"עד מתי אתה מתאבל אל שאול, ואני מאסתיו ממלך על ישראל.
מלא קרנך שמן ולך ואשלחך אל ישי בית הלחמי,
כי ראיתי בבניו לי מלך".

"אתה מתאבל... ואני מאסתיו".

"והנה מה שאמר שמואל "איך אלך", היה אצלי התנצלות בלתי אמיתית, מפני ששמואל לא רצה למשוח איש בימי שאול, והיה בעינו רע ההליכה, התנצל ואמר: "איך אלך, ושמע שאול והרגני". עם היותו יודע שהא-ל יתברך לא יעזוב את חסידיו".

"ועם היות שהא-ל יתברך יודע מחשבות בני אדם, היו בוחרים הנביאים ומבקשים רבות תואנות, כדי שלא יאמרו בפירוש כוונותיהם לפני הקב"ה. ועל זה הדרך אמר אדוננו משה "ואיך ישמע אלי פרעה", עם היותו יודע שדבר ה' היא תקום. והייתה התשובה (לשמואל) ממין השאלה, לפייסו בדברים".

"על שאול ביקש עוד, שלא תסור המלוכה ממנו, כשראה אליאב שלא היה יפה כמוהו".

"אל תבט אל מראהו ואל גבוה קומתו, כי מאסתיהו.
כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב".

"אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי".

"קום משחהו, כי זה הוא".

"וייקח שמואל את קרן השמן וימשח אותו בקרב אחיו...
ויקם שמואל וילך הרמתה".

"ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו,
ויאמר הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד".