ועל דעתי גם זה ירמוז כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום. כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומיים, ומהם שבאו ברומה, והיא הייתה סיבת נפילתם בידם.כאשר הופך יעקב להיות עם ישראל ועשיו הופך להיות אדום, פונה עם ישראל בדרכו ממצרים לאדום ומבקש רשות לעבור בגבולו. הפניה היא כפניה לאח: (במדבר כ, יד-כ)
כה אמר אחיך ישראל: אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו, וירדו אבותינו מצרימה, ונשב במצרים ימים רבים. וירעו לנו מצרים ולאבותינו, ונצעק אל ה' וישמע קלנו... נעברה נא בארצך... ויאמר אליו אדום: לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך... ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה.עם ישראל מצפה כי אדום יזכור את האחווה שביניהם, והוא מבקש זכות מעבר תוך התחייבות לא לגרום כל נזק. התשובה היא סירוב מוחלט.
מחמס אחיך יעקב תכסך בושה, ונכרת לעולם. ביום עומדך מנגד, ביום שבות זרים חילו, ונכרים באו שעריו, ועל ירושלים ידו גורל - גם אתה כאחד מהם! ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו, ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם, ואל תגדל פיך ביום צרה.וכמוהו טוען עמוס בפרקנו:
כה אמר ה': על שלשה פשעי אדום, ועל ארבעה לא אשיבנו. על רדפו בחרב אחיו, ושחת רחמיו, ויטרוף לעד אפו, ועברתו שמרה נצח. ושלחתי אש בתימן, ואכלה ארמנות בצרה.שני הנביאים מתלוננים על אותו דבר: היחס של אדום לישראל אינו ישר. יש עברה - אבל מדוע שמרה נצח? מדוע אדום שמח לאד בני יהודה?
בשעת צרתן של ישראל, אומות העולם מנכרים אותם, ועושים כאילו אין מכירים אותם... ובשעת טובתן של ישראל, אומות העולם מכחישים להם, ועושים עצמם כאילו הם אחים. וכן אמר עשיו ליעקב: אחי, יהי לך אשר לך.ובמקביל: מדרש המתייחס למחשבות הרעות של אדום: (ילקוט שמעוני מלאכי תקפז)
שאל פילוסוף אחד את רבי אליעזר: לא כך אמר הנביא "המה יבנו ואני אהרוס?" והלא כל הבניינים קיימים? אמר לו: לא דבר הכתוב כנגד הבנין, אלא כנגד העצות: כל מה שאתם יושבים ומחשבים בלבבכם לבנות עלינו ולכלותנו - הוא הורס עצתכם. אמר לו: חייך, כך הוא - יושבים בכל שנה לבוא ולכלות אתכם, וזקן אחד בא ומבטל את עצתם.הביטוי הקיצוני של השנאה לישראל הוא שנאתו של עמלק, בנו של עשיו. עמלק האיש מתחלף בעמלק העם "אשר קרך בדרך ויזנב בך את כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע" (דברים כה, יח).
אהבתי אתכם, אמר ה'. ואמרתם - במה אהבתנו? הלוא אח עשו ליעקב, נאם ה', ואהב את יעקב. ואת עשו שנאתי, ואשים את הריו שממה, ואת נחלתו לתנות מדבר.