל לשם אוכל, אין מרימים אותו, ממילא זה טרף. בכל זאת יש לשים נייר אלומיניום. אגב, בנייר אלומיניום יש לשים לב לעובי: אם הוא דק מידי הוא נקרע, ואם עבה מדיי, הוא לא ניתן לעיצוב.

הכפתורים

צריך לנקות במטלית, כל כפתור כחמש עשרה שניות.

מקרר

יש לנקות, אבל לא צריכה להיות הרבה עבודה. כמובן שיש להפשיר את המקפיא ולנקותו. אגב, לכתחילה יש לאכול את כל החמץ לפני פסח, אך לפעמים נשאר חמץ יקר, כגון מוצרים קפואים: עוטפים בכמה עטיפות, כותבים "חמץ" באופן בולט, סוגרים היטב, שמים פנימה במקפיא וכוללים במכירה.

אם יש מקרר ישן עם חריצים או סדקים בדלת, אין להשתמש במדפים הפנימיים שלו, אלא לצפות בניילון. כמו כן חייבים לנקות היטב את הגומי של הדלת. אם הוא ישן, לפעמים יותר קל להחליף.

ארונות מזון

אל תנקו, חבל על הזמן. מדביקים, סוגרים, וכוללים במכירה.

ארון כלים

סוגרים ואין צורך לנקות.
אמנם יש מחמירים שיש לנקות גם כלי חמץ, אבל למעשה אפשר להקל בדבר בגלל שלוש סיבות שכל אחת מספקת:
א. מוכרים את כל הפירורים יחד עם החמץ.
ב. הכלים נקיים - אף אחד אינו שם כלי מלוכלך בארון.
ג. גם אם ישנו לכלוך, וודאי הוא פחות מכזית.

אגב, לפעמים יותר קל לצבוע מלנקות, פינה במטבח שאוכל ניתז עליה, אפשר לצבוע בפוליסיד ואת ברזלי הגז בצבע אלומיניום.

מיקרוגל

לנקות חמש דקות, להרתיח מים חצי שעה, ובפסח להשתמש בכלים סגורים. אך אין צורך בסגירה הרמטית.

שיש

אפשר לכסות באלומיניום עבה - ואז אין צורך בהכשרה כלל, רק לנגב במטלית. לפעמים מסובך לכסות, ואפשר להכשיר. במקום שיש חורים שופכים אקונומיקה, ואח"כ שופכים מים מקומקום חשמלי שלא פסקה רתיחתו, כלומר, קומקום המחובר לחשמל, ואחר השפיכה מיד מנתקים. טוב שיעבדו בזה שני אנשים: אחד שופך, שני מנתק.

כיור

לגבי הכיור יש כמה פתרונות:
א. לא להניח שום דבר בכיור, אלא להדיח כשהוא באוויר. אין זה פתרון מציאותי.
ב. לשים קערה פנימית מפלסטיק, אך יש להיזהר שתהיה זרימה שוטפת לביוב.
ג. לנקות היטב ולהכשיר כמו שיש.

טוסטר

אי אפשר לנקות טוסטר ואין צורך. לשים בארון החמץ שנמכר.

מיקסר

את הקערה והמערבלים צריך להגעיל, ואת גוף המיקסר לעטוף בניילון - להיזהר לא לחסום פתחי אוורור. הכי טוב לקנות מיקסר יד זול.


הכשרת הכלים היא עבודה רבה, הכי טוב לקנות חדש. זה יקר, על כן אפשר כל שנה לקנות כמה פריטים. סירים - אפשר לקנות סירי אלומיניום זולים. הרופאים מסתייגים, אבל שבעה ימים אפשר, יש צלחות זולות מפלסטיק וכן סכו"ם זול.


צריך לנקות. מוציאים שטיחים, אוספים לכלוך ביד, אין צורך בשואב אבק, מנקים תאים ומגירות, אין צורך לשפוך מים ולפרק כסאות. בכלל אין צורך לפרק שום דבר עם מברגים. ממה נפשך - אם זה נגיש, אפשר להוציא בלי מברג. ואם אין זה נגיש - לא יצא גם בפסח, ניקוי רכב לוקח עשר דקות.


מי שיודע שדבר מסוים הוא חומרה ומחמיר, תבוא עליו ברכה. אם קיבל על עצמו חומרה ועכשיו רוצה לחדול, הדרך היא לעשות התרה. אבל אם לא ידע שזו חומרה, חשב שזה דין גמור, והתברר לו שזו חומרה - לא צריך התרה.


לאור הדברים שאמרנו - ניקוי כל החדרים אינו צריך לקחת יותר משעה, חדר אוכל שעה נוספת, המטבח - שעתיים, שלוש. חצי יום צריך להספיק.

כל השאר אלו חומרות, או אפילו סתם המצאות, עובדים קשה, מכלים את הכוחות, וכועסים על הילדים. צריך לחנך ילדים, ולא לחנך לעצבנות: "אמרתי לך לא להיכנס יותר לחדר הזה, למה נכנסת?!" "תאכל במרפסת", "תאכל בעמידה", "אל תיגע". כל המטבח נראה מהפכת זרים. הבעל והילדים רועדים מפחד באיזו פינה ואוכלים. האימא מסתכלת אליהם כמין רס"רית. בין איש לאשתו יש כעסים. זאת הכנה לפסח?! זה חינוך ילדים?!

אם מנקים יחד עם הילדים מה טוב. אבל הניקוי חייב להיות הרפתקה מאושרת. קודם כל צריך לנקות מה שחייבים, במשך חצי יום, אח"כ, אם רוצים לעשות עוד דברים - אפשר לנקות בששון ובשמחה. מנקים, שרים, שופכים מים. וניקיתם בששון ממעייני הישועה.

הרמ"א פוסק:

וכל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה, והכיסים או בתי יד של בגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ - צריכם בדיקה (שו"ע או"ח תלג יא הגה)

והמשנה ברורה מוסיף:

והמנהג לכבד כל הבית והחדרים ביום י"ג, כדי שיוכל לעשות הבדיקה כדין בתחילת ליל י"ד.

די במנהג הזה.

יתר על כן, מבחינת פסח, כל המחמיר תבוא עליו הברכה, אבל לא מבחינת הילדים.