וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרושׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרושׁ
הַמּלֵךְ מֵהדּוּ וְעַד כּוּשׁ
שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. (אסתר א' א).

מֵהדּוּ וְעַד כּוּשׁ, והלא מהודו ועד כוש דבר קל הוא, (= המרחק ביניהן קטן) אלא כשם שמלך מהודו ועד כוש כך מלך על שבע ועשרים ומאה מדינה.
ודכוותיה (וכמוהו): כִּי הוּא רדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה (מלכים א' ה' ד) והלא מתפסח ועד עזה דבר קל הוא אלא כשם ששלט מתפסח ועד עזה כך שלט מסוף העולם ועד סופו.
ודכוותיה: מֵהֵיכָלֶךָ עַל-יְרוּשָׁלָם לְךָ יובִילוּ מְלָכִים שָׁי, (תהלים ס"ח ל), והלא מהיכל לירושלם דבר קל הוא אלא כשם שהקרבנות מצויים מהיכל לירושלם כך דורכיאות עם דורניאות עתידות להיות מצויות למלך המשיח. הה"ד (הדא הוא דכתיב=זהו שכתוב) וְיִשְׁתַּחֲווּ-לו כָל-מְלָכִים כָּל-גּויִם יַעַבְדוּהוּ (תהלים ע"ב יא).
ר' כהן אחוה דר' חייא בר אבא אמר כשם שהשכינה מצויה מהיכל לירושלם, כך תהיה השכינה ממלאה מסוף העולם ועד סופו, הה"ד וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבודו לְעולָם וְיִמָּלֵא כְבודו אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן (תהלים ע"ב יט).

מֵהדּוּ וְעַד כּוּשׁ -
רב ושמואל:
חד אמר: הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם,
וחד אמר: הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי (זו לצד זו עומדות), כשם שמלך על הודו וכוש - כך מלך מסוף העולם ועד סופו.
כיוצא בדבר אתה אומר כִּי הוּא רדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה (מלכים א' ה' ד), רב ושמואל:
חד אמר: תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם,
וחד אמר: תפסח ועזה בהדי הדדי הוו קיימי, כשם שמלך על תפסח ועל עזה - כך מלך על כל העולם כולו.

אמר ריש לקיש: בתחילה מלך שלמה על העליונים שנאמר: וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל-כִּסֵּא ה' (דברי הימים א' כ"ט כג), ולבסוף מלך על התחתונים, שנאמר כִּי הוּא רדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה (מלכים א' ה' ד).
רב ושמואל:
חד אמר: תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם,
וחד אמר: תפסח ועזה בהדי הדדי הוו יתבו, וכשם שמלך על תפסח ועל עזה - כך מלך על כל העולם כולו.

כִּי הוּא רדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה (מלכים א' ה' ד), והלא תפסח ועזה נתונות זו בצד זו, אלא כמה שיצא מתפסח וילך ויקיף את כל העולם כולו עד שיבא בעזה, כך היה שולט שלמה בכל העולם כולו. (מהדורת בובר, לבוב תרנ"ה, דף ב, ע"א).

'הַמּלֵךְ מֵהדּוּ וְעַד כּוּשׁ', רב ושמואל נחלקו בזה הדבר... והיאך אתה מקיים דבר שניהם, אלא כך פירוש הדבר: ביחד הם עומדים, אלא כאדם היוצא מהודו והולך למזרח אל כוש וסובב אל דרום עד שחזר להודו אצל כוש, מלמד שהכל תחת ממשלתו.

כתב הה"ר משה ן' תבון ז"ל בספר פאה וזו לשונו:
'יש לתמוה מה להם לחלוק על זה ומה לשקר במקום עדים. יחקרו וידעו! (כלומר הרי הערים הללו נמצאות לפנינו. איך אפשר לחלוק בדבר שבמציאות. אפשר ללכת למקום ולבדוק). וכן במחלוקת תפסח ועזה.
והאמת כי לא נחלקו, על זה אבל דעת שניהם שהם בהדי הדדי, אבל במשמעות איך כלל כל העולם בהם, הם חולקים. חד אמר כשם שמלך על הודו ועל כוש כך מלך על כל העולם, וחד אמר הודו בסוף, כי דבר ידוע כי הארץ כדורית ואין סוף לכדור כי אם במקום אשר יתחיל ממנו' עכ"ל.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּום כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-להֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשׁטְרֵיכֶם כּל אִישׁ יִשְרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁאֵב מֵימֶיךָ (דברים כ"ט ט-י).

אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ
וְלא תאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. (בראשית י"ד כג)

"אם שפתינו רוצה לציין דבר מקיף, הכולל בקרבו את הכל אין היא נוקטת דבר קטן וגדול קרוב ורחוק ואומרת: מן הקטן הזה ועד הגדול ההוא, מן הקרוב הזה ועד הרחוק ההוא, - אלא היא רואה את הדברים מסודרים במעגל, נוקטת שתי נקודות סמוכות ואומרת: מזו ועד זו, מסביב לכל המעגל.
כך כלל האומה, שאיננו פירמידה, אלא מעגל (העני הוא לפני המלך, כדרך שהוא לאחריו): "מֵחטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁאֵב מֵימֶיךָ (דברים כ"ט י).
וכן גם כאן: 'אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוךְ נַעַל'.
וכן גם לדעת חז"ל: 'מֵהדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שמלך בכיפה' (מגילה יא, ע"א), שמלכותו הקיפה את כל כדור הארץ, תחילתה בהודו וסופה חוזר עד כוש".

עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לו וְלא תַחְמל עָלָיו
וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה מֵעולֵל וְעַד-יונֵק מִשּׁור וְעַד-שֶה מִגָּמָל וְעַד-חֲמור.
(שמואל א' ט"ו ג).

תנו רבנן, דרש רבי יוסי הגלילי: בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה, וכיצד אמרו שירה? עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה, עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו, ואמרו זה אלי ואנוהו, שנאמר: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהלים ח).
ומפרש רש"י: עולל - גדול מיונק כדכתיב מעולל ועד יונק (שמואל א' ט"ו ג) ודרך המקרא לומר כן, כלומר - כַּלֶּה הכל, מן החשוב עד הגרוע, כמו משור ועד שה (שם).