נספחים
נספח 2
הסיפור החסידי
כמענה דידקטי-חינוכי לתלמידים
לקויי למידה (דיסלקטים)
לתלמידים בעלי יכולת שכלית תקינה, בעלי מבנה נפשי תקין, אברי חישה תקינים, החיים ולומדים בסביבה חינוכית ומשפחתית נורמטיבית - תקינה, ולמרות כל אלה מתקשים ברכישת מיומנויות הלמידה היסודיות, קרי - קריאה, כתיבה (בעברית ובשפות זרות), או חשבון, וכן תת-נושאים הקשורים אליהם (כמו - כתיב, דקדוק, תווי מוסיקה ועוד.1הקשיים החמורים בקריאה ובכתיבה, שמעכבים את יכולת התלמיד להשתלב בלימודים מכונים דיסלקציה.2 לתלמיד הדיסלקטי קשיים בהפרדת צלילי השפה המסומלים על ידי אותיות למשל: בלבול בין עיצורי השפתיים לעיצורי השיניים. הקושי בארגון המרחב גורם לקשיים בהבחנה ויזואלית בין האותיות למשל: בלבול בין האותיות ג וז. בעיות בהתמצאות במרחב יוצר קשיים באבחנה של חוקיות סדרת האותיות, וכך ישנה החלפה בין אותיות והברות כמו: החלפה בין העיצור מ והעיצור נ, או ביטול אותיות מסוימות, או הברת שונות. תופעה נוספת הקשורה בקשיי הדיסלקט היא הקושי בהעלאה מהירה של המציאות, שמסומנת על ידי הצלילים הנקראים. זוהי קריאה קטועה, שבורה. לעיתים היא איטית ופעמים מהירה מדי, היא אינה מוטעמת ואף אינה מתחשבת בסימני פיסוק. הסימנים הויזואליים של של השפה והסימנים הצלילים אינם מקדמים את התלמיד להבנת השלם, וכך הוא אינו מבין את מה שהוא קורא.
ד"ר בלר פיתח שיטת טיפול חדשה הנקראת השיטה 'הסמיופונית', הבאה לשחזר ולטפל בבסיס הרעוע של השפה על ידי שחזור היסודות האוטומטיים, האלמנטריים שלה. הטיפול בנוי משלבים שונים, כשהשיטה האודיו-ורבלית (שיטה קולית-מילולית) תופסת מקום ראשוני. בדרך זו ניתן היה להתקרב אל הילד שנמצא במצוקה יום יומית. לדעת ד"ר בלר, הדיסלקציה נעוצה בעכבות נפשיות ואורגניות, הקשורות לחולשות השפה הראשונות, וכל הסימפטומים שלה פורצים כשהילד עושה מאמץ בלימוד הקריאה והכתיבה. השיטה בנויה משלבים שונים וטכניקות של שחזור מילים ומשפטים מתוך סיפורים וספרים שהילד בוחר אותם.3 על פי שיטה זו של ד"ר בלר ניתן להניח, שהסיפור החסידי נותן מענה לצורכי התלמידים הללו, ובידו לקדם את מצבם הלימודי ואת חיזוק הדימוי העצמי שלהם.
בחירת סיפורים חסידיים קצרים בעלי אופי אנקדוטי מאפשרת לתלמיד לקלוטם ולזוכרם בקלות יתר.4 כמו כן המארגנים הגרפיים (ראה נספח 3 להלן), עשויים לתרום להבנת המכלול השלם של הדמויות, שכן התלמיד הדיסלקטי תופס תחילה את השלם ורק אחר כך מסוגל לקלוט את הפרטים. נאמר לעיל, שהתלמיד הממוצע יכול להיעזר במארגנים אלו אולם עבור התלמידים הדיסלקטים לימוד בדרך שכזו הוא צורך חיוני ובסיסי.
בדרך כלל התלמידים הדיסלקטים ניחונו בדמיון רב על כן בגלל אופיו הקצר של הסיפור החסידי ניתן להפעיל את התלמידים באופן מעשי על ידי מתן מטלות כמו: רישום מהלכי הסיפור בעזרת המוטיפמות שלמדו כבר5 ועוד, בגלל אופיו הקצר של הסיפור החסידי והתפקיד הברור והממוקד של הגיבורים ניתן בקלות להמחיז את הסיפור על ידי חלוקה לתפקידים. ההצגה יכולה לבטא את כישוריו של התלמיד בתחום המשחק ושימוש באינטונציה המתאימה לדמות. כמו כן ניתן לצייר את מהלכי הסיפור או אירועים שונים שהתרחשו בו. מלאכת הציור עשויה להפעיל כישורים רבים כגון: דמיון, שליטה במרחב, התאמת צבעים וכו'. המתודות הללו ועוד רבות אחרות חשיבותן בכך שהן מעודדות את התלמידים הדיסלקטים להשתמש בכל חושיהם במהלך הלמידה, להסתמך על הכישורים החזקים ועל ידי זה לעקוף את הכישורים החלשים.
נדגיש ששימוש בהפעלות אלו אינו ייחודי רק לתלמידים בעלי לקויי למידה שונים אלא שלגביהם הן תנאי הכרחי לקליטה מהירה יותר מתוך הנאה בשל אופיו של הסיפור החסידי ניתן להניח שלא תיווצרנה עכבות נפשיות, הנגרמות מאכזבות מצטברות של אי יכולת לקלוט חומר לימודים.6
נקודה נוספת ייחודית לסיפור החסידי, שיכולה לעורר את האמפטיה של תלמידים ליקויי למידה היא, שסיפורים אלו מעצימים את דמותו של היהודי הפשוט, שאינו מצטיין בהישגים לימודיים מופלאים. דווקא יהודי זה שנחון ביכולת רגשית ובחום אנושי הוא שהופך להיות גיבור שסביבו הסיפור מתמקד. על כן, מורה המודע לתהליכים נפשיים אלו הוא יכול להיעזר בהוראת הסיפור לקידום מטרות חינוכיות.7
לאור כל ההערות החינוכיות שהובאו בפרקים עבודת מחקר זו מציעה לכלול את הסיפור החסידי בכל מסגרות החינוך, מבתי ספר יסודיים עד לכיתות הגבוהות של בתי ספר תיכוניים, ולכלול את נושא הסיפור החסידי בבחינת הבגרות.
הערות:
1. על ליקויי למידה ועל הדרך הלימודית המוצעת לטפל בהם ראה: עינת עמלה, ליקויי למידה - האתגר, איתאב, תשנ"ב, עמ' 14. הקשיים בהם נתקל תלמיד לקוי מתבטאים בקשיי קליטה וזיכרון של סימני אותיות ותנועות, בקושי של העתקת צורות, בקשיים ליישום ארבע פעולות החשבון, בקשיים בריכוז ובמיקוד הקשב. בדרך כלל הדיאגנוזה מבחינה בליקויים בתפיסה החזותית או השמיעתית וכן באי התיאום ביניהם. למשל, למרות תקינותם של אברי החישה כמו: עיניים, אוזניים ומנגנוני חישה עוריים ישנה תקלה בהעברת רושם חושי כלשהו לאחסונו במוח. ישנם גם קשיים בקואורדינציה עדינה של תיאום היד והעין, וכן הפעלה מתואמת של שרירי האצבעות. אף בהבחנה של כיוונים ובהתמצאות כללית במרחב קיים ליקוי, וכן בולטים הקשיים בהתארגנות פיזית ומנטאלית. כל הסימנים הללו גורמים לסף תסכול נמוך. יש להדגיש שלא כל תלמיד לקוי למידה לוקה בכל הסימנים שמנינו, אך קורה שליקוי אחד הוא דומיננטי, והוא מעכב את יכולת הלמידה.
2. על סימני היכר נוספים של ליקויי קריאה (דיסלקציה) ראה: שלמה ויעל שרן, "יסודות ההוראה המתקנת", בתוך: ליקויי למידה ותיקונם, ספרית פועלים, תל-אביב 1990 (להלן: שרן, ליקויי למידה ותיקונם), עמ' 253-314.
3. לואיז ל' למבריש, דיסלקציה כיוונים חדשים בטיפול לפי שיטת ד"ר בלר, שרי שניידר (תרגמה), אח, תל-אביב 1993, עמ' 46-47.
4. על האזנה לסיפורים ולשירים אצל תלמידים ליקוי למידה ראה: שרן, ליקויי למידה ותיקונם, עמ' 230.
5. לעיל פרק ג, תימטולוגיה.
6. על דרכי טיפול ותיקון בהפרעות הקריאה של תלמידים דיסלקטיים ראה: רפאל בלגור, הדיסלקסיה, זמורה-ביתן, תל-אביב תשמ"ז, עמ' 188-212. הוא מציע שימוש במדרשי תמונות כאמצעי להעשרת לשונו של הילד. כמו כן מוצעת טכניקה של משחקי תפקידים, כשהפעילות היא ספונטנית, ויכולה להתפתח לכיוונים שונים. תחום נוסף הוא העלאת מחזה על הבמה כמטלה קבוצתית. עוד על דרכי טיפול בילד הדיסלקסי ראה: מרגרט סנולינג, דיסלקסיה, עמשי לוין (תרגמה), צ'ריקובר, תל-אביב תשנ"ג, עמ' 119-123. על עידוד ההבעה העצמית של התלמיד במשחק במילים או בצליל ראה: אדיר כהן, "כתיבה יצירתית בהוראת הספרות", בתוך: אדיר כהן (עורך), הוראת הספרות, גסטליט, חיפה תשמ"ג, עמ' 41-71; על פיתוח התפיסה השמיעתית של תלמידים בעלי ליקויי למידה ראה: שרן, ליקויי למידה ותיקונם, עמ' 201-208; פיתוח כושרי ההבעה אצל תלמידים ליקויי למידה דורש תרגול רב. ראה: שם, שם, עמ' 237-244.
7. לשם הדגמת העניין רצוי להביא בפני התלמידים את הסיפור על הבעש"ט, שנפלט ממסגרות הלימוד והפך להיות ה'בהעלפר', שהוביל תלמידים לבית-המדרש. ראה: "הבעש"ט והוואקילאק", שבחי הבעש"ט, עמ' 39-40.
