שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר, את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר (ויקרא כה) (בחריש ובקציר תשבת) (שמות לד)

זריעה, זמירה בכרם, קצירה, בצירה.
חרישה.
כל המלאכות שבשדה אסורות, פרט למספר מלאכות הדרושות לקיום הצמח או היבול, שהן מותרות.
אסור לעשות מלאכה מראש השנה של שמיטה, ועד ראש השנה של מוצאי שביעית. עצי פרי מותר לטעת עד ט"ז אב של שנה שישית.

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך (ויקרא כה).

הפקר: להפקיר הפירות שבשדה
ביעור: לחזור ולהפקיר את הפירות שבבית בסוף העונה.
סחורה: אסור לסחור בפירות.
אכילה: מצוות לאכול פירות שמיטה (רמב"ן).
הפסד: אסור לקלקל פירות.
אכילה: אסור להאכיל פירות שביעית לגוי או למזבח, או לייצא לחו"ל.
ירקות שנבטו בשישית ונקטפו בשביעית - יש בהם קדושת שביעית.

גידולי גרגירים - צמח שליש גרעין בשישית, אין קדושת שביעית. לא צמח שליש גרעין בשישית, יש קדושת שביעית.
פרי עץ שחנט בשביעית, יש בו קדושת שביעית.

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך (ויקרא כה).

צמחים שעלו מאליהם בשנת השמיטה, בלי חרישה וזריעה נקראים "ספיחין". צמחים אלה מותרים באכילה ויש בהם קדושת שביעית.
חכמים אסרו ספיחים שעלו מעצמם בשביעית, מחשש שעוברי עבירה יזרעו בשביעית בסתר. האיסור חל על צמחי מאכל, הגדלים במקום שדרך לגדלם שם. אין האיסור חל על צמח הגדל במקום שאין דרך לזורעו שם.
ירקות שנבטו בשביעית - יש בהם גם איסור ספיחין.
גידולי גרגירים - צמח שליש גרעין בשישית, אין איסור ספיחין. לא צמח שליש גרעין בשישית
- יש איסור ספיחין.
בפרי עץ אין איסור ספיחין.

שמט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו. לא יגש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה'. (דברים טו)

שמיטת כספים נוהגת מהתורה כאשר יובל נוהג, ולא כיום. כל חוב פרטי פוקע (=נשמט). המוסר שטרותיו לבית דין כדי שיגבו את חובו - אין החוב נשמט.
חכמים תקנו שמיטת כספים גם בזמן הזה. חכמים תקנו עוד, שבמקום למסור את השטרות לבית דין, די במסירת הודעה על קיומם של חובות (באמצעות פרוזבול) והחובות לא יישמטו.
החובות נשמטים בערב ראש השנה של מוצאי שביעית. הפרוזבול מתייחס לכל החובות שנעשו לפי כתיבתו.