"פעם הייתי ציפור, עכשיו אני פוחלץ מקורקע, עטופה בפקעת קשה להתרה של עשרים שנות התפרקדות במיטה... איך אפשר לעוף אחרי שהרגלתי את כל העולם שאני מתה למחצה?" (עמ' 7).

בראשית היצירה המספרת מתארת את עברה כציפור חופשיה, בעלת מעוף וחיים, ואילו מאז שלא הגיע חתנה המיועד לחופה, נכנסה למיטה לעשרים שנה, בה היא שוכבת כפוחלץ.

לאחר תקופה של עשרים שנה, לעולם האנושי המועט הסובב אותה, שהתרגל לפוחלץ שבמיטה שמשמיע נהימות והברות, יהיה קשה מאוד להתרגל שוב לציפור שיכולה לעוף ולחיות חיים נורמליים. הראיה לכך מסיום הרומן, כשהאם שומעת את האמת, ליבה מפסיק לפעום והיא מתה משבץ.

כל זאת ועוד - שם הרומן אוקסימורוני: הדמות המרכזית פייגי= ציפורה ה. אסוציאציות הנקשרות לציפור: חופש, דרור, מעוף. אך היא למעשה כלואה בבית, במיטה ומתנהגת כצמח. השינה של פייגי היא בריחה מהמציאות, שנת מוות עבורה (מאבדת עשרים שנות חיים) ומכאן: ציפור ישנה.

בסיום הרומן האם מרים טסה לחו"ל לבר-מצוה של נכדה, בנו של גבריאל, בנה החורג. לנסיעה היא מצרפת אף את מלה הכט, חברתה הטובה, השותפה בסודה בנוגע לפייגי. פייגי נשארת תחת השגחת ליליה, חברתה הסודית, השותפה לחיי הלילה שלה.

פייגי מחליטה, בינה לבין עצמה, כי בהעדרות האם היא תחליט אם לחיות או למות. היא עורכת לעצמה חתונה- לובשת את שמלת הכלה הישנה שלה, במקום הינומה משתמשת בחיתול ובמסננת. מתאפרת כיאה לכלה, משמיעה את המוסיקה המתאימה ואף משמשת כקריינית המתארת את המתרחש סביב וכן את רגשות הכלה. במטבח לכוס מיץ תפוזים היא מוסיפה 42 כדורי שינה של אימה, עד שהם מתמוססים היא רוקדת לצלילי מוסיקה קלאסית. אלא שאז חוזרת אימה, שויתרה על הטיסה בגלל מלה הכט חברתה שלא חשה בטוב. כך שמה האם קץ לניסיון ההתאבדות של פייגי, כשם ששמה קץ לנישואיה של פייגי, לדברי הדודה קלרי.

לדאבון ליבה מתברר למרים כי לא נס ארע, אלא ביתה "שיחקה" איתה במשך עשרים שנה:

"עשינו עסק שתינו... את ריפדת את המיטה שלי ברחמים העצמיים שלך ואני הגנתי עלייך מפני תסמונת הקן המתרוקן" (עמ' 238).

האם כועסת שהרי בגלל הסוד הנורא לא הזמינה חברות, לא נישאה בשנית, שיקרה ולמעשה חדלה לחיות. משפחתה של פייגי מתייחסת אליה כאל "סוד כמוס ענקי ונוראי". אימה של פייגי מסתירה אותה ותחת זאת בודה סיפורים על פייגי ביתה המוצלחת ונישואיה המושלמים לבחיר ליבה בחו"ל. אלא שהאנשים אינם מאמינים ופייגי הופכת לנושא שיחה בקהילה הסובבת.

לפייגי יש תשובות לטענותיה של אימה. תוך כדי דין ודברים מרים מקבלת שבץ ומתה. עם מותה של מרים מבקשת אסתי ביתה החורגת, הדומה לאימה הביולוגית היפיפיה, סליחה ממרים על התנהגותה לאורך השנים. השכן הקשיש מגיע לביקור לומר למרים כי תוכל לממש את תוכניתה להכנס לבית אבות, אלא שהוא מגיע מאוחר מידי, כשם שבקשת הסליחה נאמרת מאוחר מידי.

היחידה שמצליחה להיות מעשית ולהודיע לגבריאל כי האם נפטרה, היא פייגי. אלא שגבריאל שמח על הנס וחושב שדעת אחותו השתבשה והיא מדברת שטויות, שהרי אימו בדרכה לבר- מצוה של בנו.

פייגי היא בת למשפחה חרדית. היא ביתו של שרגא הנגר מנשואיו השניים למרים שאלו לה הנישואים השניים, בהם הפכה לאמא לארבעה ילדים.

שרגא שוכב על ערש דוי ולכן שלא מרצונה פייגי נדחפת לנישואין, כדי להעניק קצת אושר לאביה. היא מקווה שהשידוך לא יצא לפועל, לכן היא שולחת לבחור המיועד את תמונותיה הבלתי מוצלחות.

השידוך עם החתן אינו נחשב למוצלח במיוחד: אחות החתן יצאה לתרבות רעה והאב גנב. כשם שלהנשא לפייגי אינו נחשב לשידוך מעולה: המשפחה המסובכת, האב הגוסס.

לפייגי אין על מה לדבר עם הבחור המיועד בפגישותיהם, לכן אימה תופסת יוזמה.

הארוסין נערכים ליד מיטת האב הגוסס בבית החולים, אלא שהאב לא זוכה לראות את ביתו מתארסת. כשאוספים את שברי הצלחת פייגי מגלה כי אביה נפטר, רמז אפי לבאות- "השידוך" ימות, יתמוסס לפני החתונה. ואכן-החתן המיועד של פייגי עוזב לפני הכניסה לחופה. השינוי שעוברת פייגי בעקבותיו הוא כניסתה למיטה לעשרים שנה מבלי להגיב לסובב אותה, כתגובה לעלבון הצורב אותה. סיבה נוספת: הנשים הסובבות אותה אינן מפתות אותה לצאת מן המיטה, היא אינה מעונינת להיות כמותן: אסתי, מנוחה, או מרים אימה.

פייגי אינה מקבלת התנצלות מן החתן על מעשיו ואף לא הסבר ולכן היא נכלאת, שלא בטובתה, בהשערות מהשערות שונות. אחת ההשערות, עפ"י דודתה קלרי, היא שאימה סיפרה למחותנת כי בגיל חמש ניסתה פייגי להתאבד. זאת מתוך כוונה כי פייגי לא תינשא, שאם לא כן תשאר מרים לבד לאחר מות בעלה, היות ויחסי מרים עם ילדיה החורגים הינם שבירים.פייגי נכנסת למיטה לעשרים שנה ומתוארת כבובת סמרטוטים בצקית וחיוורת, שערה השחור מדומה ללילה "חסר ירח שבו מאפיר פס דק של שחר"(עמ' 8).

עורה שלא נשזף בשמש במשך עשרים השנים האחרונות, דהה וקיבל גוון של קירות בניינים לאחר הגשם, גופה הסתרבל, התרפט, התעבה ולבש את הכיעור "כמו מדי הסוואה"(עמ' 46). פייגי נוקמת באימה על סמך שמועה: "היא תנקה ותרחץ ותבשל ותרפא, חולשתי תהא מקור כוחה. אני אמות והיא תחיה" (עמ' 43). פייגי מניחה כי השמועה נכונה כיוון שהחתן המיועד נהג לשלוח במכתביו דרישות שלום מן המחותנים לאימה, שנהגה לומר: "כשפייגי תתחתן... אני אתאלמן פעם שנייה" (עמ' 186). האמת מתבררת רק כעבור עשרים שנה, כשפייגי בת שלושים ותשע בשעה שהאם אומרת כי מעולם לא אמרה למחותנת שפייגי נסתה להתאבד, ולמעשה רצתה שהשידוך ייצא לפועל.

המעשה יוצא הדופן הופך למעשה שגרתי. במשך עשרים שנה, פייגי בוהה באוויר כמו צמח נבול. לשונה שמוטה מפיה הפעור. אלא שפייגי איננה ישנה, איננה חסרת הכרה כמו שחושבים האנשים הסובבים אותה. ברגע שהללו יוצאים מן החדר, היא שולפת מתחת למיטה ספר או דיסקמן ובו מוזיקה קלאסית.

בכל לילה אחרי ש"הנומבון מרדים את אימי ונשימתה מנסרת ברחבי הבית..."(עמ' 21) יורדת פייגי ממיטתה מתקלחת "שעה ארוכה בחשיכה כדי לשטוף מעלי את העמדת הפנים המייגעת שלי" (שם).

הלילה הוא הזמן של פייגי. במסגרת חיי הלילה שלה היא קושרת קשר עם ליליה - קופאית רוסיה שהייתה בעבר נגנית אבוב. במשך היום ממלאת ליליה את שליחויותיה של פייגי: עורכת קניות, מביאה את תרגומיה של פייגי ליוז'י דודה על מנת שידפיסם, משקיעה כספים וכו'.

הארוע יוצא הדופן שדוחף את פייגי החוצה משנתה, הוא הקריאה ביומן הסודי של שולי אחיניתה. מתברר לפייגי כי היא פוגעת בשידוכים של הדור הבא, כיון שאנשים מרכלים על הארוע המוזר שקרה למשפחה ולדודה. פייגי מסיקה:

"אני חולת נפש. אני צריכה להיות מאושפזת בעצם. אני לא נורמלית. אני מטורפת. משוגעת. מה עשיתי לאמא. מה עשיתי לכל המשפחה. קלקלתי את החיים לכולם" (עמ' 222).

לפייגי יש נטיה למעשים קיצוניים: בגיל חמש כשהיא בולעת את כדוריו של אביה "לא התכוונתי למות כמובן... רק רציתי לרפא את ליבי העצוב" (עמ' 93). וכן נסיון ההתאבדות בסיום הרומן.

יחד עם זאת, עבור הקרובים לליבה פייגי מגלה דאגה, נאמנות ואכפתיות.ליליה מכניסה את פייגי לעולם המוזיקה הקלאסית. מתברר כי ליליה אינה יכולה להמשיך לנגן באבוב, פייגי היא שמציעה לה כלי חלופי ואף מממנת את לימודיה. פייגי דואגת כי ליליה תמצא עבודה אצל קולט בשעה שמסלקים אותה מעבודתה בגלל חשד לגנבה. כשליליה חוזרת מהקונצרט הראשון שלה כנגנית צ'לו, פייגי מחכה לה ובידיה זר ציפורנים. את טוב ליבה של פייגי ניתן לראות אף בנערותה כאשר נהגה להתנדב עם מנוחה אחותה במחסן בגדים לנזקקים. שם הן היו ממינות את הבגדים, מסדרות, תופרות, מקפלות, אורזות ומודדות.

תעוזתה של פייגי באה לידי ביטוי משמתברר שהחתן לא יגיע לחתונה. פייגי עומדת מול ציבור הנשים ומדומה למלכה אמיתית, "מוכה אבל לא מובסת" ואומרת לנשים "ערב טוב לכולם ומזל- טוב, תשארו לפחות לסעודה" (עמ' 126). אחר- כך נכנסת למטבח ומודיעה לאחראי להגיש את כל האוכל, לא לחכות לחופה ולא להקשיב לבעל האולם שבוודאי יאמר להקפיא את האוכל לחתונה של מחר ואז האורחים יקלקלו את הקיבה "מהר, תגישו עכשיו, שילמנו על זה מחיר מלא" (עמ' 127). היא בורחת ומסתתרת מאחרי ביתן אשפה ולאחר מספר שעות מתקשרת לביתה ומבקשת מכולם לעזוב אותו אחרת היא לא תחזור.

פייגי מעלה בזכרונה את יום חתונתה. בדרך כלל יום החתונה הוא יום מרגש ושמח, אלא שפייגי מנסה "לטעום מעט אושר שנעדר מן החלל הכהה שבגופי"(עמ' 124). וכן מדמיינת את שגרת חייהם כזוג נשוי: הוא יאכל את תבשליה אך יתגעגע לתבשילי אמו. הוא יבוא בטענות אליה (על דברים שאינם במקומם, הבוילר הפתוח שעות, מספר הפעמים שהיא שוטפת את הרצפה, שאינה סוגרת את משחת השיניים ועוד...). כשיריבו יענין אותו רק שהשכנים לא ישמעו, הוא לא יבין שהרגע פגע בה, עד שיגע בציפית הכרית שלה הספוגה דמעות. משמע שלשיגרה מעין זו אין פייגי מייחלת.

לאחר עשרים שנות משחק פייגי מגיעה למספר מסקנות:

א. עשרים שנה כלאה את אימה במערכת סבוכה של שקרים. אצל אימה נוצר מצבור של כעס
תחת מחויבותה האימהית. אין זה נכון שעשתה חסד עם אימה בכך שויתרה על חייה והקדישה לה את גופה.

ב. בכל רגע היא יכולה לקום ולחזור לחיות.

ג. יחסי האם ואסתי לא נותקו בגלל פייגי אלא אסתי משמשת פה לכעס של פייגי "היא נוקמת את נקמתי על ביטול נישואי" (עמ' 206)

ד. פייגי רצתה להתארס ככל חברותיה בבועה של אושר תמים ולא ליד מיטת אביה הגווע.

דמות מקבילה לפייגי היא נעמי הכט שנולדה מפגרת. כשקופץ האסון על מרים, מלה הכט, אימה של נעמי וחברתה של מרים, מייעצת איך לנהוג עם פייגי. מרים דוחה עצותיה בשאט נפש, לדעתה מה שארע לפייגי הוא זמני. אלא שקווי הדמיון בין שני המקרים הלכו ורבו- שתיהן לא דיברו רק השמיעו הברות, נשיפות וקולות. לשתיהן היו תנועות גוף משונות, שתיהן היו גושי בשר מעובים. ההבדל היחידי ביניהןלנעמי היה האומץ שלפייגי לא היה, יום אחד נעמי התירה את החגורה שאימה קשרה אותה וברחה מהבית.