סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים

תפילת מוסף ביום כיפורים

אשרי
ונתנה תוקף
עמידה
אשמנו
על חטא

אשרי
יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ:

אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו. אַשְׁרֵי הָעָם שה' אֱלהָיו:
תְּהִלָּה לְדָוִד. אֲרומִמְךָ אֱלוהַי הַמֶּלֶךְ. וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
בְּכָל יום אֲבָרְכֶךָּ. וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
גָּדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. וְלִגְדֻלָּתו אֵין חֵקֶר:
דּור לְדור יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ. וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ:
הֲדַר כְּבוד הודֶךָ. וְדִבְרֵי נִפְלְאתֶיךָ אָשִׂיחָה:
וֶעֱזוּז נורְאתֶיךָ יאמֵרוּ. וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ. וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
חַנּוּן וְרַחוּם ה'. אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:
טוב ה' לַכּל. וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
יודוּךָ ה' כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה:
כְּבוד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ. וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
לְהודִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרתָיו. וּכְבוד הֲדַר מַלְכוּתו:
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עלָמִים. וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּור וָדר:
סומֵךְ ה' לְכָל הַנּפְלִים. וְזוקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו. וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
קָרוב ה' לְכָל קרְאָיו. לְכל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיושִׁיעֵם:
שׁומֵר ה' (נצח) אֶת כָּל אהֲבָיו. וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי. וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁו לְעולָם וָעֶד:
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עולָם הַלְלוּיָהּ:

מחזירים את ספרי התורה:
יש נוהגים לומר פסוקים אלו בעת החזרת ספרי התורה להיכל:
אם חל בשבת מתחילים מכאן:
בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל כְּכל אֲשֶׁר דִּבֵּר, לא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכּל דְּבָרו הַטּוב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד משֶׁה עַבְדּו:

אם חל בחול מתחילים מכאן:
יְהִי ה' אֱלהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ:
לְהַטּות לְבָבֵנוּ אֵלָיו, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמר מִצְותָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבתֵינוּ:
וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי ה' קְרבִים אֶל ה' אֱלהֵינוּ יומָם וָלָיְלָה, לַעֲשׂות מִשְׁפַּט עַבְדּו וּמִשְׁפַּט עַמּו יִשְׂרָאֵל דְּבַר יום בְּיומו:
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים, אֵין עוד:
לא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּורָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּו יומָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמר לַעֲשׂות כְּכָל הַכָּתוּב בּו, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל:
הֲלוא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרץ וְאַל תֵּחָת, כִּי עִמְּךָ ה' אֱלהֶיךָ בְּכל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:

נוהגים שכל הציבור עומד ואומרים:
יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ:
ב' פעמים:

מחזירים ספר תורה למקומו ואומרים:
מִזְמור לְדָוִד הָבוּ לה' בְּנֵי אֵלִים. הָבוּ לה' כָּבוד וָעז:
הָבוּ לה' כְּבוד שְׁמו. הִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַדְרַת קדֶשׁ:
קול ה' עַל הַמָּיִם. אֵל הַכָּבוד הִרְעִים. ה' עַל מַיִם רַבִּים:
קול ה' בַּכּחַ. קול ה' בֶּהָדָר:
קול ה' שׁבֵר אֲרָזִים. וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנון:
וַיַּרְקִידֵם כְּמו עֵגֶל. לְבָנון וְשִׂרְיון כְּמו בֶן רְאֵמִים:
קול ה' חצֵב לַהֲבות אֵשׁ:
קול ה' יָחִיל מִדְבָּר. יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ:
קול ה' יְחולֵל אַיָּלות וַיֶּחֱשׂף יְעָרות. וּבְהֵיכָלו. כֻּלּו אמֵר כָּבוד:
ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב. וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעולָם:
ה' עז לְעַמּו יִתֵּן. ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּו בַשָּׁלום:

ונתנה תוקף
תפלת רבי אמנון ז"ל:
יש נוהגים לומר תפלה זו לפני מוסף:
וּבְכֵן וּלְךָ תַּעֲלֶה קְדֻשָּׁה, כִּי אַתָּה אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ:
וּנְתַנֶּה תקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום. כִּי הוּא נורָא וְאָים. וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ. וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ. וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד. וְכותֵב וְחותֵם וְסופֵר וּמונֶה וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות. וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות. וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו. וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע, וְקול דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע. וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין. לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין. כִּי לא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין. וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון:

חזן
כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו. מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו. כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה. וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם:
בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. כַּמָּה יַעַבְרוּן. וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן. מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְּקִצּו. וּמִי לא בְּקִצּו. מִי בַּמַּיִם. וּמִי בָּאֵשׁ. מִי בַּחֶרֶב. וּמִי בַּחַיָּה. מִי בָּרָעָב. וּמִי בַּצָּמָא. מִי בָּרַעַשׁ. וּמִי בַּמַּגֵּפָה. מִי בַּחֲנִיקָה. וּמִי בַּסְּקִילָה:
מִי יָנוּחַ. וּמִי יָנוּעַ. מִי יִשָּׁקֵט. וּמִי יִטָּרֵף. מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר. מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר. מִי יִשָּׁפֵל וּמִי יָרוּם:
צום ממון קול:
וּתְשׁוּבָה וּצְדָקָה וּתְפִלָּה:
מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה:
כִּי כְשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ. קָשֶׁה לִכְעס וְנחַ לִרְצות:
כִּי לא תַחְפּץ בְּמות הַמֵּת. כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּו וְחָיָה. וְעַד יום מותו תְּחַכֶּה לּו. אִם יָשׁוּב מִיָּד תְּקַבְּלו:

חזן
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוצְרָם וְיודֵעַ יִצְרָם. כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם:
אָדָם יְסודו מֵעָפָר וְסופו לֶעָפָר. בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו. מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. כְּחָצִיר יָבֵשׁ. וּכְצִיץ נובֵל. כְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלֶה. וּכְרוּחַ נושָׁבֶת. וּכְאָבָק פּורֵחַ. וְכַחֲלום יָעוּף:
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם:
אֵין קִצְבָה לִשְׁנותֶיךָ וְאֵין קֵץ לְארֶךְ יָמֶיךָ. וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבות כְּבודֶךָ. וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילום שְׁמֶךָ. שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ. וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ. וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ:
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ. עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ. בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ. בְּסוד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קדֶשׁ. הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקּדֶשׁ. דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה. (קורְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקּדֶשׁ):

יש נוהגים לומר "חון תחון" לפני מוסף:
חון תָּחון עַל בָּנֶיךָ, לָךְ שָׁבִים. וּבְפַחַד לְפָנֶיךָ,
נִצָּבִים. יְרֵאִים עֵת יִקָּרְאוּ, לַדִּין. כִּי עַל כֵּן בָּאוּ, נִכְאָבִים:
זָכר תִּזְכּר רַחֲמִים, יום הַדִּין. הָפֵר כַּעַס וּזְעָמִים,
עֵת תָּדִין. לִירֵאֶיךָ וּלְחושְׁבֵי שְׁמֶךָ, הֵמָּה יושְׁבֵי. עַל מִדִּין:
קָרֵב לִי שְׁנַת גּאֵל, וּפְדֵנִי. עַל מֵי מְנוּחות הָאֵל, תַּנְחֵנִי.
וּזְכר לִי זְכוּת אִישׁ תָּם. עַל לִבְּךָ כַּחותָם, שִׂימֵנִי:
אִם עֲונות תִּשְׁמר לִי. לְמַשָּא. רְאֵה צוּרִי גאֲלִי. אֵיךְ אֶשָּא.
לא תוּכַל שְׂאֵת עָלַי. אֲבָל רעַ מִפְעָלַי. אֵל תִּשָּא:

לאחר שהכניסו את ספרי התורה להיכל, אומר החזן:
שׁוּבָה לִמְעונָךְ וּשְׁכון בְּבֵית מַאֲוָיָךְ. כִּי כָל פֶּה וְכָל לָשׁון יִתְּנוּ הוד וְהָדָר לְמַלְכוּתָךְ:
וּבְנֻחה יאמַר. שׁוּבָה ה' רִבְבות אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל:
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:

ואחר כך אומר החזן חצי קדיש:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. אמן בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ. אמן בְּחַיֵּיכון וּבְיומֵיכון וּבְחַיֵּי דְכל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרומַם. וְיִתְנַשֵּא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אמן לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן:

עמידה