זה היה לפני שנים, רבות במודיעין.
מי אינו זוכר את מודיעין, היישוב שבו נולדו החשמונאים הראשונים, מתתיהו וחמשת בניו המכבים? מאז עברו שנים רבות. מתתיהו ובניו אינם עוד, וכבר מתרוצצים הנכדים והנינים שלהם ברחובות. מודיעין היא עכשיו עיירה שקטה ורגועה, שכן המלחמה הסתיימה, וירושלים חזרה להיות עיר הקודש. הכוהנים מקריבים את הקרבנות, ומעלים את נר התמיד דבר יום ביומו.

הבה נציץ לאחד הבתים, לביתו של שלום, איש מודיעין. לשלום שדה חיטים ושעורים ועצי זית וגפנים. שלום ובניו - טוביה, אליעזר וחגי - חורשים וזורעים בשדות. הם מטפלים בעצי הפרי ובגפנים, וזומרים ומקצצים ענפים וזמורות, כדי שיגדלו פירות רבים וטובים על העצים ועל הגפנים. בני משפחת שלום רואים ברכה בעמלם. השדות מצמיחים שיבולים לרוב, והעצים והגפנים מניבים פירות. הם מתפרנסים מפרי האדמה. נעמה, אשת שלום, אופה לחם מהקמח שנטחן מן השיבולים שלהם. שלום דורך את הענבים ליין לכל המשפחה. וכולם עוזרים לכתוש את הזיתים כדי להפיק מהם שמן. מדי שנה הם זוכרים להשאיר "פאה" בשדה, כדי שעניים וגרים וכל מי שנזקק יבואו וייקחו מן השדות. ומיד לאחר קציר השיבולים ולאחר אסיף הפירות שלום ובניו מפרישים תרומה לכוהן ומעשר ללוויים וכן מעשר שני.
נברר לעצמנו מהם העבודות בשדה, בכרם ובמטע.
א. לפניכם רשימת עבודות. שבצו אותן במקומן: בכרם, בשדה או במטע.
העבודות: חורשים, קוצרים, נוטעים, זורעים, קוטפים, בוצרים, זומרים גפנים.
בשדה:
בכרם:
במטע:
ב. כתבו את הפעולות לפי הסדר שהן נעשות בשדה, בכרם ובמטע:
זורעים קוצרים חורשים
בוצרים וזומרים
נוטעים וקוטפים.
ג. בשפה העברית יש מונחים מיוחדים לפעולות איסוף הפירות:
את הזיתים מוסקים;
את התמרים גודרים;
את הענבים בוצרים;
את התאנים אורים;
את שאר הפירות קוטפים.
חגי אמר: מסקתי ושמתי בשק. מה בשק?
בת שבע צחקה ואמרה: אריתי ואכלתי. מה אכלה?
אליעזר קרא: טיפסתי וגדרתי. לאן טיפס?
כל היום התכופפנו ובצרנו ושמנו בסלים. מה בסלים?
ד. הנה לפניכם הפסוק מספר דברים שנזכרים "שבעת המינים", שבעת מיני הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל:

ארץ חיטה ושעורה
וגפן ותאנה ורימון
ארץ זית שמן ודבש.
(דברים פרק ח', פסוק ח')