הפרה והתרה של נדרים חלה רק ביחס לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע בדברים הנוגעים לו עצמו. נדרים או שבועות שאדם נשבע לחברו, אין התרת נדרים עוסקת בהם.

שִׁמְעוּ נָא רַבּותַי דַּיָּנִים מוּמְחִים, כָּל נֶדֶר או שְׁבוּעָה או אִסָּר או קונָם או חֵרֶם, שֶׁנָּדַרְתִּי או נִשְׁבַּעְתִּי בְּהָקִיץ או בַחֲלום, או נִשְׁבַּעְתִּי בַּשֵּׁמות הַקְּדושִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים, וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְכָל מִינֵי נְזִירות שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁון, וְכָל שׁוּם אִסּוּר, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה, שֶׁאָסַרְתִּי עָלַי או עַל אֲחֵרִים, בְּכָל לָשׁון שֶׁל אִסּוּר בֵּין בִּלְשׁון אִסּוּר או חֵרֶם או קונָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי, בֵּין בִּלְשׁון נֶדֶר בֵּין בִּלְשׁון נְדָבָה בֵּין בִּלְשׁון שְׁבוּעָה בֵּין בִּלְשׁון נְזִירות בֵּין בְּכָל לָשׁון, וְגַם הַנַּעֲשה בִּתְקִיעַת כָּף. בֵּין כָּל נֶדֶר וּבֵין כָּל נְדָבָה וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁנָּהַגְתִּי אֶת עַצְמִי, וְכָל מוצָא שפָתַי שֶׁיָּצָא מִפִּי או שֶׁנָּדַרְתִּי וְגָמַרְתִּי בְלִבִּי לַעֲשות שׁוּם מִצְוָה מֵהַמִּצְות או אֵיזו הַנְהָגָה טובָה או אֵיזֶה דָבָר טוב שֶׁנָּהַגְתִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים וְלא הִתְנֵיתִי שֶׁיְּהֵא בְּלִי נֶדֶר, הֵן דָּבָר שֶׁעָשיתִי הֵן עַל עַצְמִי הֵן עַל אֲחֵרִים, הֵן אותָן הַיְדוּעִים לִי, הֵן אותָן שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתִּי, בְּכֻלְּהון, אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעִקָּרָא, וְשׁואֵל וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם, כִּי יָרֵאתִי פֶּן אֶכָּשֵׁל וְנִלְכַּדְתִּי חַס וְשָׁלום בַּעֲוון נְדָרִים וּשְׁבוּעות וּנְזִירות, וַחֲרָמות וְאִסּוּרִין, וְקונָמות וְהַסְכָּמות. וְאֵין אֲנִי תוהֵא חַס וְשָׁלום עַל קִיּוּם הַמַּעֲשים טובִים הָהֵם שֶׁעָשיתִי, רַק אֲנִי מִתְחָרֵט עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁון נֶדֶר או שְׁבוּעָה, או נְזִירוּת או אִסּוּר, או חֵרֶם או קונָם, או הַסְכָּמָה, או קַבָּלָה בְלֵב. וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל זֶה שֶׁלּא אָמַרְתִּי הִנְנִי עושה דָבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, וּנְזִירוּת וְחֵרֶם וְאִסּוּר, וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב. לָכֵן אֲנִי שׁואֵל הַתָּרָה בְּכֻלְּהון. אֲנִי מִתְחָרֵט עַל כָּל הַנִּזְכָּר, בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשים מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּמָמון, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּגוּף, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה, בְּכֻלְּהון אֲנִי מִתְחָרֵט, עַל לְשׁון נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֵרֶם וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין, הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לִפְרט הַנֶּדֶר, אַךְ דְּעוּ נָא רַבּותַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַתָּרָה עַל אותָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אותָם, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִיתִי פורְטָם:

והמתירים משיבים לו שלוש פעמים בלשון זה:

הַכּל יִהְיוּ מֻתָּרִים לָךְ (לָכֶם), הַכּל מְחוּלִים לָךְ (לָכֶם), הַכּל שְׁרוּיִם לָךְ (לָכֶם). אֵין כָּאן לא נֶדֶר, וְלא שְׁבוּעָה, וְלא נְזִירוּת, וְלא חֵרֶם, וְלא אִסּוּר וְלא קונָם וְלא נִדּוּי, וְלא שַׁמְתָּא, וְלא אָרוּר. אֲבָל יֵשׁ כָּאן, מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. וּכְשֵׁם שֶׁמַּתִּירִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה:

ואח"כ ימסור מודעה לפניהם (ותועיל כשלא יזכור את התנאי בשעת השבועה כמבואר ביו"ד). ויאמר בלשון הזה:

הֲרֵי אֲנִי מוסֵר מודָעָה לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי מְבַטֵּל מִכַּאן וּלְהַבָּא כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעות וּנְזִירות וְאִסּוּרִין וְקונָמות וַחֲרָמות וְהַסְכָּמות וְקַבָּלָה בְלֵב שֶׁאֲקַבֵּל עָלַי בְּעַצְמִי. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלום חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה, וּבְאִם שֶׁאֶשְׁכַּח לִתְנַאי מודָעָה הַזּאת וְאֶדּר מֵהַיּום עוד, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין וְלָא יְהון חָלִין כְּלָל וּכְלָל בְּכֻלָּן אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעַתָּה וְעַד עולָם:

ויועיל זה כשלא יזכור לתנאי בשעת השבועה כמבואר ביו"ד וגם יחיד יש לאומרו אחר התרת נדרים:
ואח"כ יאמר זה:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהַי אֲבותַי, שֶׁכָּל הַקְּלָלות וְהָאֲרוּרִים וְהַנִּדּוּיִם וְהַנִּזּוּפִים וְהַחֲרָמות וְהַשַּׁמְתּות שֶׁקִּלַּלְתִּי או שֶׁאָרַרְתִּי או שֶׁנִּדִּיתִי או שֶׁהֶחֱרַמְתִּי או שֶׁשַּׁמְּתִּי אֶת עַצְמִי או אֶת אִשְׁתִּי או אֶת בְּנֵי בֵיתִי או אֶת אֲחֵרִים או אֲחֵרִים שֶׁקִּלְלוּ או שֶׁנִּדּוּ או שֶׁהֶחֱרִימוּ או שֶׁשִּׁמְּתּוּ אותִי או אֶת אִשְׁתִּי או אֶת זַרְעִי או אֶת בְּנֵי בֵיתִי, יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי, אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁאַל יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְאַל יַעֲשוּ רושֶׁם כְּלָל, וְכָל הַקְּלָלות יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְטובָה וְלִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיַּהֲפוךְ ה' אֱלהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלהֶיךָ:

ואחר כך העדה הקדושה יחזרו ויאמרו לו ג"פ בלשון הזה:

כֻּלָּם מֻתָּרִים לָךְ (לָכֶם), כֻּלָּם שְׁרוּיִים לָךְ (לָכֶם), כֻּלָּם מְחוּלִים לָךְ (לָכֶם), כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מַתִּירִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְלא יַעֲשוּ שׁוּם רושֶׁם כְּלָל, וְכָל הַקְּלָלות יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְטובָה וְלִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיַּהֲפוךְ ה' אֱלהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלהֶיךָ:

נוסח מסירת מודעה נגד הצר הצורר הוא היצר (מספר עבודת הקודש:

הֲרֵינִי מוסֵר מודָעָה לִפְנֵיכֶם שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא אִם יַעֲלֶה בְּלִבִּי וּמחִי וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְתַלְמוּד תּורָה בְּאֵיזֶה צַד וָאפֶן שֶׁאֵינו לִכְבוד וּרְצון הַבּורֵא יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו אֲנִי מְבַטֵּל אותָן מַחֲשָׁבות וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד רְצון הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטּוּל גָּמוּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם אֲדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר רַע וְאִסּוּר מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ הַכּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנִי מְבָרֵר וּמְפָרֵשׁ בַאֵר הֵיטֵב וַאֲנִי מְגַלֶּה דַּעְתִּי וּרְצונִי בְּכָל לִבִּי כִּי רְצונִי וּמַאֲוָיִי וְכַוָּנָתִי לַעֲבד אֶת בּורְאֵנוּ אֱלהֵי אַבְרָהָם אֱלהֵי יִצְחָק וְיִשרָאֵל עֲבודָה שְׁלֵמָה עֲבודָה תַּמָּה בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשמְחָה כַּדָּת מַה לַּעֲשות, וְכָל מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשה נֶגֶד רְצונו יִתְבָּרַךְ מֵעַכְשָׁו בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרָע וְהַכּל הָבֶל, בְּאפֶן שֶׁכָּל עֲבודָתֵנוּ לַבּורֵא יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשה הַכּל הוּא לַעֲשות נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר, וְהַכּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשרָאֵל, לְדַעַת רַבִּי שִׁמְעון בֶּן יוחַאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנו, וּלְדַעַת הָרַב רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי. וּלְדַעַת הָרַב רַבִּי יִשרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוב וְתַלְמִידָיו, הַמָּקום בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוד שְׁמו מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגואֲלִי: