|
פרשה עו: דורון תפילה ומלחמה
א [ויירא יעקב מאד]
ר' פנחס בשם ר' ראובן: שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו:
הבחור שבאבות
והבחור שבנביאים.
הבחור שבאבות, זה יעקב, שנאמר (שם קלח): כי יעקב בחר לו יה.
ואמר לו הקדוש ברוך הוא: והנה אנכי עמך ובסוף נתיירא, שנאמר: ויירא יעקב!
הבחור שבנביאים, זה משה, שנאמר (שם קו): לולי משה בחירו.
ואמר לו הקב"ה כי אהיה עמך, ולבסוף נתיירא, (במדבר כא): ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו, אינו אומר אל תירא אותו, אלא למי שנתיירא.
ר' ברכיה ור' חלבו, בשם ר' שמואל בר נחמן, משם ר' נתן: ראוים היו ישראל כלייה בימי המן, אלולי שנסמכה דעתן על דעת הזקן אביהם, אמרו: מה אבינו יעקב, שהבטיחו הקדוש ברוך הוא ואמר לו: והנה אנכי עמך, נתיירא, אנו על אחת כמה וכמה!
הוא שהנביא מקנתר את ישראל ואומר להם (ישעיה נא): ותשכח ה' עושך, נוטה שמים ויוסד ארץ.
אמר להון: אנשיתון מה אמר לכון (ירמיה לא): כה אמר ה': אם ימדו השמים מלמעלה, אם ראיתם שמים שמטו והארץ מתמוטטה, מנטיית שמים וארץ לא היה לכם ללמוד? אלא ותפחד תמיד כל היום:
ב [ויירא, שלא יהרוג. ויצר לו, שלא יהרג]
ויירא יעקב מאד ויצר לו
אמר ר' יהודה בר' עילאי: לא היא יראה, לא היא צרה?
אלא ויירא, שלא יהרוג.
ויצר לו, שלא יהרג.
אמר: אם הוא מתגבר עלי הורגני, ואם אני מתגבר עליו, אני הורגו.
הדא הוא: ויירא, שלא יהרוג. ויצר לו, שלא יהרג.
אמר: כל השנים הללו יושב בארץ ישראל, תאמר: שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י?
כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר: שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם?
שהרי כך אמר: יקרבו ימי אבל אבי. תאמר: שמת אותו זקן ובא עלי להרגני?
אמר רבי יהודה בר' סימון: כך אמר לו הקב"ה (בראשית לא): שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך, תאמר עד כאן היו התנאים 'ושמרני בדרך הזה', ולא יותר?
אמר רבי יודן: אמר לו המקום שוב אל ארץ אבותיך. אף על פי כן ויירא יעקב מאד!
אלא מכאן, שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.
ר' הונא בשם ר' אחא אמר: הנה אנכי עמך, אם יהיה אלהים עמדי.
אלא מכאן, שאין הבטחה לצדיק בעוה"ז.
ר' הונא בשם ר' אחא אמר (שמות ד): ויאמר כי אהיה עמך, ואין דבר רע מזיקך, וכתיב (שם ד): ויהי בדרך במלון.
אלא, שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.
ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורן אמר: (מלכים א א): ויען בניהו בן יהוידע את המלך, ויאמר אמן כן יאמר, והלא כבר נאמר (ד"ה א כב): הנה בן נולד לך, הוא יהיה איש מנוחה, אלא אמר: הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון:
ג [יעקב חוצה את מחנהו לשנים]
ממי אתה למד?
מיעקב, שנאמר: ויחץ את העם וגו'.
וכן הוא אומר (מלכים א יח): ואחביאם חמשים איש במערה.
ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו, אלו אחינו שבדרום.
והיה המחנה הנשאר לפליטה, אלו אחינו שבגלות.
אמר רבי הושעיה: אף על פי שנשארו לפליטה, מתענים היו עלינו בשני ובחמישי:
ד [זכות אבות להולכים בדרכי אבות]
אלא, הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם, אני מתקיים עליו,
מי שאינו בוחר בדרכיהם ואינו עושה כמעשיהם, איני מתקיים עליו.
ר' הונא בשם ר' אחא אמר: מי היה קרוב לדוד, לא אחז?
הוא מניח לאחז ואומר לחזקיהו (מ"ב כ): כה אמר ה' אלהי דוד אביך?
אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם, אני מתקיים עליו; שאינו בוחר בדרכיהם ואינו עושה כמעשיהם, איני מתקיים עליו:
ה [הקב"ה מציל את יעקב מידי עשו]
אמר רבי אבא בר כהנא: איני כדאי.
ר' לוי אמר: כדאי אני, אבל קטנתי מכל וגו'.
כי במקלי עברתי את הירדן הזה
ר' יהודה בר' סימון, בשם ר' יוחנן אמר: בתורה בנביאים בכתובים מצינו, שלא עברו ישראל את הירדן, אלא בזכותו של יעקב.
בתורה, כי במקלי עברתי את הירדן הזה.
בנביאים, (יהושע ד): והודעתם את בניכם לאמר: ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה, ישראל סבא.
בכתובים, (תהלים קיד): מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור וגו', מלפני אלה יעקב.
אמר רבי לוי: אתר הוא תמן, מצווח ירדן בחמי טבריה. בבהלה נכנס אבינו יעקב לשם, ונעל בפניו עשו, וחתר לו הקדוש ברוך הוא חתירה במקום אחר ויצא.
הה"ד (ישעיה מג): כי תעבור במים, אתך אני, ובנהרות לא ישטפוך.
ו [תפילת יעקב]
ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא, ופום ממלל רברבן, זו מלכות הרשעה, שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם.
אמר רבי יוחנן: כתיב: על קרניא עשר מינה מלכותא, י' מלכין יקומון מן ארעא, כולהון ביוצאי יריכו של עשו הכתוב מדבר, אלא, (שם): מסתכל הוית בקרניא, ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון, זו מלכות הרשעה.
ותלת מן קרניא קדמייתא איתעקרה מן קדמה, אלו שלושה מלכיות הראשונות.
ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא, זו מלכות הרשעה, שהיא מכנסת עין רעה בממונו של אדם, פלן עתיר, נעבדיניה ארכונונוס, פלן עתיר, נעבדיה בליוטוס.
פן יבא והכני אם על בנים, ואתה אמרת (דברים כב): לא תקח האם על הבנים?
דבר אחר:
פן יבא והכני אם על בנים, ואתה אמרת (ויקרא כג): ושור ושה אותו ואת בנו, לא תשחטו ביום אחד?
ז [המנחה ששלח יעקב לעשו]
היטב, בזכותך.
אטיב, בזכות אבותיך.
וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו עזים מאתים ותישים עשרים
אמר רבי אלעזר: מכאן לעונה האמורה בתורה, הטיילים בכל יום, הפועלים שתים בשבת, הספנין אחת לששה חדשים.
עזים מאתים, שהן צריכות, תיישים עשרים.
רחלים מאתים, שהן צריכות אילים עשרים.
גמלים מיניקות, ובניהם שלושים ובנאיהם שלושים.
ר' ברכיה בשם ר' שמעון בן גמליאל, אמר: לפי שהוא צנוע בתשמישו, לפיכך לא פירסמו הכתוב, אלא גמלים מיניקות ובניהם שלושים.
פרות ארבעים ופרים עשרה, שהן צריכים פרים עשרה.
אתונות עשרים, שהן צריכים עיירים עשרה.
ולמה הוא נותן את הגמלים באמצע?
אלא, אמר לו: הוי, רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ודן, ואני נידון לפניך, ואתה מתמלא עלי רחמים:
ח [דברי יעקב למלאכים]
רבי ור' יוסי בר' יהודה, היו מהלכין בדרך. ראו גוי אחד בא לקראתם.
אמרין: תלת מילין הוא שאיל לן:
מה אתון?
ומה אומנתכון?
ולאן אתון אזלין?
מה אתון? יהודאין.
מה אומנתכון? פרגמוטטין.
ולאן אתון אזלין? למזבן חטים מן אוצרי דיבני.
עמוד לו רבי כנגד הגוי, לראות מה ישאל, והמתין לו ר' יוסי בר' יהודה.
אמר: אם אמר מלה, אנא אמר אוחרי.
אמר לו: ומנין אית לך הא?
אמר לו: מיעקב אבונא! והנה גם הוא אחרינו.
ויצו את הראשון וגו' גם את השני
רבי פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון: במוצאכם אותו בגדולתו.
ואמרתם: גם הנה עבדך יעקב אחרינו, הה"ד (איוב ט): ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה וגו'.
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו
למה לא הכניסן לו בערבוביא?
כדי לתמהו על דורון שלו.
ולמה לא הכניסן כולן כאחת?
כדי להשביע עיניו של רשע.
אתי למחסל, והוא אמר קביל אתי למחסל, והוא אמר קביל.
ותעבור המנחה על פניו וגו', אף הוא בעקא:
ט [יעקב נענש על שהסתיר את דינה מפני עשו]
ודינה היכן היא?
נתנה בתיבה ונעל בפניה.
אמר: הרשע הזה עינו רמה היא, שלא יתלה עיניו ויראה אותה ויקח אותה ממני.
ר' הונא בשם ר' אבא הכהן ברדלא אמר: אמר לו הקב"ה: (שם ו) למס מרעהו חסד, מנעת מרעך חסד, מנעת חסדך מן אחוך, דאלו איתנסיבת לגברא לא זינתה. בתמיה.
לא בקשת להשיאה למהול, הרי היא נשאת לערל.
לא בקשת להשיאה דרך היתר, הרי נשאת דרך איסור, הה"ד (בראשית לד): ותצא דינה בת לאה.
ויקחם ויעבירם את הנחל
ר' הונא בשם ר' אידי: עשה עצמו כגשר, נסיב מן הכא ויהיב הכא.
|
