מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ


המחבר: מנחם. שמו חתום בראשי הבתים, מבית שני והלאה. לא ידוע מיהו.

הקדמה
מנוחת השבת מאד אהובה. השבת היא ככלה ולכן נרוץ לקבל את פניה. נלבש בגדים נאים ונברך על הדלקת הנרות המסמלים את סיום כל העבודות, ושוב אין עושים כל מלאכה, אלא מתענגים בה בכל מיני מאכלים יינות ומטעמים, בשלוש סעודות השבת. בזכות עינוג השבת יירש יעקב נחלה בלא מיצרים, גם עשיר וגם הרש. את תשמרו את השבת תזכו להיות העם הנבחר, והמכבדים את השבת יזכו לגאולה. הפייטן מונה את הדברים האסורים בשבת, כגון עיסוק במלאכה ולחשב חשבונות, ואת הדברים המותרים כגון: לשדך את הבנות ותינוק ללמדו ספר. השינה משובחת היא משיבת נפש, כדי שיוכלו לעסוק בתורה.

נוסח השיר
מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ, אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ, בּואִי כַלָּה נְסוּכָה.
לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדות, לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה.
וַתֵּכֶל כָּל הָעֲבודות, לא תַעֲשוּ מְלָאכָה:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים:
מֵעֶרֶב מַזְמִינִים כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים.
מִבְּעוד יום מוּכָנִים תַּרְנְגולִים מְפֻטָּמִים.
וְלַעֲרוךְ כַּמָּה מִינִים, שְׁתות יֵינות מְבֻשּמִים.
וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים, בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים:
נַחֲלַת יַעֲקב יִירָש, בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה.
וִיכַבְּדוּהוּ עָשִׁיר וָרָש, וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה.
יום שַׁבָּת אִם תִּשְׁמרו,ּ וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבודוּ, וּבַשְּׁבִיעִי נָגִילָה:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים:
חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, וְגַם לַחֲשׁוב חֶשְׁבּונות.
הִרְהוּרִים מֻתָּרִים, וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנות.
וְתִנּוק לְלַמְּדו סֵפֶר, לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינות.
וְלַהֲגות בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר, בְּכָל פִּנּות וּמַחֲנות:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים:
הִלּוּכָךְ תְּהֵא בְנַחַת, עונֶג קְרָא לַשַּׁבָּת.
וְהַשֵּׁנָה מְשֻׁבַּחַת, כְּדַת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת.
בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה, וְלָנוּחַ בְּחִבַּת.
כַּשּׁושַׁנִּים סוּגָה, בּו יָנוּחוּ בֵּן וּבַת:
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים:
מֵעֵין עולָם הַבָּא, יום שַׁבָּת מְנוּחָה.
כָּל הַמִּתְעַנְּגִים בָּה,ּ יִזְכּוּ לְרוב שמְחָה.
מֵחֶבְלֵי מָשִׁיח,ַ יֻצָּלוּ לִרְוָחָה.
פְּדוּתֵינוּ תַצְמִיחַ, וְנָס יָגון וַאֲנָחָה: