|
תוכן השער:
'קריאת שמע' וברכותיה - תמונה כללית 'קריאת שמע' - שינון עקרונות האמונה כחלק מן התפילה 'קבלת עול מלכות שמים' - העיקר האמוני 'קריאת שמע' וברכותיה - 'כבוד ד'' ו'מלכות ד'' שבכל יום |
וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיאמְרוּ יְהוָה הוּא הָאֱלהִים (מלכים א' יח לט)
'קריאת שמע' וברכותיה - תמונה כללית
'קריאת שמע' - שינון עקרונות האמונה כחלק מן התפילה
'קריאת שמע', כולל שתי הברכות שלפניה והאחת שלאחריה, היא יישום של המצווה מן התורה:1 "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ". הפסוק מצווה לשנן את דבר אלוקים השכם והערב. ההלכה תרגמה את השינון כחובה לומר את 'קריאת שמע' על ברכותיה בבוקר ובערב. חובה הלכתית זו היא המצווה מן התורה, המחייבת קריאת 'שמע' פעמיים ביום. חובה זו, במקורה, אינה קשורה למצוות התפילה, וחז"ל שילבו את 'קריאת שמע' וברכותיה במסגרת התפילה, כדי למנוע מקרים של התעלמות ממצווה זאת.
הרמב"ם, בתחילת הלכות 'קריאת שמע',2 מציין כי ברכות 'קריאת שמע' הותקנו על-ידי עזרא ובית דינו, דהיינו בימיו הראשונים של בית שני, לפני כאלפיים וחמש מאות שנה. הלכה זאת מתייחסת לברכות הנאמרות לפני ואחרי 'קריאת שמע', בעוד אשר הקריאה עצמה מקורה מן התורה, ולכן מקורה כאלף שנים קודם שתוקנו הברכות.
חובת 'קריאת שמע' מקובלת בציבור שנים רבות, כפי שמשתקף במשנה הראשונה של מסכת ברכות,3 האומרת: "מאימתי קורין את שמע בערבית?". המשנה עוסקת בהגדרת פרטי החיוב של 'קריאת שמע' ולא בעצם החיוב לומר אותה, כי הרי זו חובה מוכּרת וידועה לכל.
ב'קריאת שמע' מתקיימת תמצית האמונה היהודית. הקריאה מרכזת בתוכה עקרונות אמוניים רבים וחשובים, הראויים לחזרה ולשינון יומיומיים, ולכן היא מוטלת עלינו כחובה פעמיים ביום. עקרונות האמונה הללו אינם קשורים לתפילה, כי בעוד תפילה מתרכזת בבקשות ובהודיות לריבונו של עולם, 'קריאת שמע' עניינה תכני האמונה, ואלה ניתנים להיאמר בנפרד מן התפילה, במסגרת חקירה פילוסופית עצמאית. למרבה הצער, נוהגים רבים ב'קריאת שמע' כאילו הייתה תפילה שעיקרה כוונת הלב, ומתעלמים מתכניה.
'קבלת עול מלכות שמים' - העיקר האמוני
"אָמַר רַבִּי יְהושֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמע? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו על מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו על מִצְות. וְהָיָה אִם שָׁמעַ לְוַיּאמֶר, שֶׁוְהָיָה אִם שָׁמעַ נוהֵג בַּיּום וּבַלַּיְלָה, וַיּאמֶר אֵינו נוהֵג אֶלָּא בַּיּום בִּלְבָד".משנה זאת עוסקת בשאלה הלכתית מעשית מובהקת: מהם החלקים השונים ב'קריאת שמע' שבהם ניתן להפסיק בדיבור, ובאילו נסיבות?
במסגרת הגדרת חלקי 'קריאת שמע' דנה המשנה גם בשאלת הסדר והקדימות שבין חלקים אלה, ואגב כך מאירה את עינינו במשמעות הקריאה כולה.
לפי המשנה, כל 'קריאת שמע' עוסקת ב'קבלת עול מלכות שמים', אבל בדרגות ובמשמעויות שונות, המקנות חשיבות משתנה לחלקי הקריאה. כאמור במשנה, פרשת 'שמע' (הכוללת בתוכה גם את פרשת 'ואהבת') קודמת לפרשת 'והיה אם שמוע', כי בפרשת 'שמע' מקבלים 'עול מלכות שמים', המהווה תנאי מקדים לקבלת עול מצוות, בו עוסקת פרשת 'והיה אם שמוע'. שני המושגים היסודיים הללו של 'קבלת עול מלכות שמים' ו'קבלת עול מצוות' הם מן הנושאים היסודיים ביותר בחיי המאמין היהודי, והם נקראים באופן כללי 'עול מלכות שמים'. המשמעות של 'עול מלכות שמים' נבחנת לאורכן של 'קריאת שמע' וברכותיה. פרקיו הבאים של שער זה יבחנו את התכנים של כל חלק בתפילה, ואת מידת ההתאמה של כל תוכן לרעיון של 'קבלת עול מלכות שמים'.
'קריאת שמע' וברכותיה - 'כבוד ד'' ו'מלכות ד'' שבכל יום
העיסוק ב'כבוד ד'' הוא חלק מן הנושא הכללי של 'מלכות ד'' שב'קריאת שמע' וברכותיה. 'כבוד ד'' ו'מלכות ד'' הם מושגים קרובים, ולפי משנה ידועה במסכת אבות,5 הם אפילו זהים. משנה זאת אומרת:
"כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעולָמו, לא בְרָאו אֶלָּא לִכְבודו, שֶׁנֶּאֱמַר, כּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבודִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו, וְאומֵר ד' יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד".כלומר, המשנה מכריזה כי תכלית הבריאה האלוקית היא הכבוד האלוקי. כראייה לכך מובאים שני הפסוקים העוסקים ב'כבוד ד'' וב'מלכות ד', ועל כך להלן.
הדיון בשער זה נשען על שאלת הקיום האלוקי ומשמעותו. אין משמעות לשאלות העוסקות ב'קבלת עול מלכות שמים' כאשר עצם האמונה בקיום האל אינה פתורה. לפיכך, חלק לא מבוטל מן הפרקים הבאים בוחן את המשמעות ואת התוכן של האמונה באל. הברכות המקדימות את 'קריאת שמע' משמשות בסיס ומבוא לקריאה עצמה, ולקבלת עול מלכות שמים העומדת ביסודה. קשה להפריז בחשיבות העיון הפילוסופי העוסק ביסוד היסודות של האדם הדתי, ולכן חשיבותן של הברכות הללו אינה נופלת מחשיבותה של 'קריאת שמע' עצמה.
הערות:
1. 'דברים' פרק ו פסוק ו.
2. רמב"ם 'משנה תורה' הלכות 'קריאת שמע' פרק א הלכה ח.
3. מסכת 'ברכות', פרק א משנה א.
4. מסכת 'ברכות' פרק ב משנה ב.
5. מסכת 'אבות' פרק ו משנה יב.
