"...עם נבאים נבא..." (שמואל א' י, יא)

"מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור, וחרב שאול לא תשוב ריקם... מנשרים קלו ומאריות גברו" (שם ב' א, כב-כג).

"...וזה יורד למלחמה ויודע שהוא נהרג, נוטל בניו עמו ושמח על מידת הדין שפוגעת בו" ("ילקוט שמעוני", שמואל, רמז קלט).

"הנה אתה ידעת את אשר-עשה שאול אשר הכרית את-האבות ואת-הידעני מן-הארץ, ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני" (שם כח, ט, וראה גם שם שם, ג).

"וימת שאול במעל אשר-מעל בה' על-דבר ה' אשר לא-שמר (כנראה שהכוונה לפרשת עמלק), וגם-לשאול באוב לדרוש. ולא-דרש בה' וימתהו..." (דברי-הימים א' י, יג-יד).

"והיה האיש אשר-יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת-בתו יתן-לו, ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל" (שם יז, כה).

"ויהי-איש מבנימין (קרי) ושמו קיש בן-אביאל... בן-איש ימיני, גבור חיל. ולו-היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל-העם..." (ט, א-ב),

"ותהי המלחמה חזקה על-פלשתים כל ימי שאול, וראה שאול כל-איש גבור וכל-בן-חיל ויאספהו אליו" (יד, נב).

"ויפשט גם-הוא בגדיו ויתנבא גם-הוא לפני שמואל ויפל ערם כל-היום ההוא וכל-הלילה..." (שם יט, כד),

"בנות ישראל אל-שאול בכינה, המלבשכם שני עם-עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן" (שמואל ב' א, כד).

"ושאול לכד המלוכה על-ישראל, וילחם סביב בכל-איביו במואב ובבני-עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר-יפנה ירשיע. ויעש חיל, ויך את-עמלק (לפני שהנביא תיאר את עצם הקרב), ויצל את-ישראל מיד שסהו" (שם יד, מז-מח).

"באותה שעה קרא הקב"ה למלאכי-השרת, ואמר להם: בואו וראו בריה שבראתי בעולמי, זה יורד למלחמה ויודע שהוא נהרג, נוטל בניו עמו ושמח על מידת הדין הפוגעת בו!" ("ילקוט שמעוני", שמואל, רמז קלט).

"וצלחה עליך רוח ה' והתנבית עמם, ונהפכת לאיש אחר", "ויהפך-לו א-להים לב אחר..." (שם שם, ט), "ותצלח עליו רוח א-להים ויתנבא בתוכם" (שם שם, י).

"ויהי ממחרת (שירת הנשים המשחקות שלאחר מלחמת דוד וגלית) ותצלח רוח א-להים רעה אל-שאול ויתנבא בתוך-הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום... והחנית ביד-שאול" (שם יח, י).

"המה עלים במעלה העיר" (שמואל א' ט, יא), "עלה הבמתה... ועתה עלו" (שם שם, יג), "ויעלו העיר... שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה" (שם שם, יד), "עלה לפני הבמה" (שם שם, יט), "את-השוק והעליה וישם לפני שאול" (שם שם, כד), "ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל הא-להים בית-אל" (שם י, ג), "והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות..." (שם שם, ח), "כי היום בא לעיר כי זבח היום" (שם ט, יב), "כהיום תמצאון אתו" (שם שם, יג), "ואכלתם עמי היום, ושלחתיך בבקר" (שם שם, יט), "היום שלשת הימים" (שם שם, כ), "ואכל עם-שמואל ביום ההוא" (שם שם, כו), "וישכימו ויהי כעלות השחר" (שם שם, כו), "ואתה עמד כיום" (שם שם, כז), "בלכתך היום מעמדי" (שם י, ב), "ויבאו כל-האתות האלה ביום ההוא" (שם שם, ט).

"נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים. וצלחה עליך רוח ה' והתנבית עמם, ונהפכת לאיש אחר. והיה כי תבאנה (=קרי) האתות האלה לך, עשה לך אשר תמצא ידך כי הא-להים עמך... ויהפך-לו א-להים לב אחר, ויבאו כל-האתות האלה ביום ההוא... ותצלח עליו רוח א-להים..." (שם י, ה-י).

"וילך גם-הוא הרמתה ויבא עד-בור הגדול אשר בשכו (בור הגדול סמל לקבר!)... ויפשט גם-הוא בגדיו... ויפל ערם" (שמואל א' יט, כב-כד),

"ערם יצאתי (= קרי) מבטן אמי וערם אשוב שמה..." (איוב א, כא).

"כל-היום ההוא וכל-הלילה",

"בטרם אלך ולא אשוב, אל-ארץ חשך וצלמות. ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים..." (איוב י, כא-כב)