כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת


המחבר: רבי אברהם אבן עזרא. שמו חתום בראשי הבתים.
פרטים על ר' אברהם בן עזרא, באנציקלופדיה יהודית דעת
פיוט זה הוא מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושרים על ידי כל עדות ישראל, בשינויי נוסח קלים.

מרעיונות השיר:
המשורר מזכיר דברים שאסור לעסוק בהם ביום השבת, לפי האמור בישעיה נ"ח 13 "וכבדהו מעשות דרכיך ממצוא חפציך ודבר דבר"... הרצוי ביותר לעסוק בתורה. בירושלמי שבת טו, א, נאמר: "רבי ברכיה בשם רבי חיא בר בא: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה". ביום השבת אמצא מרגוע לנפשי. ה' נתן לדור יוצאי מצרים אות ומופת שהכפיל המן ביום השישי, ככה יכפיל ה' את מזוננו. ביום השבת הניחו הכוהנים את לחם הפנים לפני ה'. אסור להתענות בשבת מלבד אם יום הכיפורים חל להיות בשבת. מצווה לענג את הגוף בשבת בלחם ויין טוב בשר ודגים. אסור להתאבל בשבת. השבת היא יום שמחה, והמשורר מבקש מהקב"ה לשמחו. ביום זה מטהר המשורר את לבו, מתפלל אל האל ובטוח שבזכות שמירת יום זה תפילתו תתקבל, ו"הוּא יַעֲנֵנִי".

נוסח השיר
כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי.
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי
אָסוּר מְצא חֵפֶץ עֲשות דְּרָכִים
גַּם מִלְּדַבֵּר בּו דִּבְרֵי צְרָכִים.
דִּבְרֵי סְחורָה אַף דִּבְרֵי מְלָכִים
אֶהְגֶּה בְּתורַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי:
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי
בּו אֶמְצָא תָמִיד נופֶשׁ לְנַפְשִׁי
הִנֵּה לְדר רִאשׁון נָתַן קְדושִׁי.
מופֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי
כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזונִי:
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי
רָשַׁם בְּדַת הָאֵל חוק אֶל סְגָנָיו
בּו לַעֲרוךְ לֶחֶם פָּנִים בְּפָנָיו.
עַל כֵּן לְהִתְעַנּות בּו עַל פִּי נְבונָיו
אָסוּר, לְבַד מִיּום כִּפּוּר עֲונִי:
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי
הוּא יום מְכֻבָּד הוּא יום תַּעֲנוּגִים
לֶחֶם וְיַיִן טוב בָּשר וְדָגִים
הַמִתְאַבְּלִים בו אָחור נְסוגִים
כִּי יום שמָחות הוּא וּתְשמְחֵנִי:
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי
מֵחֵל מְלָאכָה בו סופו לְהַכְרִית
עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּו לִבִּי כְּבורִית
וְאֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
מוּסַף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי:
אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי

לקבלת תווי נגינה של השיר - לחץ כאן