|
תקציר: יחסו של דוד המלך אל אבשלום בנו. מילות מפתח: דוד, אבשלום |
|
דמות של אב רב פעלים, שפעולתו חובקת זרועות עולם, אבל את הנעשה בביתו אין הוא יודע חוזרת במקרא הרבה. אברהם אבינו לא ידע מי מבניו הוא הנבחר: וכשבאה שעתו להסתלק מן העולם לא ברך את יצחק, כי ראה שיצא ממנו עשיו. אמר: יבוא בעל הברכות ויתן לאשר ישר בעיניו. יצחק לא ידע מי מבניו הוא הנבחר, וכשהיה צריך להחליט אם יעקב או עשיו הוא בנו האהוב - רק ערמתה של אשתו הצילה את יעקב מברכות השלטון שתכנן לתת לעשיו. הדבר חוזר בביתו של דוד המלך. הוא מתחתן עם מעכה, בתו של תלמי מלך גשור. נישואין כאלה היו נפוצים בעולם העתיק- וגם בעולם החדש, בקרב אצולת השלטון והכסף - ומטרתם להגן על המשפחה או העם מפני הצד אתו מתחתנים. גם שלמה המלך התחתן עם בת פרעה, וכנראה מאותה סיבה. חז''ל מוסרים כי הגר היתה גם היא בת מלך מצרים. התוצאות של נישואים כאלה אינן תמיד מלבבות. וגם כאן היו התוצאות מרות לדוד. המענין הוא כי עד לרגע האחרון לא עמד על חומרת מעשי בנו. התנגשות ראשונה היתה כאשר הרג אבשלום את אמנון, בכור דוד, בגלל מעשיהו עם תמר אחותו. אבשלום בורח לסבו, אבי אמו מעכה, מלך גשור. דבר זה היה צריך להיות איתות אזהרה לדוד: בנו רואה את סבו, מלך זר, כמקום מקלט במקרה של סכסוך עם אביו. אבל דוד אינו חש בחומרת המעשה, הוא מתגעגע לאבשלום. יואב הוא היוזם את החזרת אבשלום, ובאמצעות אישה חכמה המטפטפת לאזני המלך דברי משל ודברי חנופה מצווה המלך ליואב להחזיר את אבשלום מבית סבו מגשור. מה מספר לנו הכתוב על אבשלום? כי חכם היה? כי נדיב היה? הנה תאורו: |
''וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאוד, מכף רגל ועד קדקדו לא היה בו מום'' (ש''ב יד כה). |
|
והצעיר היפה הזה מגיע לירושלים, והוא מבקש את התערבותו המחודשת של יואב כדי להפגישו עם המלך. יואב מסרב להפגש, כי המלך מסרב לראות את אבשלום. לאבשלום פתרון מענין: הוא מצווה לשרוף את חלקת השדה של יואב, ובגלל הקטטה הוא מצליח להפגש עם יואב. יואב נכנע, ומביא להשלמה בין המלך לבין אבשלום. אבשלום משתחווה אפים למלך, ומה בלבו? הוא מתחיל להתנהג כנסיך: מרכבה וחמישים איש רצים לפניו. והעיקר: שאיפתו של אבשלום להיות שופט: |
''ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט, והצדקתיו'' (טו,ד).
|
|
איזו אוילות! איך יכול השופט להצדיק כל איש? אם האחד צודק- רעהו חייב בדין! אבשלום יצדיק את כולם. המשך הסיפור מראה כיצד התחנף לכל, וכיצד התחיל לגנוב את לב אנשי ישראל. הפעולה האחרונה מאירה באור חדש את נקמתו באמנון אחיו. קודם לכן חשבנו לתומנו כי אבשלום הרג את אמנון אחיו כנקמה על שפגע בתמר אחותו, עכשיו אנחנו יכולים לתת פירוש אחר למעשיו: אמנון הוא הבכור, אחריו כלאב בן אביגיל, שכנראה לא היה מתאים למלוכה ואין אנו שומעים עליו כמועמד. והשלישי - ניחשתם נכונה: אבשלום בן מעכה בת מלך גשור. הוא ולא אחר. כשרצח אבשלום את אמנון פינה את הדרך למלכות עצמו. משמע: לא כבוד המשפחה ענין אותו, אלא כבודו שלו. הוא מעונין למלוך. והמרד פורץ. ואבשלום נעזר באחיתופל, שגם לו יש חשבון עם דוד המלך, והוא רוצה לנקום בעזרת אבשלום את נקמת בת שבע נכדתו שנלקחה לארמון המלך כפי שנלקחה. העצה הראשונה שנותן אחיתופל לאבשלום מראה איזה חשבון יש לו עם דוד המלך: |
''בא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית, ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך''. |
|
ואבשלום, זה נכדו של מלך גשור, זה האיש היפה בכל ישראל, זה בן השעשועים של דוד -ממלא מיד אחר עצתו של אחיתופל. את עצתו השניה של אחיתופל דחה. את העצה לצאת מיד למלחמה כדי לנצח את דוד - עצה זו לא נראתה לו. והוא מעדיף את העצה הנגדית, הדוחה את המלחמה ואת ההחלטה. דוד נערך למלחמה הסופית עם בנו המורד. ומהי הפקודה שהוא פוקד על יואב אבישי ואיתי- שלשת מפקדי הצבא? "לאט לי לנער לאבשלום''. ודוד טורח לתת פקודה זו ברבים, כדי שכל העם ישמע את הפקודה. אבשלום עודנו נער בעיני דוד, וכל מה שקרה עד עכשיו אינו הופך אותו לאויב. יואב הורג את אבשלום. ודוד - זועק בקול גדול: |
"בני אבשלום, בני בני אבשלום,
מי יתן מות אני תחתיך אבשלום בני בני." |
|
ורק יואב אומר לדוד את שצריך היה לומר לו שנים רבות לפני כן: |
"הובשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום...
לאהבה את שונאיך ולשנוא את אוהביך..." |
|
משפט אחד יש לומר לזכותו של אבשלום: הוא לא טעה בבניו כמו שאביו טעה בו. לאבשלום היו שני בנים ובת. ובכל זאת הכיר כי לא ראויים בניו לרשתו, גם אם יזכה למלוכה. כדי להנציח את עצמו בנה בחייו את יד אבשלום. ואמנם הונצח אבשלום בזכרון האומה. מסורת היתה בירושלים, שהורים שרצו להעניש את ילדיהם, היו לוקחים אותם ליד אבשלום, ומיסרים אותם שם. הצליח אבשלום להנציח את עצמו, גם במקרא, וגם במסורת העם. |
