מתוך איגרת קפ"ט, על פי "שמיטה", מקורות-הגות-מחקר,

. . . ובעיקר העניין אגיד לכ"ג את דעתי הענייה, שבאמת לא זו היא הוראה הראשונה שהעולם סומך את עצמו בשעת דחקו על מקצת פוסקים ואפילו על יחיד, כעניין "חדש", וסירכות, ותיקוני עירובין, משום אין רשות הרבים בזמן הזה, וכיוצא בהן.

על כן, אם בא לסמוך על המתירים לומר שבשל גוי מותרת עבודה ופקע קדושת שביעית, ועל המכירה של זמן, שהיא מותרת מפני הדחק, כמו שמתירין להשכיר במקום הפסד, כידוע, אין זה כל כך דבר רחוק בזמן הזה.

אבל העיקר מה שלבנו דואב הוא, שעל כל פנים מצוות שביעית מופקעת היא ואין מקיימים אותה, וזו הייתה באמת עיקר תקנתו של הלל בפרוזבול, שלא חידש על דבר תורה, אלא שאין ללמד להפקיע מצווה, כדהתוס' גיטין ל"ו, ע"א, ד"ה "מי איכא מידי". ועל זה לבי דווי, על שאנו מוכרחים ללמד את העם להפקיע מצוות שביעית, במקום שאנו חייבים תמיד להקים עדות ביעקב וללמד את ישראל להתחייב גם במצוות שאפשר להיפטר מהן, כמו ציצית, ותרומות ומעשרות על ידי הכנסה דרך גג חצר וקרפף וכיוצא בזה.

על כן הנני מוכן בלי נדר לעמוד על ימין כ"ג ידיד נפשי שליט"א ולהיות בצוותא עמו, אפילו לנסיעות רחוקות כמו לפריז וכיו"ב, אולי יחון ה', אולי ירחם עלינו, ונוכל להמציא לכל הפחות עזר הגון לחלק גדול מאחינו היקרים, החפצים בכל לבם ונפשם לשמור את המצווה ולקיימה בלא שום הפקעה כלל. ואם חפץ ה' בידנו יצלח, אז אין קץ לדבר הגדול הזה לקדושת שם שמים שיצא מזה בעזר השי"ת, ולחיזוק ימין יראי ה' שומעי בקול דברו.

אבל עלינו לעשות הכל בדרך שלום ובדרך כבוד ואהבה, לשמו יתברך ולאה"ק וליושבים עליה ועובדים את אדמתה, לא באיומים ובהפחדות משונות ובצעקות ומריבות, כי אם פשוט להודיע שההיתר הוא מדוחק גדול מאוד מאוד, ואחר כל דחקו היא הפקעה של מצווה. א"כ המצווה החביבה והקדושה, שזכינו ב"ה אחרי משך הגלות המר והארוך שנוכל לקיימה על אדמת הקודש, חסרה היא לנו, על כן נעורר כל אשר נוכל כדי שיעלה דבר ה' בידנו ונוכל לקיימה, ולעזור לרבים להתחייב בה בלא פקפוק ולקיימה.

ועל ידי אתערותא דלתתא הקטנה הזאת נבטיח בשם השי"ת, ששיכן את שמו בהר קודשו, שתתעורר ברכה עליונה, ופתחי גאולה וישועה לארץ הקודש ולעם ה' המצפים לישועתו, ויקרב קץ הימים, ויגלה מבשר מושיע שלו' במוצאי שביעית הבעל"ט, כי עת לחננה כי בא מועד.

והנני מחכה לתשובתו הקדושה במוקדם האפשרי. והיה ז"ש וברכה באהבה רבה, כנה"י ונפש ידידו עז דוש"ת בכל לונ"ח.