צעקה, וצעקה מאתים ושבעים ואחת פעמים, שכן לאמר בגימטריא.
והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים,
כיון שהלכה לבית הקברות הייתה קורא ירא אלוהים!
והיו כל המתים מתרגשין ואומרים למי את קורא ירא אלוהים?
ארבעה נקראו ירא אלוהים, ואלה הן: אברהם ויוסף ועובדיה ואיוב.
אם לאברהם את קורא אינו פנוי לו, שהוא ושטן עומדים בדין,
אם ליוסף את קורא אינו פנוי לו, שהוא ואחיו עומדים בדין שמכרו אותו,
ואם לאיוב את קורא אינו פנוי לו, שחרב את ביתו ומתו בניו ועומד הוא ושטן בדין.
אמרה להם: איני קורא אלא מי שקוראין בו ירא את ה' מאד.
כיון שהכירו בה שאשת עובדיה היא הלכה ונטלה עפר וזרקה על ראשה ומתפלשת בעצמה ואמרה לו: בעלי! בעלי חובך מבקשים חובך ובאו לגבות שני בניך בחוב שלהם, ולא כך אמרתי לך בשעת פרידתך מה יהיה על זרעיך, ואמרת לי, כך הבטיחני הקב"ה "עזבה יתומיך אני אחיה אותם ואלמנותיך עלי תבטיחו", ועכשיו בניך הקדושים היאך גדלו בבית אחאב ואיזבל!
ואף בניו פשטו ידיהם ואמרו קבלינו אבא קבלינו אבא! שאין עוזר לנו.
לכן יצאת בת קול ואמרה לה לכי אצל אלישע,
הלכה אצלו היא ובניה בשקן, מניחים ידיהם על ראשם.
כיון שראה אלישע הכיר בה שמקבר בעלה היא ובניה באין,
אמר לה: כלום יש דבר לאותו צדיק בביתו?
אמרה לו: לא.
אמר לה: כלום מברכים על שולחן ריקם?
אמרה לו: יש כלי שמן ויש בו לחלוחית של שמן,
אמר לה: תנוח דעתך שהנחת דעתי, אין הברכה מצויה אלא בשמן,
ואף באהל מועד אין מדליקין אלא בשמן זית,
ואף מלכים אינן נמשחים אלא בשמן,
ואף משוח מלחמה לא נמשח אלא בשמן,
אמר לה: לכי ושאלי לך כלים ומי שיש לו כלים הוא ישאילך,
שנאמר: וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום, והלכה ושאלה.
באתה ואמרה לו: נטלתי כלים משבפנים,
אמר לה: שאלי לך משבחוץ.
מהו מבחוץ?
כלים שמכניסין בהם כלים נקובים ואסיכין שאינן מתוקנים,
ואם תמה אתה על דבר זה, בא וראה שברא הקב"ה חתן מן העפר וכלה מן העצם.
הלכה ושאלה,
אמר לה: היכנסי וסגרי הדלת בעדך והניחי כלים תחת אותו כלי,
אמרה לו: יעשה דבר בפרהסיא וידעו הכל שנעשה נס לאלמנה.
אמר לה: בעלך לא כלכל אלא בצנעה.
הלכה וסגרה הדלת בעדה.
מהו והם מגישים אליה והיא מוצקת?
שנתמלאו כל הכלים שמן.
וכיון שכלו אמרו לבנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי.
והלא שני בנים היו לה האחד להיכן הלך?
לשאול כלים מן החוץ, כיון שבא ואמר אין עוד כלי, שמע עמוד השמן ועמד,
שנאמר ויעמוד השמן.

ותבוא ותגד לאיש האלוהים, ראוי לומר ותבוא ותאמר לאיש האלוהים מהו ותגד?
שבאתה להגיד נסיה,
אמר לה: לכי מכרי את השמן ושלמי את נשייך.
אמרה לו: שמא יאמרו בית אחאב שלנו הוא.
אמר לה: מי שסתם פי הכלבים במצרים הוא יסתום פי של בית אחאב.
אמרה לו: שמא צריך תרומה ומעשר (לתרום מהשמן)?
אמר לה: בעלך לא כלכל אלא בלחם ומים זה אינו צריך תרומה ומעשר.
אף אליהו לא ברכם אלא בשמן
שנאמר: כה אמר ה' כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר.
ואומר ותגזור אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.