מיקום המאמר: 1.תנ"ך עיונים -שמואל א פרק יד >-- ביצוע ע"י ענת 18.04.04 --> מלחמת מכמש / לאדיסלאס פאראגו

מלחמת מכמש
מלחמת המוחות

שמואל א פרק יד

לאדיסלאס פאראגו

הוצאת מערכות 1956


ב- 14 בפברואר 1918 פקד גנרל אלנבי על הדביזיה הבריטית ה- 60 לתקוף את יריחו ולהדוף את התורכים לגדה השניה של הירדן. כצעד מכין לקראת ההתקפה, נצטוותה הדביזיה ללכוד את הכפר הקטן מכמש, שישב על גבעה סלעית גבוהה, בדרך שבה היו חייבים הגייסות להתקדם במרוצת הפעולה. הוטל אפוא, על הבריגדה להסתער על הגבעה וללכדה בהתקפת מצח מידי כוח תורכי ניכר, שהחזיק בה בעקשנות.

השם מכמש, שהוזכר בעת ההסבר על הפעולה, נראה למייג'ור של הבריגדה כבעל צליל מוכר. מיד נזכר בו. השם כתוב בתנ"ך. המייג'ור חזר לאוהלו ועיין לאור הנר בספר התנ"ך, בחפשו אחר השם מכמש, שהיה זכור לו במעורפל. הוא מצא את מבוקשו בספר שמואל א' פרקים י"ג, י"ד:
שמואל א פרק יג
(טז) וְשָׁאוּל וְיונָתָן בְּנו וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם ישְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן
וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ:

שמואל א פרק יד
(א) וַיְהִי הַיּום וַיּאמֶר יונָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל הַנַּעַר נשֵׂא כֵלָיו
לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז וּלְאָבִיו לא הִגִּיד:
(ד) וּבֵין הַמַּעְבְּרות אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יונָתָן לַעֲבר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים
שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁם הָאֶחָד בּוצֵץ וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה:
(ה) הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפון מוּל מִכְמָשׂ וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע:
(ו) וַיּאמֶר יְהונָתָן אֶל הַנַּעַר נשֵׂא כֵלָיו לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה
אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' לָנוּ כִּי אֵין לה' מַעְצור לְהושִׁיעַ בְּרַב או בִמְעָט:
(ז) וַיּאמֶר לו נשֵׂא כֵלָיו עֲשֵׂה כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ נְטֵה לָךְ הִנְנִי עִמְּךָ כִּלְבָבֶךָ:
(ח) וַיּאמֶר יְהונָתָן הִנֵּה אֲנַחְנוּ עבְרִים אֶל הָאֲנָשִׁים וְנִגְלִינוּ אֲלֵיהֶם:
(ט) אִם כּה יאמְרוּ אֵלֵינוּ דּמּוּ עַד הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ וְלא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם:
(י) וְאִם כּה יאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ וְעָלִינוּ כִּי נְתָנָם ה' בְּיָדֵנוּ וְזֶה לָּנוּ הָאות:
(יא) וַיִּגָּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים
וַיּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים הִנֵּה עִבְרִים יצְאִים מִן הַחרִים אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ שָׁם:
(יב) וַיַּעֲנוּ אַנְשֵׁי הַמַּצָּבָה אֶת יונָתָן וְאֶת נשֵׂא כֵלָיו וַיּאמְרוּ
עֲלוּ אֵלֵינוּ וְנודִיעָה אֶתְכֶם דָּבָר
וַיּאמֶר יונָתָן אֶל נשֵׂא כֵלָיו עֲלֵה אַחֲרַי כִּי נְתָנָם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל:
(יג) וַיַּעַל יונָתָן עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וְנשֵׂא כֵלָיו אַחֲרָיו
וַיִּפְּלוּ לִפְנֵי יונָתָן וְנשֵׂא כֵלָיו מְמותֵת אַחֲרָיו:
(יד) וַתְּהִי הַמַּכָּה הָרִאשׁנָה אֲשֶׁר הִכָּה יונָתָן וְנשֵׂא כֵלָיו
כְּעֶשְׂרִים אִישׁ כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה:
(טו) וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם
הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלהִים:
היה זה פרק חשוב של אינפורמציה קרבית על מבואות למכמש, המייג'ור המשיך לקרוא כיצד טיפס יונתן במעברות, עד שהוא ונושא כליו הגיעו לנקודה רמה. הפלשתים הרדומים התעוררו משנתם. הם דימו שהוקפו על ידי צבאותיו של שאול, ונסו בבהלה. לאחר מכן תקפם שאול בכל כוחו הצבאי , היה זה, לדברי המקרא, הניצחון הראשון שהושג על פלשתים.

המייג'ור העיר את הבריגדיר והראה לו את הפרק בתנ"ך. "קרוב לוודאי", אמר, "שמעבר זה והרמות הסלעיות הללו והשטח הקטן של אדמה מישורית עדיין קיימים. למה לא ננסה ללכת בדרכו של יונתן?"


הבריגדיר הסכים. הסיירים, שנשלחו לסקור שטח עתיק יומין זה, מצאו את המעבר בדיוק באותו מקום שציון במקרא, ואחריו את הרמה המתנוססת מעל למכמש, שמצאוה מוצפת אור לבנה. "מעט מאוד נשתנה בארץ ישראל", אמר הבריגדיר, "במרוצת מאות בשנים".

מיד שונתה תכנית ההתקפה. במקום להפעיל בריגאדה שלמה, שלח הבריגדיר רק פלוגה אחת נגד התורכים במכמש, השקועים בתרדמה. הזקיפים התורכיים המעטים, שבהם נתקלה הכתה, בלא תקרית נוספת, אל הרמה הנזכרת במקרא.

התורכים הקיצו משנתם, וכמו הפלשתים שקדמו להם, שהוקפו מעברים שונים, "והנה המון נמוג".

המייג'ור הבריטי הצעיר, שהגיע להישג נאה זה בזכות בקיאותו במקרא, היה ויויאן ג'ילברט.

"בלילה זה הרגנו או לקחנו בשבי כל תורכי ותורכי במכמש", אמר אחרי זמן, "כך שטכסיסיהם של שאול ויונתן בוצעו מחדש, בהצלחה אחרי אלפי שנים, על ידי גייס בריטי".