"כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'" (ויקרא כה:ב).

פסוק זה מלמד, כי חובת השמיטה היא רק בארץ ישראל. אך מה הם גבולות ארץ ישראל שבתוכם חייבים בשביעית, אילו גבולות של הארץ נתקדשו ונקבעו כמחייבים לשנת השבע: גבולות ההבטחה המפורטים בפרשת "מסעי" (במדבר ל"ד), גבולות הארץ שכבש יהושע, גבולות הישוב היהודי בימי עזרא, או אולי גבול מדינת ישראל?
פעמיים נתקדשה ארץ ישראל ונקבעו גבולות לארץ:
בפעם הראשונה כשיהושע ועולי מצרים כבשו את ארץ ישראל, וחילקו אותה לשבטים, קידשו את הארץ בקדושה ראשונה.
קדושת הארץ הראשונה נמשכה כל ימי יהושע, השופטים והמלכים, עד לחורבן המקדש על ידי נבוכדנאצר, מלך בבל. כאשר כבש נבוכדנאצר את הארץ, בטלה קדושת הארץ הראשונה. בכיבוש (על ידי יהושע) נתקדשה הארץ, ובכיבוש (על ידי נבוכדנאצר) נתבטלה קדושתה. גבולות הארץ של עולי מצרים הם השטחים בהם התיישבו עולי מצרים בימי יהושע בן נון.

בפעם השנייה נתקדשה ארץ ישראל על ידי עולי בבל, ובראשם עזרא. כששבו ישראל לארץ אחר 70 שנות גלות בבל, קיבלו את החזקה ואת השלטון על הארץ. היה זה כורש, מלך פרס, שהרשה להם להחזיק בארץ ישראל. עולי בבל, שהחזיקו בארץ באישורו של כורש, קידשו את הארץ בקדושה השנייה. גבולות עולי בבל כללו את השטחים בהם ישבו עולי בבל בימי עזרא. לדעת רוב הפוסקים, הקדושה השנייה של הארץ מימי עזרא ועולי בבל, לא בטלה, והיא תקפה גם בימינו. ולכן הגבולות שנקבעו על ידי עולי בבל הם הגבולות הקובעים את קדושת הארץ היום.

לפניך שתי מפות של גבולות הארץ: האחת - גבולות הארץ בתקופת יהושע ועולי מצרים, והשנייה - גבולות הארץ של עולי בבל.

                 
גבולות קדושה ראשונה= קדושת יהושע = קדושת עולי מצרים          גבולות קדושה שניה= קדושת עזרא = קדושת עולי בבל

הגבול הצפוני של הארץ לפני מפות אלה מבוסס על המשנה במסכת שביעית פרק ו:

שלוש ארצות לשביעית:
כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב,
לא נאכל ולא נעבד.
כל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל אבל לא נעבד
מן הנהר ומאמנה ולפנים - נאכל ונעבד. (משנה שביעית ו,א)

שאלות
1. העתק על נייר שקוף את שתי המפות: גבולות הארץ בימי יהושע ובימי עולי בבל. הנח אותן זו על גבי זו, ובדוק מתי כללו גבולות ארץ ישראל שטח גדול יותר, בימי עולי מצרים או בימי עולי בבל?
2. מתי נכללו בגבולות הארץ חלקים מעבר הירדן המזרחי? אילו שבטים ישבו שם? סמן במפות שבידך את עבר הירדן המזרחי, ורשום את שמות השבטים שישבו בכל מקום.
3. היכן היה קו הגבול זהה בימי יהושע ובתקופה עולי בבל?
4. סמן במפות את היישוב בו אתה גר. האם היישוב נכלל בגבולות עולי בבל? האם חלה בו קדושה שנייה? האם יש לקיים בו כיום את מצוות השמיטה?
המשנה במסכת שביעית מחלקת את ארץ ישראל לשלושה אזורים (=ארצות), מתארת את גבולותיהם ומציינת את ההבדלים שביניהם לעניין שביעית. המשנה מתרכזת בתיאור הגבול הצפוני של ארץ ישראל.

כל שהחזיקו עולי בבל,
מארץ ישראל ועד כזיב,
לא נאכל, ולא נעבד.

"לא נאכל" - אסור לאכול ירקות או גרעינים שהתחילו לצמוח בשנת השמיטה, בגלל איסור ספיחין.
"לא נעבד" - אסור לעבד את האדמה בגלל מצוות שמיטה.

שאלות
5. חזור אל מפת עולי בבל, וסמן באדום את הגבול הצפוני.
גבול זה נקבע על פי דברי המשנה "מארץ ישראל עד כזיב" (=אכזיב). כזיב הוא ישוב בצפון, וסמוך לו עובר נחל כזיב. זהו השטח שנתקדש בקדושה שנייה על ידי עולי בבל. רוב הפוסקים סבורים, כי קדושה זו בתוקף עד היום.
6. האם יהיה מותר לאכול בשביעית מספיחי השדות שבארץ זו, "מארץ ישראל עד כזיב"? האם יהיה מותר לעבד את השדות בארץ זו?

מכזיב ועד הנהר ועד אמנה
נאכל, אבל לא נעבד. (משנה, שביעית י', א')

זכור כי המשנה עוסקת בהבדל שבין קדושה ראשונה לשנייה, (קדושת עולי מצרים לקדושת עולי בבל), בגבול הצפוני של ארץ ישראל.

שאלות
7. חזור אל שתי המפות שהעתקת. הנח את מפת הגבולות של עולי מצרים על גבי מפת עולי בבל. סמן בצבע ירוק את גבולות עולי מצרים, שהם יתרים על גבולות עולי בבל בצפונה של הארץ. זהו האזור שנכלל בגבולות עולי מצרים, ולא נתקדש על ידי עולי בבל.

הגבול הצפוני של אזור זה נקבע על פי דברי המשנה "מכזיב ועד הנהר ועד אמנה". לפי הרב ישראלי בספרו "ארץ חמדה" זה פירוש הדברים:
"מכזיב" - הישוב כזיב ונחל כזיב הם הגבול הדרומי של האזור שהחזיקו בו רק עולי מצרים.
"ועד הנהר" - נהר הליטאני = נהר קסמיה, אשר התו של היא בצורת האות "נ".
"ועד אמנה" - אמנה הוא "הר הלבנון", אשר נמצא לאורכו של נהר הליטאני, בצידו המערבי.
ציון הגבולות "הנהר ואמנה" הוא ציון הגבול הצפוני והמערבי של חבל ארץ זה: כל השטח שנמצא מזרחית ודרומית לנהר הליטאני ולהר הלבנון ועד כזיב, הוא השטח שהיה מיושב בימי קדושה ראשונה, ולא היה מיושב בימי קדושה שנייה.

ומה דין שביעית בארץ זו? אף על פי שקדושתה בטלה בחורבן בית ראשון, החמירו חכמינו וקבעו, שבכל זאת ישמר זכר ממצוות השמיטה בארץ זו. מותר לאכול בחבל ארץ זה בשביעית ללא כל מגבלה, אך אסור לעבד את השדות ובלשון המשנה: "נאכל אבל לא נעבד".

מן הנהר ומאמנה ולפנים
נאכל ונעבד (שביעית ו', א')

המשנה מציינת שבצפון הארץ יש אזור נוסף, אשר לא נכבש על ידי עולי מצרים, ולא הוחזק על ידי עולי בבל. אזור זה הוא "מן הנהר ומאמנה ולפנים". וזה פירוש משפט זה לפי הרב ישראלי:
"מן הנהר": נהר הליטאני
"ומאמנה": הר הלבנון
"ולפנים": השטח הנמצא צפונית ומערבית לנהר הליטאני ולהר הלבנון.
אזור זה נכלל בגבולות המפורטים בתורה בפרשת "מסעי", אך הוא לא נכבש מעולם על ידי ישראל, אף שהוא נכלל בגבולות ההבטחה. אי לכך לא גזרו בו כלל איסורי שביעית, והוא "נאכל ונעבד" (משנה, שם).

שאלות
8. צייר מפה שלישית: האזור הצפוני שאינו נכלל בגבולות עולי מצרים, והוא "נאכל ונעבד". רשום על מפה זו את הכותרת: "הארץ שלא החזיקו עולי מצרים ועולי בבל."
9. בידך עכשיו שלוש מפות: שתיים שהעתקת, ושלישית שציירת: האזור הצפוני, שנאכל ונעבד. לפניך המשנה כשהיא מחולקת לשלושה חלקים, לפי שלוש המפות שבידך. רשום על כל מפה את קטע המשנה המתאים לה. העתק והשלם את המשניות מן המובא כאן:
א. "כל שהחזיקו ________ ________ מארץ ישראל עד ________"
הדין: "לא ________ ו________ ________."
ב. "שהחזיקו ________ ________ מ________ ועד________ ועד________."
הדין: "________ אבל________ ________."
ג. "מן ________ ________ ולפנים", הדין: "________ ________."
10. לפי מה דורגו קטעי המשנה הדנים בשלוש הארצות לשביעית: לפי סדר היסטורי? לפי חומרת ההלכה? לפי מיקום גיאוגרפי?
11. דעואל, אלישמע ונחמיה הם שלושה אחים. דעואל הוא תושב לוד שבמרכז הארץ, אלישמע מתגורר בצור, ונחמיה מצוי לרגל עבודתו בצפון הרחוק - בצידון. באחד משלושת הרגלים נפגשו השלושה במבואות ירושלים, בדרכם לבית המקדש. הייתה זו שנת השמיטה, והשלושה שוחחו ביניהם על השמיטה. חבר את השיחה ביניהם.
12. יום טוב שני של גלויות נוהג בחוץ לארץ. בכל תחומי מדינת ישראל נוהגים יום טוב אחד. האם תוכל לשער מדוע גבולות קדושה שנייה וגבול התחום בו נהוג יום טוב אחד אינם אותם גבולות? (רמז: יום טוב שני של גלויות נקבע במקומות רחוקים מירושלים).