|
פרשה ח: בריאת האדם
א [בריאת האדם]
רבי יוחנן פתח: (תהלים קלט): אחור וקדם צרתני וגו'
אמר רבי יוחנן: אם זכה אדם, אוכל שני עולמות, שנאמר: אחור וקדם צרתני, ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבון, שנאמר (שם): ותשת עלי כפכה.
אמר רבי ירמיה בן אלעזר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, אנדרוגינוס בראו, הדא הוא דכתיב: זכר ונקבה בראם.
אמר רבי שמואל בר נחמן: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, דיו פרצופים בראו ונסרו ועשאו גביים, גב לכאן וגב לכאן.
איתיבון ליה, והכתיב: ויקח אחת מצלעותיו?!
אמר להון: מתרין סטרוהי, היך מה דאת אמר: (שמות כו): ולצלע המשכן, דמתרגמינן ולסטר משכנא וגו'.
רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם ר"א אמר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גולם בראו, והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו, הדא הוא דכתיב: (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך וגו'.
רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימוןבשם רבי אלעזר אמר: מלא כל העולם בראו.
מן המזרח למערב מנין?
שנאמר (שם): אחור וקדם צרתני וגו'.
מצפון לדרום מנין?
שנאמר (דברים ד): ולמקצה השמים ועד קצה השמים.
ומנין אף בחללו של עולם?
שנא': ותשת עלי כפכה, כמה דאת אמר (איוב יג): כפך מעלי הרחק.
אמר רבי אלעזר: אחור למעשה יום הראשון וקדם למעשה יום האחרון.
הוא דעתיה דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר תוצא הארץ נפש חיה למינה, זה רוחו של אדם הראשון.
אמר רבי שמעון בן לקיש: אחור למעשה יום האחרון וקדם למעשה יום הראשון.
הוא דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דאמר ריש לקיש: ורוח אלהים מרחפת על פני המים, זו רוחו של מלך המשיח. היך מה דאת אמר (ישעיה יא): ונחה עליו רוח ה'.
אם זכה אדם, אומרים לו: אתה קדמת למלאכי השרת.
ואם לאו, אומרים לו: זבוב קדמך, יתוש קדמך, שלושול זה קדמך.
אמר רבי נחמן: אחור לכל המעשים וקדם לכל עונשין.
אמר רבי שמואל: אף בקילוס אינו בא, אלא באחרונה, הדא הוא דכתיב (תהלים קמח): הללו את ה' מן השמים וגו'.
ואומר כל הפרשה ואחר כך הללו את ה' מן הארץ וגו'.
ואומר כל הפרשה ואחר כך אומר: מלכי ארץ וכל לאומים בחורים וגם בתולות.
אמר רבי שמלאי: כשם שקילוסו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף, כך ברייתו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף.
מה טעמיה?
שנאמר: ויאמר אלהים ישרצו המים.
ואח"כ: ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו'.
ואחר כך: ויאמר אלהים נעשה אדם וגו':
ב [התורה קדמה לבריאת העולם]
אמר רבי חמא בר חנינא:
משל למדינה שהיתה מסתפקת מן החמרין, והיו שואלין אלו לאלו:
מה שברון נעשה במדינה היום?
של ששי היו שואלין של חמישי,
ושל חמישי של רביעי,
ושל רביעי של שלישי,
ושל שלישי של שני,
ושל שני של ראשון,
ושל ראשון למי היה לו לשאול?
לא לבני המדינה, שהיו עסוקין בדימוסה של מדינה, אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו לאלו: מה בריות ברא הקב"ה בכם?
היום של ששי שואל של חמישי וכו', עד לראשון למי היו שואלין?
לא לתורה, שקדמה לברייתו של עולם?!
דאמר רבי שמעון בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הדא הוא דכתיב (משלי ח): ואהיה אצלו אמון וגו'.
ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. הוי, הזאת ידעת מני עד וגו'.
התורה יודעת מה קודם לברייתו של עולם, אבל אתה אין לך עסק לדרוש, אלא (איוב כ): מני שים אדם עלי ארץ.
ר' אלעזרבשם בן סירא אמר:
בגדול ממך אל תדרוש,
בחזק ממך בל תחקור,
במופלא ממך בל תדע,
במכוסה ממך אל תשאל,
במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות:
ג [במי נמלך ה' בבריאה?]
במי נמלך?
רבי יהושע בשם ר' לוי אמר: במלאכת השמים והארץ נמלך.
משל למלך שהיו לו ב' סנקליטים ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן.
רבי שמואל בר נחמן אמר: במעשה כל יום ויום נמלך.
משל למלך שהיה לו סנקתדרון ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו.
ר' אמי אמר: בלבו נמלך.
משל למלך שבנה פלטין ע"י ארדכל, ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתרעם, לא על ארדכל אתמהא?! הוי, ויתעצב אל לבו.
אמר רבי אסי:
משל למלך שעשה לו סחורה על ידי סרסור והפסיד, על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור אתמהא?! הוי, ויתעצב אל לבו:
ד [תכלית בריאת האדם]
אמר: אם אני בורא אותו רשעים יוצאים ממנו,
ואם לא אברא אותו היאך צדיקים יוצאים ממנו?!
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו, ושיתף בו מדת רחמים ובראו, הדא הוא דכתיב (תהלים א): כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד.
איבדה מכנגד פניו ושיתף בו מידת רחמים ובראו.
ר' חנינא לא אמר כן, אלא, בשעה שבא לבראת את אדם הראשון נמלך במלאכי השרת ואמר להן: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו
אמרו לו: אדם זה מה טיבו?
אמר להן: צדיקים עומדים ממנו, הדא הוא דכתיב: כי יודע ה' דרך צדיקים, כי הודיע ה' דרך הצדיקים למלאכי השרת ודרך רשעים תאבד.
איבדה מהם, גילה להם שהצדיקים עומדים ממנו ולא גילה להם שהרשעים עומדים הימנו, שאלו גלה להם שהרשעים עומדים הימנו, לא היתה מידת הדין נותנת שיברא:
ה [הויכוח בין המלאכים בדבר בריאת האדם]
חסד אומר: יברא, שהוא גומל חסדים.
ואמת אומר: אל יברא, שכולו שקרים.
צדק אומר: יברא, שהוא עושה צדקות.
שלום אומר: אל יברא, דכוליה קטטה.
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
נטל אמת והשליכו לארץ, הדא הוא דכתיב (דניאל ח): ותשלך אמת ארצה.
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבון העולמים!
מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך?
תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה): אמת מארץ תצמח.
רבנן אמרי לה בשם ר' חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמר: מאד הוא אדם, הדא הוא דכתיב: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, והנה טוב אדם.
ר' הונא רבה של צפורין אמר: עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו, ומתעסקין אלו עם אלו, בראו הקדוש ברוך הוא.
אמר להן: מה אתם מדיינין, כבר נעשה אדם:
ו [כל העולם לא נברא אלא בשביל האדם]
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבון העולם! (שם ח): מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הדא עקתא להן מבריא?!
אמר להון: א"כ צונה ואלפים כלם וגו'.
למה נבראו צפור שמים?
ודגי הים למה נבראו?
משל למלך, שהיה לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים, מה הנאה יש למלך שמלאו?!
אמרו לפניו: רבונו של עולם! (שם): ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, עביד מה דהני לך!
ז [הקב"ה נמלך עם נפשות הצדיקים]
המה היוצרים, על שם וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה.
יושבי נטעים, על שם ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם.
וגדרה, על שם (ירמיה ה) אשר שמתי חול גבול לים.
עם המלך במלאכתו ישבו, עם המלך מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ישבו נפשות של צדיקים, שבהן נמלך הקדוש ב"ה וברא את העולם:
ח [דרך ארץ שהגדול נמלך בקטן]
אמר לפניו: רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים אתמהא?!
אמר לו: כתוב והרוצה לטעות יטעה.
אמר לו הקב"ה: משה! האדם הזה שבראתי לא גדולים וקטנים אני מעמיד ממנו?! שאם יבא הגדול ליטול רשות מן הקטן ממנו, והוא אומר מה אני צריך ליטול רשות מן הקטן ממני?!
והן אומרים לו: למוד מבוראך, שהוא ברא את העליונים ואת התחתונים, כיון שבא לבראת את האדם נמלך במלאכי השרת.
אמר רבי לוי: לית הכא מלכו אלא,
משל למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו וראה בלורין א' מושלכת, אמר, מה נעשה בה?
מהן אומרים דימוסיות, ומהן אומרים פריבטאות.
אמר המלך: אינדרטין אני עושה אותה, מי מעכב:
ט [נעשה אדם ושאלת המינים]
כמה אלהות בראו את העולם?
אמר להם: אני ואתם נשאל לימים הראשונים, הדא הוא דכתיב (דברים ד): כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם, אשר בראו אין כתיב כאן, אלא אשר ברא.
חזרו ושאלו אותו אמרו לו:
מה הוא דין דכתיב בראשית ברא אלהים?
אמר להם: בראו אלהים אין כתיב כאן, אלא ברא אלהים.
אמר רבי שמלאי: בכל מקום שאתה מוצא פתחון פה למינין, אתה מוצא תשובה בצדה.
חזרו ושאלו אותו אמרו לו:
מה הוא דין דכתיב: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו?
אמר להון: קראון מה דבתריה, ויבראו אלהים את האדם בצלמיהם לא נאמר, אלא ויברא אלהים את האדם בצלמו.
וכיון שיצאו אמרו לו תלמידיו רבי! לאלו דחית בקנה לנו מה את משיב?
אמר להם: לשעבר אדם נברא מן האדמה, חוה נבראת מן האדם, מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה.
חזרו ושאלו אותו אמרו: ליה מה דין דכתיב (יהושע כב): אל אלהים ה' וגו'?!
אמר להם: הם יודעים אין כתיב כאן, אלא הוא יודע.
אמרו לו תלמידיו: לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב?
אמר להם: שלושתן שם אלהים הן, כאינש דאמר בסילוגוס קיסר אגוסטוס קיסר.
חזרו ושאלו לו אמר לו: מה הוא דין דכתיב (שם כג) כי אלהים קדושים הוא?!
אמר להן: קדושים המה אין כתיב, אלא קדושים הוא:
י [הקב"ה הפיל תרדמה על האדם כדי שלא יטעו בו]
משל למלך ואפרכוס שהיו בקרוכין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דומינו, ולא היו יודעין איזהו, מה עשה המלך?
דחפו והוציאו חוץ לקרוכין וידעו הכל שהוא איפרכוס.
כך, בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, מה עשה הקדוש ב"ה?
הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם, הדא הוא דכתיב (ישעיה ב): חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא:
יא [האדם נברא מהעליונים ומהתחתונים]
זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך זכר ונקוביו בראם.
רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם ר"א אמרי:
ברא בו ארבע בריות מלמעלה וארבעה מלמטן,
אוכל ושותה כבהמה,
פרה ורבה כבהמה,
ומטיל גללים כבהמה,
ומת כבהמה.
מלמעלה
עומד כמלאכי השרת,
מדבר כמלאכי השרת,
יש בו דעת כמלאכי השרת,
ורואה כמלאכי השרת.
ובהמה אינו רואה אתמהא?! אלא, זה מצדד.
ר' תפדאי בשם ר' אחא: העליונים נבראו בצלם ובדמות, ואינן פרין ורבין, והתחתונים פרים ורבים, ולא נבראו בצלם ובדמות.
אמר הקדוש ברוך הוא: הריני בורא אותו בצלם ובדמות מן העליונים, פרה ורבה מן התחתונים.
רבי תפדאי בשם ר' אחא אמר: אמר הקב"ה אם בורא אני אותו מן העליונים הוא חי ואינו מת, מן התחתונים הוא מת ואינו חי, אלא הרי אני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים. אם יחטא ימות, ואם לא יחטא יחיה:
יב [זכה שולט האדם בבריאה]
אמר רבי חנינא: אם זכה רדו, ואם לאו ירדו.
אמר רבי יעקב דכפר חנין: את שהוא בצלמנו כדמותנו,
ורדו את שאינו בצלמנו כדמותנו ירדו.
רבי יעקב דמן כפר חנן אמר: יבא צלמנו ודמותנו וירדה לשאינו דומה לצלמנו כדמותנו.
ויברך אותם אלהים. תמן תנינא, בתולה נישאת ליום רביעי, ואלמנה ליום חמישי.
למה?
שכתוב בהן ברכה. והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי?!
בר קפרא אמר: רביעי אור לחמישי, וחמישי אור לששי.
ר' אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרה: וכבשוה. וכבשה כתיב, האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה.
ר' יוחנן בן ברוקה אומר: אחד האיש ואחד האשה, על שניהם הוא אומר: ויברך אותם אלהים וגו'.
וכבשוה, וכבשה כתיב, האיש כובש אשתו שלא תצא לשוק, שכל אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל.
מנא לן?
מן דינה, שנאמר (בראשית לד): ותצא דינה ולבסוף נכשלה, הדא הוא דכתיב (שם): וירא אותה שכם וגו'.
רבי ירמיה ור' אבהו ור' יצחק בר מריוןבשם רבי חנינא, הלכה כרבי יוחנן:
יג [מידותיו של הקב"ה]
אר"י ברבי סימון: מיכאל וגבריאל, הם היו שושבינין של אדם הראשון.
אמר רבי שמלאי: מצינו שהקב"ה,
מברך חתנים
ומקשט כלות
ומבקר חולים
וקובר מתים.
מברך חתנים מניין?
ויברך אותם אלהים.
ומקשט כלות מניין?
(שם ב) ויבן ה' אלהים את הצלע.
מבקר חולים מניין?
שנא' (שם יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא.
קובר מתים מניין?
(דברים לד) ויקבר אותו בגיא.
אמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: אף מראה פנים לאבל, הדא הוא דכתיב (בראשית לה) וירא אלהים אל יעקב עוד וגו'.
מה ברכה ברכו?
רבי יונתן אמר: ברכת אבלים.
|
