היתר המכירה



הרב קוק והרבנים אתו קבעו, כי האדמות של היהודים בארץ תימכרנה לפני השמיטה, למשך שנה-שנתיים, לאדם לא יהודי. הן תימכרנה לגוי. וכאשר האדמה היא ברשותו של לא יהודי, מותר לעשות חלק מעבודות האדמה בשמיטה.

היתר מכירה פירושו, כי באמצעות מכירת האדמה לגוי יהיה היתר לעשות חלק מן העבודות בשמיטה, והפירות שיגדלו באדמה של לא יהודי בשמיטה לא יהיו קדושים בקדושת שביעית.

"היתר המכירה" נקבע לשמיטה אחת. זוהי "תקנת שעה", שאינה חלה על השמיטות הבאות.

אנשים רבים פנו אל הרב הראשי, וביקשו, כי אדמתם תימכר לשנת השמיטה, והרבנים הסבירו להם מה מותר ומה אסור לעשות בשמיטה, כאשר האדמה היא ברשותו של גוי.
הרב קוק דאג לכך שתימכרנה האדמות של החקלאים שאינם שומרים מצוות, כדי שלא יחללו את השמיטה בארץ הקודש.

ב"ה

הרבנות הראשית לישראל

ה ר ש א ה

למכירת קרקע לשביעית תשכ"ו

אנחנו הח"מ הננו נותנים בזה כח והרשאה גמורה, להרבנים הגאונים נשיאי הרבנות הראשית לישראל שליט"א, וכל מי שיצרפו עמם, ובאי-כחם, למכור במכירה גמורה וחלוטה, בכל יפוי-כחם, את כל הקרקעות והצמחים, הנטיעות והאילנות, וכל מיני עצים שיש לנו בארצנו הקדושה ארץ-ישראל בין בערים בין בכפרים בין במושבות, בין בחוות, בקיבוצים ובקבוצות, ובין אלה שהם בקרקע ובין אלה שהם בעציצים מכל המינים בין נקובים בין שאינם נקובים והקרקעות שהם עומדים עליהם, ויונקים מהם.

(חוץ מחלקת אדמה שצוינה, שלא הוכללה בהרשאה זו, ושהושארה לקיום שביעית בקדושתה).

יום......... לחדש.............. שנת תשכ"ה ערב שביעית לפי המנין המקובל ע"פ הרמב"ם והגאונים ומנהג קדמונים באה"ק פה....................... והכל שריר ובריר וקיים.
(החתימה) (לציין במפורש השם והכתובת)

נאם ______________________________

______________________________

נאם ______________________________

______________________________

נאם ______________________________

______________________________

והיו משפחות והיו יישובים שלא רצו להצטרף להיתר המכירה.
הם רצו לשבות מכל מלאכה באדמה, כמו שכתוב בתורה.

עבודה
תארו לעצמכם, כי כמה אנשים פנו אל הרב ואמרו:
אנחנו אנשי יישוב "שומרי אמונים". איננו מוכרים את אדמותינו.
אנחנו רוצים לשמור שמיטה כהלכתה, והקב"ה יהיה בעזרנו.
חשבו מה השיב הרב קוק לאנשי "שומרי אמונים".

וכך כתב הרב קוק בספרו "משפט כהן":
מי ששובת לגמרי מכל עבודה בשדה ובכרם, הרי זה משובח,
וברוך יהיה לה'.
וכל חלק קטן שבקטנים בארץ הקודש שביד ישראל,
שתקוים בו מצוות שמיטה כדינה (= על פי הדין),
אנחנו צריכים לשמוח עליו כמוצא שלל רב (= צריכים לשמוח שמחה גדולה, כאילו מצאנו אוצר גדול).
הרב קוק אסף תרומות כסף לקרן שהוא קרא לה "קרן שמיטה".
הכסף ניתן ליהודים ששבתו בשמיטה מכל מלאכה באדמות.

עבודה
יוסף ובנימין ידידים. הם חיים כשכנים ביישוב חדש בגליל, הנקרא "שדה וכרם".
ליוסף שדה ועצי פרי. בנימין מגדל ירקות, והוא נטע כרם.
בהתקרב שנת השמיטה הם מתלבטים:
האם להצטרף ל"היתר המכירה" או לשבות מכל מלאכה בשדה, בגינת הירק, בכרם ובמטע?
חברו ויכוח בין שני הידידים, וכתבו מה הם החליטו לעשות לקראת השמיטה.
הערה: הם יכולים להחליט אותה החלטה, או לבחור בשתי דרכים שונות. תוכלו להרחיב את הוויכוח באופן שכל אנשי "שדה וכרם" ישתתפו בדיון.

מטעמי מצוות השמיטה

ועוד שילמדו לעמוד בניסיון ולהאמין בה', שגם אם ישבות מעבודתו, יצווה ה' יתברך את הברכה לו. ובזה ירגיל את עצמו לבטוח בה'. (הרב צבי קאלישר)