|
תקציר: הקורות את דניאל מיום גלות מלכות יהודה, ונבואת העתיד מה שיקרה את עם ישראל עד ימות המשיח. מילות מפתח: מקדש, ירושלם, מלאך, גוג ומגוג, משיח. |
|
אנא דניאל מבני יכניה מלכא דבית יהודה, אשר הייתי בירושלם במקום הקדש, ושם אתנו איש ושמו ירמיה בן חלקיהו אשר התהלך ביראת אלוקים, וגם אנשים רבים נמצאו בתוכנו אשר לא נגעה יראת אלוקים בלבבם ושם ה' לא הזכירו ולא אבו שמוע, תמיד כל היום וכל הלילה התעיבו מעשים רעים, עבודה זרה וגלוי עריות הרבו בתוכם, וישלח ה' יתברך שמו את ירמיהו אליהם להוכיחם על רעתם ולהשיבם אל יראת ה'. בעת ההיא מלך צדקיהו המלך וידבר ירמיהו אליהם לאמר: |
כה אמר ה', שובו אלי ושמעו בקולו, ואם לא תשמעו וחזקתי את יד נבוכדנצר אויביכם והביאותיו עליכם לשים את ירושלם שממה ואתכם יכרית.
|
|
ויהי כדבר ירמיהו את דברי ה' האלה באזני צדקיהו, ויאמר: לכו ועשו לאיש הזה לירמיהו כטוב בעיניכם. ויתפשו את ירמיהו וישליכו אותו אל בור צר אשר אין בו מים, וכמעט אשר תם לגווע תחתיו, על זאת חרה אף ה' בם מאד. נבודכדנצר ציווה את צבאות חילו להביא את ירושלם במצור, וישלח את נבוזראדן שר צבאו בראש הצבא לעלות על ירושלם, והוא ישב בבגדד. ואולם שתי מצוות היו ביד ישראל אשר בגללן לא יכול להם כל אויב מחוץ, והן הנה: הקורבן והמילה, אשר זולת שתי אלה לא עשו אף אחת מכל מצות ה'. וזה אשר עשו להקריב קרבן, בכל יום ויום נתנו אדרכמון אחד בסל ויורידוהו בחבל מעל החומה אל מחנה נבוכדנצר ויקנו מהם כבש לקרבן. ויהי היום ונער ישראל עמד על חומת ירושלם ויראוהו הכשדים וישאלו אותו, מה אתם עושים בכבש הזה אשר אתם קונים מאתנו בכל יום? ויען הנער, לקרבן לה' הוא. מהיום הזה והלאה לא מכרו עוד כבש, ויתעום, כי תחת תת כבש בסל להעלותו על החומה נתנו בו חזיר, ובעלותו על החומה ירו בו חצי מוות וישפך דמו על החומה ותבקע לשתים, היום הזה היה היום התשיעי לחדש החמישי הוא חדש אב. וירא נבוזראדן את האות הזה וידע כי נתן אלוקים את ישראל בידו, ויבוא אל העיר ויעל אל בית המקדש. וצדקיהו מלך יהודה נס וירדפו אחריו שרי חיל נבוכדנצר וישיגוהו, ויביאו אותו אל המלך ויאמרו לו: מה טוב בעיניך לעשות לו? ויצו לשחוט את שני בני צדקיהו לעיניו ולעוור אותן אחרי כן. ונבוזראדן המית חזיר בהיכל. כי עוד לא בא נבוכדנצר לירושלם והוא ישב ברבלה, ואת נבוזראדן שלח לפניו בראש חילו ירושלם, ויעש ככל אשר ציווהו המלך. ואצל מפתן בית אלוהים נראה דם רותח תמיד בארץ, ויצו נבוזראדן להביא את הראשים ואת הזקנים ואת ירמיהו, ויאמר להם: מה הדם הזה? ויענו, דם בקר וצאן הוא אשר הקרבנום לה', ועתה בטלו הקורבנות. ויצו נבוזראדן להביא צאן ובקר הרבה וישחטם על הדם הזה, אבל הדם לא נח מרתיחתו, כי אם הוסיף עוד לרתוח, ויאמר נבוזראדן: לא דם צאן ובקר הדם הזה, ואם לא תגידו לי דבר אמת, כי אז אמית את כולכם גם יחד. אז ענה גדליהו בן אחיקם ויאמר: הוי אדוני מה אומר? בושנו מאד ממעשנו, איש היה בקרבנו ושמו זכריהו, כהן ונביא לה', ואותו הרגו ביוה"כ בבית ה', כי הוכיחנו, ויקומו עליו ויהרגוהו, וזה הוא דמו אשר יענה בנו לפניך. ויחר אף בנוזראדן ויצו להביא שלושת אלפים חכמים וישחטם על הדם הזה, ורתיחת הדם לא חדלה. וישחט שלושת אלפים כוהנים, ורתיחת הדם לא חדלה, ויביאו עוד שנים אלפים לווים וישחטום, והדם לא חדל מרתיחתו, ויוסיפו להביא שנים אלפים חתנים וכלותיהם וישחטום על הדם, ורתיחת הדם לא חדלה, ויביאו עוד שנים אלפים תינוקות של בית רבן ויכרכם בספרי התורה וישליכום באש, ורתיחת הדם לא חדלה גם עתה, אז נכמרו רחמי הצורר ויאמר: הוי זכריה! החפץ תחפוץ בהרג כל ישראל על דמך? רק הדם לא נח גם עתה מרתיחתו. אני דניאל הייתי אז בבית המדרש ויבוא איש מלחמה להרגנו, וייתן אותנו אלוקים לחן בעיניו, ואותי ואת חנניה מישאל ועזריה החיו. אבל הוליכונו שבי בתוך כל ישראל עם נשיהם ובניהם, גם את כלי בית ה', את כסא שלמה המלך ע"ה ואת בגדי הכוהנים לקחו ויביאו לבגדד ויתנום באוצר המלך. ויואל לשבת על כסא שלמה. הכסא היה שן ורגליו שונות זו מזו, רגלו האחת דמות בקר לה, רגלו השנית דמות נשר לה, רגלו השלישית דמות אריה לה, ורגלו הרביעית דמות אדם לה. האריה ניצב אל מול הבקר, הבקר אל מול הנשר, והנשר אל מול האדם. וברצות נבוכדנצר לעלות על הכסא נפל ותשבר רגלו הימנית, ויבהל מאד וידע כי חטא לה'. ויקרא לי אני דניאל ויאמר, דניאל! המקרה הזה קרני, ועתה התפלל אל ה' למען תרפא רגלי, ואני היטב אטיב עמך ועם רעיך. ואתפלל לאלוקים כי יעשה חסד לנבוכדנצר, וישלח אלוקים מלאכו ויאמר לי, דניאל ידידי, כל אשר תשאל מעם האלוקים יינתן לך. ואפול על פני לפני המלאך ואתפלל בעד נבוכדנצר לאמר. אך הושע תושע לרשע הזה ורפא נא רגלו הנשברה! ויען אלוקים, דניאל! קום ולך, כי רגל הרשע כבר נרפאה. כהרפא רגלו הרבה להטיב עמי ועם רעי, ויעבר קול אשר כל הרואה אותם יכבדם בעבורי. אחר שנים רבות עשה נבוכדנצר פסל זהב, ויצו כי כל איש אשר אהבת המלך בלבו יכבד את הפסל הזה. ואני דניאל ורעי לא כיבדנוהו, ויביאו את דיבתנו רעה אל המלך וישטינו אותנו לאמר: יחי המלך לעולם! ישנם אנשים אחדים אשר את מצוותיך אינם עושים ואת פסלך לא יכבדו. אני דניאל שמעתי את דברי השטנה הזאת, ואבן לי בית הנשקף אל נכח המקדש אשר בירושלם ונתפלל בו בכל יום אני וחנניה מישאל ועזריה. ויחר בנו אף המלך ויצו להכין כבשן של אש ולהביא את חנניה מישאל ועזריה ולהשליכם אחר כן אל הכבשן, ויעשו כן. וישלח אלוקים מלאכו ויצילם ולא נתן האש לנגוע בהם לרעה, ויפול נבוכדנצר על פניו לפני המלאך ויברך את ה'. אחרי הדברים האלה מת נבוכדנצר ובנו בלשאצר ישב על כסא מלכותו תחתיו. ויהי היום ויצו להביא לו את כלי הקדש ואת בגדי הקדש, כי הוא עשה לחם רב ויתאו לשתות יין בכלי הקדש וילבש את בגדי הקדש וישב על כיסאו, וישת בלשאצר עם רעיו ורביו (רבי מלכותו) יין בכלי השרת, וישלח אלוקים מלאך, ובמקום אשר ישבו שם יצאה יד מהחומה ותכתוב על הקיר: המלך! יען אשר עשית את הדבר הזה אבדת מלכותך. כראות המלך את היד ירא מאד ויצו להביא כל האמגושים והחכמים, ואין איש מהם מבין לקרות את הכתב. ותען אם המלך, יש איש אחד בתוך היהודים יודע כתב ומבין לפתור אותו, ויבהילו אותי דניאל שם, ויצוני לקרוא את הכתב ולהגיד פתרונו. בראותי את הכתב הזה אמרתי, יחי המלך לעולם! מאן אנכי לקרוא את הכתב הזה פן תמיתני, ויען המלך: לא אמיתך, הגד נא מה פתרונו, על זה אני דניאל אמרתי, יען אשר עשית את הדבר הזה ותלבש את בגדי הקודש ותשת יין בכלי השרת, על כן תילקח ממלכתך מידך ותינתן לאויבך. ביום הזה יצא בלשאצר למלחמה, ואני דניאל ברחתי לשושתר אל כורש. כראותו אותי שמח ויאמר לי: דניאל, אי מזה תבוא? ואען מבגדד אני בא כי הגלני שמה נבוכדנצר, ויאמר כורש: במה חטאו בה אבותיכם כי נתנם אלוקים ביד נבוכדנצר? ואען, חטאים היו לפני ה', הנביאים הרגו, לא הלכו בתורת ה' ואת הרע בעיניו עשו, על כן מסרם ביד האויב. ויאמר לי כורש: דניאל! התפלל עתה אל ה' כי ייתן את מלך מאסול בידי, והלכתי ואשיבה את כלי הקודש ואת בגדי הקדש לירושלם. ואתפלל אל ה' ואומר, אנא ה' עשה חסד לכורש, תמצא ידו להמית את מלך מאסול ולהשיב את כלי הקודש ואת בגדי הקדש לירושלם. ויען ה', דניאל! שמעתי את תפילתך בעד כורש, ועתה לך והגד לו כי ילך לבגדד וילכדנה ולמלך מאסול כטוב בעיניו יעשה, רק את כלי הקידש ואת בגדי הקידש ישיב. ואומר אני דניאל לכורש, לך לבבל כי נתן אלוקים את מלכה בידך. ויקם כורש וייקח עמו ארבעת אלפים איש וילך לבבל וילחם עם מלך מאסול וימת אותו ואת חילו. וייקח את בגדי הקודש ואת כלי הקודש כסף וזהב ואת כסא שלמה ויביאם לשושתר ויניחם שם, ככתוב. ויצו כורש להשיב את בגדי הקודש ואת כלי הקודש לירושלם, ואת כסא שלמה לקח לו וישב עליו. ויאמר לי אלוקים, דניאל! קום קרא בכל הערים: |
קומו ונבנה את בית המקדש שנית, כי כבר מלאו שבעים שנה,
|
|
ולכורש תאמר דניאל: |
כה ציווה ה' ית' שמו, לך ובנית עוד את המקדש, ואתה הביא את עזרא הסופר ואת זרובבל בן שאלתיאל לפני כורש.
|
|
ויאמר דניאל לכורש ככל אשר ציווהו ה'. רק לא נבנה הבית בטרם שבו שבטי ישראל והשבט וחצי השבט. ויעבור עזרא בכל הערים ויקרא: |
קומו ולכו אל ההיכל למען נשוב נבנהו שנית.
|
|
אבל לא הלכו בני ישראל בחשבם כי שקר דובר עזרא ויבקשו להמיתו.
ויוודע הדבר לעזרא ויתפלל אל ה' וישמע אליו ה' ויסתירהו. ושבט וחצי שבט מבני ישראל שבו למקום הקדש ויקריבו קורבנות אשר היו לרצון לפני ה' ויברכם. ויהי מקץ שנה בא דריוש וילחם עם כורש וילכדהו וימיתהו, וייקח את ממלכתו וימלוך תחתיו. ואני דניאל בראותי את כל אשר נעשה יראתי מדריוש ואברח מפניו ואבא אל ארץ פרס על ההר אשר על יד אהואז הנהר. שם לבשתי שק ואתפלש בעפר ואפר ואתפלל אל ה' ואומר: |
אהה ה' עד מתי תכבד עלי הצרה הזאת? אבותי מתו, בית מקדשך חרב ולעיני נהרגו כוהנים לווים ונביאים.
|
|
אני דניאל הייתי מתפלל כה לפני ה' ארבעה עשר יום, לא אכלתי לחם ולא שתיתי מים. ארבעה ימים לילה ויום ישבתי על הארץ בבכי ומספד מלבד הימים אשר עמדתי על רגלי, עד אשר שמע ה' את תפלתי וישלח מלאך ויאמר לי, דניאל! למה תבכה ולמה תתאנח? ואען: כי ירא אנכי את המלך דריוש, ויאמר: אל תירא כי לא אתנך בידו. אחרי ימים אחדים ציווה דריוש להביאני לפניו, וישלח לי אגרת שלום כדברים האלה: |
קום דניאל ובא אלי ואל תירא, כי כאשר הטיב עמך כורש כן אטיב עמך גם אנכי ועוד יותר.
|
|
אחרי קראתי את דברי האיגרת הזאת מיהרתי ואלך אל שושתר. וירא אותי דריוש וישמח לקראתי ויאמר, דניאל! למה מאנת להאמין כי יש לאל ידי לעשות עמך טוב כאשר עשה כורש? ואען: יחי המלך לעולם! כי יראתי פן ילשינו אותי אליך,
ויאמר: אל תירא, גשה אלי ושבה, ואגש אליו ואשב לפניו ויהי שלום לי, וירבו ימי השלום הזה ככתוב בספר. כי האלוקים נתן חני בעיני המלך ויכבדני מכל גדולי מלכותו. הודיתי לאל ואשב לפני המלך. ויהי היום ודריוש לא מצא מעשה אשר יעשה, ויאמר להביא לפניו את בגדי הקודש ויבקשום ולא נמצאו, ויאמרו לו רביו ושריו לא ידענו אנה באו, ויצו המלך למהר אותי אליו ויאמר לי, הלא תדע אתה איפה הם בגדי הקודש? אנא הודיעני והראני אותם. ואען: אני לא ידעתי, ויאמר: ביקשתיך להגיד לי למען אגמלך טוב, ואם לא תגיד אעשה בך שפטים, ואען: אני לא ידעתי. ויתן אותי בבית האסורים ויאסרו את רגלי בכבלי ברזל וישימו עלי משמר. ואתפלל אל ה' ואומר: |
אל שדי! עד מה יבואוני צרות כאלה? סלח לי, שמע בקול תפלתי, הצילני מיד הרשע הזה ואל תיתן את בגדי הקדש בידו.
|
|
וישמע אלוקים את תפילתי וישלח מלאך ויעוור את עין דריוש ויאמר אליו:
למה הרעות לדניאל ותתנהו בבית האסורים בגלל בגדי הקודש? ויען המלך דריוש: חטאתי לה' והרע עשיתי. סלח לי והשב לי מאור עיני. ויאמר אליו המלאך: אם דניאל יתפלל בעדך והשבותי לך את אור עינך, ויצו דריוש להריץ את דניאל מבית האסורים ויאמר אליו, לכה עמי ונלכה אל מקום המקדש והתפללת שם בעדי לאלוקים כי ישיב לי את אור עיני. ויקח המלך אלף פרשים ואותי לקח עמו ונסע אל מקום הקודש. בראותי את המקדש קראתי, עד מתי יהיה בית אלוקים שמם וישראל נפוץ! ויאמר עוד אלי מלאך האלוקים: שמם בית אלוקים עד כה ושמם יהיה עד ישובו בית ישראל וידעו כי חוטאים הם לה' ועזבו את חטאיהם, אז יסלח להם אלוקים והיכל ה' ישוב יבנה עוד. ואברך את ה' ואתפלל לו בעד הרשע הזה כי ישיב לו את אור עינו, ומלאך ה' אמר לי שמעתי את תפילתך. ויאמר: עוד לך והעמד את דריוש על יד נהר מים ורחץ את עינו במים ואחר כן תרפא והאלוקים ישיב לו אור עינו. וירחץ דריוש את עינו ותרפא ובנפלאות אלוקים שב אליו אור עינו. ויברך את ה' ויאמר: |
יהי שם אלוקי ה' דניאל מבורך, כי הוא בורא שמים וארץ, מאין כמוהו ואין דומה לו, אשר השפלים והגבוהים... והעיוורים הוא רופא. ועל יד דניאל העלה רפואה לעיני וירפאנה.
|
|
והאלוקים נתן בלבו ויפתח את אוצרו וייתן לכוהנים ללווים וליתומים את המעשר, ולי דניאל נתן עושר רב, וישב ללכת אל שושתר וייקחני עמו, ונעבור את דרכנו בשלום. ויהי בדרך ויראו האנשים את דריוש המלך אשר ראוהו עיוור ועתה הוא פקח, ויתייהדו עם רב ע"י דניאל. ונבא על שושתר, והמלך שב וייקח את ממלכתו בידו כאשר בראשונה. ואני דניאל לבשתי שק ואשב בעפר ימים רבים, לא אכלתי בשר ולא שתיתי יין, בכיתי יומם ולילה ועיני היו כמקור מים על בית אלוקים ששמם. וישלח אלוקים מלאך ויאמר, דניאל למה זה אתה בוכה מרה? ואען: אל בית האלוקים אני בוכה, כי ראיתיו והוא שמם, ובימי הרגו כוהנים ולווים. הרעות האלה נחתו בי, ועוד ידן הוויות בי גם עתה. וכאשר החרשתי אמר אלי מלאך אלוקים: |
דניאל הסכת ושמע ואנכי אראך את אשר ימצא את ישראל, מתי יבוא הקץ וכמה מלכים בהם ימשולו; עד מתי יהיו בשבי ואיך יגאלו; הטובות אשר תבואנה עליהם באחרית הימים וכמה ימשול בהם כל מלך ומלך -
|
|
את כל אלה הראני המלאך, וגם כל החטאים אשר יחטאו בם בני ישראל.
דניאל! אמר אלי, אמור לבני ישראל: |
אשריכם אם תעשו את מצות ה' ותשובו אל לבבכם יומם ולילה ותצומו ותתפללו לה' בכל עת אשר ציווה אתכם, בקשו את ה' בכל עת ואת רצונו הקדוש עשו.
|
|
ויאמר עוד מלאך האלוקים: |
דניאל! הוי שמח, הודה לה' ואמור אל בני ישראל, אשריכם אם בדרך ה' תלכו.
דניאל! הנה הראיתיך כמה מלכים יהיו לכל עם ולכל אמונה, וכמה יהיו ימי מלוכת המלכים האלה, ועתה אודיעך איכה יהיו כל הדברים האלה. דניאל! בימיך יקום מלך רשע ומלך שנה אחת וימות. - אחריו יקום מלך אשר לא ידע את ה', אדום יהיה מראהו ורעות רבות תמצאנה את בני האדם. הוא יורה להם את הדרך ילכו בה ואחר חפץ לבו יוליכם. אחריו יקום מלך אחר וכל בני האדם יחכמו [אך גם ירעו], יבואו על אמותיהם ואחיותיהם, יקימו את העבודה לשמש והתפלה וברכת שלום תצאנה בכל הארץ בימיהם. המלך יעשה טובות הרבה לבני האדם. חכמי ישראל יהיו שלמים אתם ויקנו מהם חכמה, והם יבקשו דברי אלוקים מפי ישראל. אבל אין שלום יהיה בימיהם. מלחמה תהיה בקרבם ואיש את אחיו יהרוגו ארבע מאות שנה. |
|
ויאמר עוד מלאך אלוקים אלי: |
מלך אחר יקום אשר לא יירא את אלוקים. בני האדם יהיו עזי פנים, לא יבוש איש בפני אחיו ואין מעצור לתאוותם, ובדבר אלוקים ימאסו. גנבה וגזלה תרבינה, אמונות וכתות תצמחנה, בימיהם יהיה שפך דם ולחץ.
מלך רשע יהיה אשר ידמה לאלוקים, הוא יקרא להאנשים להתייצב לפניו ופתאום יפלו מאימה ולא יוסיפו לקום. - |
|
ואני דניאל ראיתי כי בימיהם יעמוד מלך קצר קומה ומראה אדום לו, אוצרות לא יהיו לו ואת דברי אלוקים הכתובים לא ישמור, ואמר כי נביא הוא, ועל גמל יבוא וילך. הוא יהיה נוהג בגמלים, מנגב יבוא ויכניע את בני האדם, על ידו ילחץ ישראל הרבה, ומתי מספר ייכנעו לפניו ולפני אמונתו. ואתה דניאל הזהר את ישראל כי לא ישמעו לו, את תורת משה לא יעזובו, ואת אמונת ישראל ינצורו, והאיש ביניהם אשר יבוא מנגב על הגמל ואומר כי נביא הוא, עליו אמור להם דניאל, כי מנגב לא יקום ולא יבא נביא לעולם, ואשר הוא דובר שקר הוא וכזב. ממנו ומהדבקים בו תצאנה מצוקות רבות להאנשים, ימי מלכותם ימשכו עשיתי עשרה שנה ובנגב ימות. - אחריו יקום מלך אחר גבה קומה בעל זקן ארוך ושער שחור, אשר ייתן משלו על כל האדם ויגדל. שלש עשרה שנה ימלוך ואחר ימות. - אחריו יקום אחר קצר קומה ובעל פנים קשים, הוא יהיה מתעתע ובימיו תהיינה רעות רבות לבני האדם. יתגאה לאמר כי נביא הוא ויבקש להפנות אליו האנשים וישראל ישא צרות רבות. עשר שנים ימלוך ואחר ימות. - אחריו יקום אחר גבה קומה והוא יהיה חכם ואיש דמים, יקשור מלחמות וממערב יבא ויכבוש את כל הארץ, והאנשים יהיו ברעה. הוא יעשה מלחמה במזרח ודם רב ישפוך, שתים עשרה שנה ימלוך ובמזרח יהרג. - אחריו יקום אחר, אשר בימיו יהיה רעב ועוני ושבר יבא על כל האדם, ארבעה עשרה שנה וחמשה עשר יום ימלוך ואחר ימות. - אחריו יקום אחר, אשר בימיו ישבו האנשים לבטח, הוא יגאה גאה וכסף וזהב הרבה יהיה לו ואת בני ישראל ישפיל. הוא ימלוך שתים עשרה שנה וששה חדשים ואחר ימות. - אחריו יקום אחר וימלוך תחתיו, הוא רשע יהיה ולא יירא את אלוקים, ובני האדם יעונו ברעב גדול. הוא ימלוך ארבע עשרה שנה וחמשה חדשים, ואחר ימות. - אחריו יקום אחר, שנתיים ימים תהיה בהלה ואחר ימות. - אחריו יקום אחר והאנשים ימצאו מנוחה ורוב כסף וזהב יהיה להם, וישראל יעשה חיל. הוא ימלוך שלש ועשרים שנה ואחר ימות. - אחריו יקום אחר, אשר בימיו תהיינה בהלות רבות, רעב ודבר יהיו בארץ, הוא ימלוך חמש שנים ושלשה חדשים ואחר ימות. - אחריו יקום אחר ממזרח ויפרוץ עד מערב, הוא יכבוש את כל הארץ, יחון את האנשים ועל כל הארץ ימלוך עשר שנים וחמשה ימים ואחר ימות. - אחריו יבא אחר מבבל, האנשים יחיו בשלום וטוב יהיה לישראל. הוא ימלוך שלש עשרה שנה ואחר ימות. - אחריו יתקומם אחר אשר בתי תפלה ומגדלים יבנה, האנשים יתפללו חמש פעמים ביום. הוא יתנשא לנביא ויבקש לשובב אליו כל האדם שנה וחצי שנה ימלוך ואחר ימות. - אחריו יבוא אחר, אשר יהיה איש חכם וכסף וזהב ירבה לו ולאנשים ימשוך חסד, שלום יהיה בכל הארץ וישראל יראה בטובה. הוא ימות בביתו מקץ שלש שנים וששה חדשים למלכותו. - אחריו יקום בנו, הוא יהיה איש חכם וידע את אלוקים וכסף וזהב יחלק לבני האדם, משפט וצדקה ושלוה תמלא הארץ וישראל ישגא חיל. ילך למזרח ושם ימות מקץ עשר שנים למלכותו. - אחריו יקום בנו, הוא יהיה עצוב לב ומשוגע ונזיר. הוא יחפוץ להחריב את העולם, ומלך שנה וחמשה חדשים ואחר ימות. - אחריו יקום בנו, הוא יעשה מעשה חמס, ובלבבו ידמה להמית את בני ישמעאל ולהכניע כל אדם תחת ממשלתו. רעות רבות תקרינה את בני האדם, והלך ממזרח למערב ומלחמה ושפיכת דמים תהיינה בארץ, את כסא מלכותו יכונן בבבל, אז יקום וילך לרום וילחם את היושבים בה, פחד יהיה בעולם ורעה תבוא על האדם. בשובו מרום ילך למזרח, שם יעשה מלחמות ושם יתמהמה. שלוש ועשרים שנה ימלוך ואחר ימות במזרח. - ולו שלשה בנים, האחד ילך למזרח והשני למערב והשלישי לבבל. האחד לא ימצא שומע לו, ואשר בבבל לא ימלוך, וזה אשר במזרח יתקומם ונסע למערב ולקח אותו מיד אחיו. דם רב ישפך בארץ ואחר ימות. - אחריו יקום אחר, אשר יצווה ללבוש בגדים לבנים, ואת השחורים יבער מן הארץ, הוא ילכוד את המערב ואימות רבות ושפיכות דם תהיינה בארץ ובני ערב רבים יומתו. האנשים יברחו מארץ אל ארץ, וישראל יהיה במצוק. עשרים שנה ימלוך ואחר ימות. - ואחריו יקום אחר, גם הוא ממערב ועלה למזרח ועשה מלחמה את היושבים שם. רעות רבות תמצאנה את האנשים, ואת הגדולים ונשואי פנים ימית. אז יעשה מלחמה את מלך בבל ואת מושלי מגרב, ודם רב ישפך. בגדים לבנים ילבשו, כל הארץ תדל מאד, והאנשים ההם איש הישר בעיניו יעשה ואין ממשלה בארץ. אז יקום מלך מהרומים ובגדים אדומים ילבש, הלוך ולחום יפרוץ עד דמשק, הגדולים והנכבדים ונשיאי ישמעאל ימית ואפסה גדולה מישמעאל. את המגדלים יתוץ ואת בתי התפלה יהרוס, ואיש לא ישא עוד על שפתיו את שם הבלייעל הוא יעביר ממשלת ישמעאל מן הארץ ולא תוסיף עוד שאת ראשה. ושאר האנשים יחסו בו ויהיו סרים למשמעתו כל ימי חייו, ואשר ימרו את פיו יומתו. ובני ישראל יישאו ויסבלו עמל גדול ורעה רבה, הוא יצווה עליהם לבלתי המול את בשר ערלתם ולבלתי שמור את השבת מחללו, ולא ייתן אותם לקרוא בתורה ולהתפלל את תפלתם, ורבים מבני ישראל ימית. אולם אשרי ישראל אשר יחזיק באמונת היהודים בעת הרעה ההיא ולא ייכנע מפניו. על ידי העמל הזה אשר יסבלו, ישובו כל ישראל לב אחד אל ה' והוא יושיעם ויעשרם. וזה אשר יכבוש את כל הארץ בידו ימלוך תשעה חדשים ואחר ימות. - ואחריו יקום אחר ממגרב, רשע וצורר מאשר שלפניו ובזה יהיה נסמן כי קומתו תהיה (מאה) אמה ועשתי עשר זרתות, ורחבו עשר זרתות ושער יהיו לו בפניו, הוא ילכוד את כל המערב, ואנשים רבים רעים ואוהבי מלחמה יהיו בימים ההם, ויתקבצו אליו מכל הארץ ויאמרו לו כי הוא המשיח, והשמועה הזאת תצא בכל הארץ, וכל הארץ תיכנע מפניו, ואשר לא ייכנע מפניו ימית. בימים ההם יצר לישראל מאד וינוסו מפניו. צרה תהיה בכל הארץ. והם [ישראל] יבואו בהרים ויגיעו עד קצם, וחיל גוג ומגוג יתחבר אל המלך והלך עמו, ובזה יכירום רואיהם, כי לכולם תהיינה ארבע עיניים, שתים לפניהם ושתיים לאחוריהם. האנשים יישאו ויסבלו צרה ועמל הרבה, ובני ישראל עוד יותר מהם. אז אני דניאל אמרתי, אהה אלוקים! הכל הצרות והרעות האלה תבואנה על ישראל? בכיתי ואתחנן בעדם ואומר, אשרי מי שלא נולד ולא יראה בכל העמל הזה. וישלח אלוקים מלאך אלי ויאמר: |
אשרי אלה מבני ישראל הבוטחים בה' ובאמונת ישראל וביראת אלוקים ימותו, ובימים ההם את דתי הרשע לא יעשו ועל אמונתם יקומו. -
|
|
אחר כן יקומו אנשים אחרים ויעשו להם שלום, ישחיתו דרכיהם עד מאד מאין כמוהם בכל הארץ, איש יבא אל אשת רעהו... ואת האנשים יהרוגו. ילכו לדמשק אל הרשע ההוא אשר יאמר אני אני הוא, ואחריו ילכו. הוא יעלה דג מן הים ויאכילהו מבשר ישראל, ובאו עליהם צרה ויגון הרבה. כל אלה אשר מזרע צדיקים באו לא ייכנעו לפניהם, והדבר אשר דבר ה' עליהם יבוא. אז יראה איש במקום פלוני הרחוק, וכל ישראל יעזבו את מקומם ויתקבצו, האיש ההוא יהיה מבני אפרים, והלכו יחדיו אל הרשע ההוא אשר יאמר אני הוא המשיח, מלככם ועשרכם, ואמרו לו בני ישראל: אנחנו שואלים מאתך שלושה אותות למען נדע אמתך, והוא יאמר: מה האותות אשר אתם מבקשים? השמיעוני, ואמרו לו: אנחנו מבקשים את האותות האלה: האחד כי תעשה במטה הזה אשר משה רבנו הפכו לנחש לפני פרעה גם אתה כמוהו, השני כי מטה אהרן אשר היה עץ יבש יוציא עתה לעינינו עלים חדשים ויישא פרי, והאחרון אשר אנחנו מבקשים כי תוציא את צנצנת המן אשר הניח אהרן למשמרת ותראה לנו. עשה איפה את השלשה האותות האלה וידענו כי אמת אתה דובר. והרשע הזה אף לא אות אחד יעשה. אז יתחברו כל ישראל עם ראשיהם והלכו אל מדבר אפרים ולבשו שק וישבו לארץ, וקראו אל ה' ואמרו: |
אהה אלוקים! פדנו מן היגון הזה ומן הצרה הזאת, אל תפקוד עלינו עונותינו וסלח לנו.
|
|
אז ישלח אלוקים מלאך ואמר: אל תיראו! כי לא אתן אתכם ביד הרשע הזה, רק אתם בני ישראל הלך תלכו אליו ואמרתם: אם אתה הוא המשיח כי עתה חיה תחיה מתים למען נוכח, והוא כי לא תמצא ידו לעשות יתקצף ויצווה להרגם. ובני ישראל ינוסו עם נשיהם ובניהם, יחדיו ילכו אל המדבר, יתנו קולם בבכי ומספד, ולארץ ישבו ויצעקו אל ה', ואבל גדול יעשו ארבעים יום. אז ישלח להם אלוקים חסדו ויפתח את ארובות השמים, חודש ימים יהי כשבוע, שבוע כיום ויום כשעה. אלוקים יעשה טוב לישראל והקים את הברית אשר כרת עם אבותיהם, ואחרי החשך הזה ייתן אור ובני ישראל ישמחו ויצליחו ברצות אלוקים. אז יתייצבו מיכאל וגבריאל לפני האלוקים ויתחננו אליו לאמר: |
עד מתי תעזוב את ישראל בשבי? אם אבותיהם חטאו, הלא על חטאיהם נענשו. ועתה לך ה' הצדקה להחיש להם גאולה פדות וישע, והקימות את הברית אשר כרת את אברהם את יצחק ואת יעקב. זכור להם צדקת משה אשר התהלך לפניך מאה ועשרים שנה, והוא רועה את ישראל.
|
|
אז יאמר אלוקים למיכאל וגבריאל: לכו והגידו לישראל, |
אשריכם כי את חוקי אלוקים ואת תורותיו לא עזבתם ולא הלכתם אחרי הרשע ההוא.
|
|
ולאלה אשר הלכו אחריו תגידו: |
הוי עליכם כי נטמאתם! עתה זכרו את ה' אלוקי ישראל ואלוקיכם, אתם הדחתם את נפשותיכם ובתורת ישראל בגדתם.
|
|
ובעת בוא מיכאל וגבריאל על מחנה ישראל, וראו כולם שוכבים לארץ וברעה ויגון יבכו לפני ה', ואמרו מיכאל וגבריאל כדברים האלה: |
קומו ושאו ראשיכם מעל הארץ, הללו יה, כי הוא יגאלכם וייתן פדות לנפשכם מיד הרשע הזה ויוציאכם מאפלה לאורה ומהאורה לממשלה.
|
|
כשמוע ישראל את הדברים האלה ויתנחמו ויודו לה' ויהללוהו.
אחר כן יקומו על האיש אשר אמר כי משיח הוא ויהרגוהו. וה' יופיע משמים, ורעש גדול יצא מציון וממקום הקודש, וקול אדיר ישמע וכל ישראל ימצאו חן בעיני אלוקים. תחת ירושלם החרבה יוריד ירושלם הבנויה משמים, ונצר מגזע ישי הוא המשיח בן דוד יראה, ככתוב בספר וברוח שפתיו ימית רשע (ישעיה י"א ד') ומשיח בן יוסף יומת, ונס משיח בן דוד יתנוסס. הוא ימית את כל חיל צבא גוג ומגוג. אליהו יבוא ויבשר טוב לישראל, לחיים ולמתים, הוא ישוב ויבנה את מקדש ה' ומצרים תשאה שממה, ובית אלוקים ייכון על מכונו. - משיח בן דוד, אליהו וזרבבל יעלו על ראש הר הזיתים, ומשיח יצווה את אליהו לתקוע בשופר. אור שבעת ימי בראשית ישוב ויראה, והיה אור הלבנה כאור החמה, ואלוקים ישלח רפואה שלמה לכל חולי ישראל. התקיעה השנית אשר יתקע אליהו תחיה את המתים, יקומו מעפר ואיש את רעהו יכיר, איש ואשתו, אב ובנו, אח ואחיו, כולם יבואו אל המשיח מארבע כנפות הארץ, ממזרח וממערב מצפון ומדרום, על כנפי הנשר יעופפו בני ישראל ויגיעו אל המשיח. עמוד אש יצא מתוך המקדש והיה למופת לכל רואיו כי זה עתה הוכן המקדש למען ידעו ויוכחו. לתקיעה השלישית אשר יתקע, הוד אלוקים יופיע, ולתקיעה הרביעית יהיו ההרים לבקעה ופני כל הארץ למישור, תבור וכרמל חרמון והר הזיתים, ומרחק יהיה בין ההרים שמנה פרסאות. המקדש יראה כאשר נבא יחזקאל, ושער הזהב הנסתר בארץ יעלוהו שני מלאכים במצות אלוקים עליהם ויציבוהו כאשר היה בימים הראשונים. - אברהם אבינו יעמוד על ימין, ומשה רבנו עם משיח בן דוד יעמדו על השמאל וכל ישראל יתייצבו שם. אז יאמר המשיח לאברהם, האלה הם בניך? ואל משה רבנו יאמר, האוהבך הוא ישראל? ואברהם יביט בפני ישראל ויאמר אל המשיח, אלה הם בני ככתוב בספר זרע אברהם אוהבי. ובני ישראל יהיו שמחים ויברכו וישבחו את ה' ויאמרו צדיק הוא ה', ככל אשר דבר עלינו כן עשה לנו. אלף ושלש מאות שנה ישמחו בשמחת המשיח והמקדש יכולה, כי כל העמים ישמעו את אשר נעשה עם ישראל ובאו לעשרה ולעשרים אל בני ישראל ואמרו, מה חטאנו ומה פשענו כי לא קראתם לנו לשמוח בשמחתכם? הבאים האלה מצדיקי עמי הארץ יהיו. כאשר יביטו איש ישראל יטו מפניו (מיראת הכבוד), יעשו לו כבוד וישאוהו על כתף וימהרו להביאו אל מלך המשיח. וכה יתאספו כל ישראל לפני המשיח במקום הקדש, ואלה אשר פשעו באמונת ישראל יהיו לחרפה ולבוזה עד כי כל רואיהם יכירום, ובאצבע יורה עליהם העם, ככתוב בספר ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' (ישעיה ס"ו ה'). - ואלה האנשים אשר נשאו עול השבי ואת אמונת ישראל שמרו, יהיו שמחים וטובי לב. ואת הפושעים יגרשו מקרבם ואמרו להם, סורו כי אנחנו שונאים לכם. פניהם יהפכו לשחורים והיו לבהלה ולתפלצת, וירדו אל עמק יהושפט, ושם יהיו עד בוא יום הדין הגדול, ואלף שנים ושלוש מאות שנה שנות ימי המשיח, יהיה לישראל ימים טובים וחגים, ועושר וגדולה וכבוד עד יום הדין הגדול. ואולם היום ההוא יהיה יום חושך ונורא, כהאיר נוגה הלפיד הבוער. אז יגלה הקב"ה את העדן ואת הגיהינום אשר ברא בטרם נברא העולם. לעדן יהיה שבעה שערים ולגיהינום שלושה. וביום הדין יתייצבו כל העמים לפני שכינת אלוקים. ואיש איש אשר נמצא חטא בידו יעמוד לפני איש ישראל אשר דבק באמונתו, ועל שלושה שערי הגיהינום יעמוד אברהם על האחד. יצחק על השני ויעקב על השלישי, ויתפללו ויאמרו: |
אנא ה' זכור אשר דברת ואת הברית אשר כרת ככתוב בדברי קודשך, וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור (ויקרא כ"ו מ"ב),
|
|
והקב"ה ישמע את תפלתם ויסלח להם על חטאותיהם. וייתן לאברהם את כל אלה אשר מזרע אמת באו, וכל ישראל יבואו בעדן. והחטאים יאמרו אליהם, הוי נביאים! הלא ממנו אתם יצאתם, ואתם מרחקים אותנו. הם לא יענו אותם דבר, ובפעם אחת ישולחו כלם לגיהינום. והגיהינום יחולק לשבע מחלקות, במחלקה התחתונה ישבו כל אלה אשר שנו (למדו) את התורה, בשנית ישבו החוטאים, בשלישית כל אלה אשר לא הייתה אמונתם בדת היהודים אמונה שלמה, ברביעית אשר לא האמינו ולא שמעו בקול אלוקים, בחמישית פושעי ישראל אשר זנו וינאפו, בשישית כל עמי הארץ אשר התפללו בחנופה וכחש ורמייה עשו, ובשביעית כל אלה אשר בקרב ישראל השחיתו ויתגאו ויעשו מעשים רעים. וכל ישראל הנותרים יזכו לחיי העולם הבא. כה ידונו כל רשעי ישראל בגיהינום. אח"כ יוצלו מדין הגיהינום וישובו ויתאחדו עם אחיהם, כי צאצאי אברהם יצחק ויעקב לא יאבדו. אל בם כלומר שכינת אלוקים בקרבם. ונגרסגאל אשר הוא שר של גיהינום יתייצב לפני ה' ויאמר: |
אנא בורא העולמות! אתה נתת בידי כל העמים וכל האומות למען אשרפם באש, ומה הדבר אשר אצלת ממנו את העם האחד הזה את ישראל?
|
|
ואלוקים יענהו: |
את כל העמים ואת כל האומות נתתי בידך, בלתי עם ישראל אשר אין לך שליטה עליהם.
|
|
והגיהינום ישאל: |
בעבור מה הדבר הזה?
|
|
והאלוקים יענה: |
בעבור זה, על כי קראו בתורתי ועל כי אני אוהב אותם לעולמי עולמים, ככתוב מרחוק ה' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד (ירמיה ל"א ב').
ועוד כי שכינה בחרה שבתה בתוכינו, ככתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. |
|
המקום ברוך הוא ברחמיו הרבים ובחסדיו הגדולים ובטובו הנאמנים, יהי רצונו לקבץ נפוצי יהודה מארבע כנפות הארץ ולאחדם בזמן קריב, ואמרו אמן. ויקיים עלינו מקרא שכתוב בונה ירושלם ה' נידחי ישראל יכנס (תהלים קמ"ז ב'). ברוך ה' לעולם אמן ואמן. תם. |
