לכבוד הרב הגדול הצדיק וכו' מו"ה יחיאל שיחי' לאוי"ט האבד"ק אלקסאנדיר יצ"ו.
אחר דשה"ט בדבר השמיטה, תמה אני, הלא למכור הקרקע הוא היתר פשוט, וכל ישראל הדרים בח"ל נוהגים כן, הן לעניין מכירת בכורים, והן לעניין מכירת חמץ בפסח, והן היהודים אשר יש להם כפרים ושדות בשבתות השנה.
ואם כי בהיות ישראל על אדמתם חלילה להם למכור, באשר הבטיח להם השי"ת "וצויתי את ברכתי" - לא כן בזה"ז, שבעו"ה מעט מן המעט אשר יש להם נחלת שדה.
בפרט כי גדולי רבני ספרד, אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז, הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית ע"י מכירה.
ולעבוד ישראל לא הותרה, לא למעשה ולא להלכה גם ע"י מכירה, רק שיעבוד נכרי ע"י מכירה, ואיך נוכל לעשות תורתם פלסתר?
והאמת כי ע"י פחזותם של האשכנזים יצא מכשלה גדולה, כי יעבדו ישראל בעצמם את שדותיהם.
אמנם אני לא כתבתי לא לאיסור ולא להיתר, כ"א המכתב הראשון אשר כתבתי בהיתר המכירה, ומעולם לא עלה על דעתי שיהי' איש חושש בזה להחמיר:
נאום ידידו הדוש"ת בלונ"ח ישראל יהושע ולכל אל"ש.
רבי ישראל יהושע טרונק נולד בשנת ה"א תק"פ (1820) בפלוק, פולין, ונפטר בקוטנא, פולין, בשנת ה"א תרנ"ג (1893). לאחר שכיהן כרב בקהילות שונות בפולין, נתמנה רב בקוטנא בשנת ה"א תרכ"א (1861). הוא הצטרף לתנועת חיבת ציון ונטל חלק במחלוקת ההלכתית המפורסמת, שהתלקחה סביב בעיית היתר העבודה בארץ ישראל בשנת השמיטה. בתשובותיו מונצחות בכתב פעולותיו למען ארץ ישראל והיישוב החדש בה, ובכלל זה מאמציו לעודד את השימוש באתרוגי ארץ ישראל באירופה.