ה ר ש א ה

והיו משפחות והיו יישובים שלא רצו להצטרף להיתר המכירה.
הם רצו לשבות מכל מלאכה באדמה, כמו שכתוב בתורה.
תארו לעצמכם, כי כמה אנשים פנו אל הרב ואמרו:
אנחנו אנשי יישוב "שומרי אמונים". איננו מוכרים את אדמותינו.
אנחנו רוצים לשמור שמיטה כהלכתה, והקב"ה יהיה בעזרנו.
חשבו מה השיב הרב קוק לאנשי "שומרי אמונים".

וכך כתב הרב קוק בספרו "משפט כהן":

מי ששובת לגמרי מכל עבודה בשדה ובכרם, הרי זה משובח,
וברוך יהיה לה'.
וכל חלק קטן שבקטנים בארץ הקודש שביד ישראל,
שתקוים בו מצוות שמיטה כדינה (= על פי הדין),
אנחנו צריכים לשמוח עליו כמוצא שלל רב (= צריכים לשמוח שמחה גדולה, כאילו מצאנו אוצר גדול).

הרב קוק אסף תרומות כסף לקרן שהוא קרא לה "קרן שמיטה".
הכסף ניתן ליהודים ששבתו בשמיטה מכל מלאכה באדמות.
יוסף ובנימין ידידים. הם חיים כשכנים ביישוב חדש בגליל, הנקרא "שדה וכרם".
ליוסף שדה ועצי פרי. בנימין מגדל ירקות, והוא נטע כרם.
בהתקרב שנת השמיטה הם מתלבטים:
האם להצטרף ל"היתר המכירה" או לשבות מכל מלאכה בשדה, בגינת הירק, בכרם ובמטע?
חברו ויכוח בין שני הידידים, וכתבו מה הם החליטו לעשות לקראת השמיטה.
הערה: הם יכולים להחליט אותה החלטה, או לבחור בשתי דרכים שונות. תוכלו להרחיב את הוויכוח באופן שכל אנשי "שדה וכרם" ישתתפו בדיון.

ועוד שילמדו לעמוד בניסיון ולהאמין בה', שגם אם ישבות מעבודתו, יצווה ה' יתברך את הברכה לו. ובזה ירגיל את עצמו לבטוח בה'. (הרב צבי קאלישר)