|
תקציר: המאפיינים את סיפורי מעשיה החכמים שבמדרש האגדה, והנחיות כיצד לנתח סיפורים אלה. מילות מפתח: אגדה, ספורי חכמים. |
|
סיפורי מעשי חכמים הם סוג של סיפורים מתוך מכלול ספרות האגדה והמדרש. סיפורים אלו מתארים אירועים ומעשים שקרו לחכמי המשנה והתלמוד. הסיפורים צומחים מתוך מציאות חייהם של חז"ל, והם מעמידים במרכזם עלילה אנושית המתארת את מעשיו לבטיו, מאבקיו וכוחות נפשו של היחיד, במטרה ללמוד מהם ערכים דתיים, חינוכיים ורעיוניים. כל סיפור עוסק באירוע ספציפי מסוים, אך הוא מכוון למשמעות מוסרית-דתית כללית. דווקא מתוך התיאור הריאלי והעיסוק בפרטים קונקרטיים, מתנסחות אמיתות אוניברסליות. לעיתים מצויים בסיפור כמה רבדים וחשיפת תשתית העומק של הסיפור, מתמודדת עם שאלות ערכיות נוספות ומעלה מסרים נוספים. הנושאים שבהם עוסקים הסיפורים מקורות הסיפורים נקודת המוצא של הגישה לאגדות חז"ל כיצירות ספרותיות שניתנות לניתוח בכלים ספרותיים, מבוססת על העובדה כי כל סיפור בנוי בשלמות פנימית, כיחידה ספרותית שלמה וסגורה בפני עצמה שכביכול אין לה שום קשר עם מה שבה לפניה, והסיפור מסתיים מבלי צורך לדעת מה כתוב אחריו. יחד עם זאת אין לשכוח שהסיפורים נטועים ומשובצים בתוך הקונטקסט ההלכתי או האגדי שבגמרא, ובתוך הדרשה שבמדרש. במסגרת הגמרא באים הסיפורים פעמים רבות, כדי להאיר פן מסוים בהלכה הנדונה, ולהראות כיצד ההלכה התיאורטית מתממשת כשהיא באה לידי ביטוי מעשי במישור האנושי. במסגרת המדרש, באים הסיפורים לעזור לדרשן להמחיש את הרעיון הדתי-מוסרי שנלמד מתוך הפסוק המקראי. המאפיינים של סיפורי מעשי חכמים: ב. המבנה - בדרך כלל המבנה של האגדה הוא: אקספוזיציה, האירוע החד פעמי הגורם להסתבכות, ההתרה והסיום. ג. הזמן - ההתמודדות עם מימד הזמן הוא מרכזי ומשמעותי באגדות חז"ל. עיצוב מימד הזמן מתבטא באופנים שונים: לעיתים הוא בא לידי ביטוי במתח שבין זמן סיפר לזמן מסופר, לעיתים בשבירת הסדר הכרונולוגי, לעיתים מתנגש זמן הלכתי עם זמן פנימי של האדם, ולעיתים קיים בתוך הסיפור עימות בין תפיסות שונות של זמן. ההתמודדות עם מימד הזמן משמש אתגר לגיבורי הסיפורים כשהם מתמודדים עם האידיאלים המוסריים והדתיים העומדים בפניהם. ד. תיאורים - האגדה חוסכת בתיאורים ובפרטים. במידה והאגדה מזכירה את העולם המוחשי ומציינת פרטים מסוימים (כגון: הנוף, כלי המלאכה וכלי הבית), יש לתיאורים הללו תפקיד מהותי ובעיצוב הדמויות ובמשמעות הסיפור. ה. קונפליקט - במרכזן של רוב האגדות מתרחש קונפליקט רעיוני-מוסרי-דתי, הבא לידי ביטוי בעיצוב דמויות מנוגדות, או סיטואציות מנוגדות. ו. אוירה מאופקת - המדרש מאופק ומבליע רגשות. בדרך כלל, עולמם הפנימי של הגיבורים ותחושותיהם, מתבטא באמצעות מעשיהם, או באמצעות אמירות קצרות וחותכות. לעיתים רחוקות פותח לנו המספר צוהר קטן למתחולל בנפשה של הדמות, וגם זאת מתוך איפוק רב, בחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים. ז. דו-שיח - מרכיב מרכזי בסיפור האגדה הוא הדו-שיח. כמעט בכל תמונה בסיפור מתנהל דו-שיח בין שתי דמויות. המשפטים בין הדמויות קצרצרים, טעונים רמזים, נוגעים בעיקרי הדברים, ומוסיפים ליצירת האווירה הדרמטית בסיפור. ח. היסוד הדרמטי - הקונפליקט נוטע במדרש את היסוד הדרמטי. השקפת העולם של הגיבור נפגשת עם אדם אחר שיש לו תפיסת עולם אחרת, והדבר יוצר מתח דרמטי. הקונפליקט, האווירה המאופקת, עיצוב הדמויות המנוגדות והדו-שיח הקצר ביניהן, מסייעים ליצירת האווירה הדרמטית. ט. שימוש בפסוקים - אגדות רבות משלבות בתוכן פסוקים, או קטעי פסוקים מהמקרא המובאים בפי המספר, או בפי אחת הדמויות. השימוש בפסוקים מעשיר את הבדיה הסיפורית, ולא אחת הם המפתח להבנת הסיפור כולו. י. משלים - לעיתים מופיעים משלים באגדות חז"ל. המשלים מתארים את השקפת עולמו של הגיבור, ומשפיעים על השינויים המתרחשים בעלילה. יא. יסוד על טבעי - בחלק מהסיפורים קיים יסוד על טבעי המשתלב בריאליה הסיפורית. יב. מידה כנגד מידה - בסיפורים רבים קיים היסוד של מידה כנגד מידה המדגיש את המסר שאליו מכוון הסיפור. פעמים רבות יסוד זה אינו מודגש בסיפור ויש למצוא אותו בתשתית העומק על פי המבנה, או על פי חזרות של מוטיבים, סיטואציות או משפטים המתפתחים במהלך העלילה. בנוסף למאפיינים הספרותיים, שהם חלק מהותי מהז'אנר של סיפורי מעשי חכמים, עשירים סיפורים אלו גם באמצעים ספרותיים אחרים המוכרים לנו מיצירות ספרותיות באשר הן: מוטיבים, דמויים, מטאפורות - לעיתים ניתן למצוא אותם מוטיבים, דמויים ומטאפורות העוברים כחוט השני במספר סיפורים. הקבלות, חזרות, ניגודים - לעיתים קרובות, ניתן לזהות באמצעות החזרות, ההקבלות והניגודים את המבנה הפנימי של האגדה ולהגיע למסר של הסיפור. (יש והחזרות או הניגודים עוזרים להמחיש את העיקרון של מידה כנגד מידה). שאלות רטוריות - שימוש בשאלות רטוריות כגורם המעורר סקרנות אצל הקורא. משחקי מילים, מצלול - את המצלול יש לחפש בשפה שבה נכתב המדרש. אם המדרש נכתב במקורו בארמית, יש לחפש את המצלול על פי הטקסט בארמית. מעבר למשמעות האסתטית, יש למצלול משמעות מהותית בהבנת הסיפור (כמו למשל מידה כנגד מידה, או תובנה מסוימת המתרחשת אצל הגיבור). הערות לעיון ולהעמקה במידה ומופיעים בסיפור פסוקים, או קטעי פסוקים (בפי המספר, או בפי אחת הדמויות), יש לבדוק את הפסוקים, במקורם ולהבין אותם, משום שלא אחת הם המפתח להבנת הסיפור כולו. יש לשים לב לשמות החכמים המופיעים בסיפור. לעיתים דמותו של החכם, התנא או האמורא, שופכים אור נוסף בהבנת הסיפור. ביבליוגרפיה: ב. הסיפור המיניאטורי, מכון שון, משרד החינוך והתרבות, 1986. |
