בסוף פרק ג' מצויה נבואה קצרה המכילה רמזים היסטוריים רבים. עצמתה של הנבואה בכך שהשומע אותה מבין את הרמזים שמרמז הנביא, ועומד על חריפות דבריו. הבה ונשמע:

שמעו והעידו בבית יעקב, נאם אדני ה' אלוהי הצבאות. כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו, ופקדתי על מזבחות בית אל, ונגדעו קרנות המזבח, ונפלו לארץ. והכיתי בית החרף על בית הקיץ, ואבדו בתי השן, וספו בתים רבים, נאם ה'.

הנבואה פותחת בביטוי הלקוח מקטסטרופה עתיקה, שזיכרון הכאב שלה שמור בזיכרונם של השומעים: "ביום פקדי פשעי ישראל עליו, ופקדתי על...". הביטוי לקוח, כמובן, מן הנבואה הקשה שקבל משה אחרי חטא העגל: "מי אשר חטא לי, אמחנו מספרי... וביום פקדי, ופקדתי עליהם חטאתם" (שמות לב, לד). עמוס חוזר על הביטוי: "ביום פקדי פשעי ישראל עליו, ופקדתי על..." וברקע מהדהדים המילים שפתחו נבואה זו כאשר נתנה למשה: "מי אשר חטא לי - אמחני מספרי".

על מי יפקוד ה'? עמוס מפרט: "כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו, ופקדתי על מזבחות בית אל, ונגדעו קרנות המזבח, ונפלו לארץ". כאשר מלכות ישראל תשא את עונשה, יבוא הקץ גם על מזבחות בית אל.

בית אל! כמה רבים הזיכרונות מעיר זו. אברהם בונה ליד בית אל את המזבח הראשון שהוא בונה בארץ ישראל; ושם הוא קורא לראשונה בשם ה'; (בראשית יב, ח; יג, ד) יעקב חולם חלום בבית אל; ובחלום הבטחה: "הארץ אשר אתה שוכב עליה, לך אתננה ולזרעך" (בראשית כח).

ושוב עולה בית אל על מפת ההיסטוריה, כאשר הכישלון הראשון של יהושע במלחמת העי הופך להצלחה, כשאורב מקיף את העי, ומתמקם - ליד בית אל!

לאחר הכיבוש הופך בית אל להיות מקום התכנסות לתפילה; שם ישבה דבורה הנביאה; שם שפט שמואל את העם.

עמוס מדבר על בית אל אחרת. על בית אל שירבעם בן נבט הפכה למקום עליה לרגל; שהחלה להתחרות במקדש בירושלים. מה טיבו של מזבח בית אל עכשיו? האם המשך הוא למזבח שבנה אברהם, או מזבח אלילי הוא? עמוס מנפץ את כל הנוסטאלגיה, הוא הורס את כל זיכרונות העבר: "ביום פקדי פשעי ישראל עליו, ופקדתי על מזבחות בית אל, ונגדעו קרנות המזבח, ונפלו לארץ"!

ושוב ממשיך עמוס לנפץ את זיכרונות העבר. עמוס מנבא כשמונים שנה אחרי המלך אחאב. אחאב היה המלך הגדול, הוא הרחיב את גבול ישראל וכבש כיבושים רבים. ההילה של ארץ ישראל גדולה ובוטחת הייתה קשורה בשמו של אחאב, המלך החזק.

לאחאב היו שני ארמונות. ארמון מלכותי בשומרון, במקום גבוה וקר. וגם בית ביזרעאל, שהוא מקום חם יותר, ובוודאי שהה בו המלך בימי החורף. הבית ביזרעאל זכה לפרסום בגלל כרם קטן שהיה ליד הבית, כרמו של נבות היזרעאלי.

אחאב גם בנה בית שן - ארמון מפואר מצופה שנהב. הכתוב מסכם את תקופתו בפסוק:

"ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה, בית השן אשר בנה, וכל הערים אשר בנה, הלה הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל" (מ"א כב, לט).

גם את הזיכרונות על המלך הגדול, שבנה בית קיץ ובית חורף ובית שן מנפץ עמוס:

"והכיתי בית החורף על בית הקיץ, ואבדו בתי השן, וספו בתים רבים, נאום ה'".

עמוס כמו מכריז ואומר: אתם צריכים למלא את חובתכם; ההיסטוריה, ככל שיפה היא ומרגשת היא, ההיסטוריה לא תציל אתכם.