מתוך: דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, א'
ירושלים, תש"ן

"וגם עירא היאירי היה כהן לדוד" (שמ"ב כ, כו).

מקדמת דנא דרשו פרשנים ודרשנים סמוכין בין פסוק זה לבין "ובני דוד כהנים היו" (שם, ח, יח).

יונתן מוציא מידי פשוטו את התואר "כהן" בשני המקראות. "ובני דוד כהנים היו" הוא מתרגם "רברבין". "וגם עירא היאירי היה כהן" הוא מתרגם "רב" (בניגוד לפסוק הקודם "וצדוק ואביתר כהנים" - כהניא") וליתר הדגשה שאין כאן כוהן ממש, הוא מזהה את עירא שלנו עם עירא בן עקש התקועי מגבורי דוד (שם, כג, כו).

אשר לבני דוד, הנה יש יסוד לכאורה לתרגום "רברבין", שכן בפסוק המקביל למראית עין בדהי"א יח, יז נאמר: "ובני דוד הראשונים ליד המלך" (אמנם נראה שאין זו הקבלה ממש ועיין לקמן). לפיכך תרגמו השבעים והפשיטתא בדומה ליונתן, ואילו התרגום בשמ"ב כ אינו סביר, שכן כל האישים המנויים שם תפקידם מוגדר: אדורם על המס, יהושפט בן אחילוד מזכיר וכו', ואילו עירא הוא סתם "רב", היינו גדול, והרי אין ספק שהיו בממלכה הרבה גדולים, מהם בוודאי חשובים מעירא.

רוב הפרשנים החדשים סבורים כי בשני המקראות מדבר הכתוב בתפקידי כהונה-פולחן ממש. אך גם הם מסמיכים את שני המקראות. הגדיל לעשות קלוסטרמן ה"משחזר" כביכול את הטקסט הקדום והריהו מאחד את שני הכתובים לאמור: "ועירא ובני דוד היו כהנים לדוד". לדעת הרצברג מתארים שני הכתובים שני שלבים של תהליך אחד. תחילה שימשו בבית דוד בניו בכהונה, ואילו בתקופה מאוחרת יותר חלה התקדמות, נזדמן לדוד כוהן ממש, שהיה עדיף בעיניו על פני בניו, שלא היו כהנים על פי מוצאם. הוא מביא ראיה לדבריו משופטים יז, ה-יג, על פיו מילא מיכה תחילה יד אחד מבניו לכוהן בבמתו. אך משנזדמן לו בן לויים, שמח להעביר לידיו את התפקיד.

רוב הפרשנים המודרניים מדגישים כי לפנינו פרק קדום בתולדות הכהונה. ואולם, יש לשים לב לדברי התלמוד בעירובין סג ע"א, שם נדון טיבו של עירא. שני אמוראים סבורים כי עירא היה כוהן ממש. אחד מהם מגדיר גם את תפקידו: הוא היה רבו של דוד שהיה מלמדו תורה. ידועה שיטת האגדה הנוטה להלביש את דוד איצטלא דרבנן ולהושיבו בבית המדרש. ברם, עצם ההנחה שעירא מילא תפקיד של הוראה בבית דוד אינה רחוקה מן הפשט, שכן היה זה אחד התפקידים של הכהנים בתקופת המקרא (דברים יז, ט, יב; שופטים יח, יט; מלאכי ב, ז).

מעתה סלולה הדרך לפשוטו של עניין ובלבד שנזכור שלוש נקודות מרכזיות:
א. יש קשר בין בני דוד לבין עירא.
ב. עירא היה כוהן ממש.
ג. הוא מילא תפקיד של הוראה והדרכה.

נשווה עתה את שתי הרשימות של ממשל דוד ונמצא: "ובנהיו בן יהוידע והכרתי והפלתי" (שמ"ב ח, יח) ולעומתו "ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי" (כ, כג).
הווה אומר, ו' החיבור בשמ"ב ח, יח פירושה: ממונה על, וכך תרגם יונתן: "ובניהו בר יהוידע ממנא על קשתיא ועל קלעיא".

אמור מעתה: "ובני דוד כהנים היו" = על בני דוד כהנים היו ממונים להורותם ולהדריכם. מסתבר, שבראשם של הללו היה עירא. לפנינו, אפוא, לא פרק בתולדות הכהונה בימי קדם, כי אם פרק בתולדות החינוך.

בצדק העיר לי פרופ' אהרן דמסקי, והצביע על בעל תפקיד דומה לעירא: "ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך (דהי"א כז, כב). ייתכן שגם הוא היה כוהן.

לאור האמור מסתבר כי הפסוק בדהי"א י, יז "ובני דוד הראשונים ליד המלך" אינו מקביל או זהה לשמ"ב ח, יח, כי אם מקביל ענייני-צורני המתאר את בני המלך הבוגרים, או אותם בני המלך שנזכרו בשמ"ב בתקופה מאוחרת יותר.