לפניך מאמרה של כרמית גיא, "סוף ידוע מראש", שהתפרסם בגיליון ספטמבר 2003 של ה"עין השביעית" (נספח 1)

אסכולת הבניית המציאות

שאלה מס' 1
א. הסבר את אסכולת הבניית המציאות, וכיצד היא תופסת את עוצמתה של התקשורת? (5 נקודות)
ב. הבא שתי דוגמאות (מפסקה 3 ו-4) כיצד מתבטאת אסכולה זו בסיקור התקשורתי של מאבק האימהות החד-הוריות, ובראשם ויקי כנפו, בתחילת המאבק? (6 נקודות)

אסכולת קביעת סדר היום

שאלה מס' 2
א. מהי האסכולה של קביעת סדר היום, ולאיזה מסורת השפעות היא שייכת? נמק. (5 נקודות)
ב. "בתחילה התקשורת היתה מגויסת בצורה פרועה" (מתוך המאמר)
הסבר והדגם (עפ"י פסקה 5) כיצד באה לידי ביטוי אסכולת קביעת סדר היום במאבקן של האימהות החד-הוריות? (6 נקודות)

אתיקה עיתונאית

שאלה מס' 3
א. הסבר מהו "מסמך נקדי", ופרט שלוש נורמות ההתנהגות המצופות מעיתונאי עפ"י מסמך זה? (5 נקודות)
ב. ציין והדגם (עפ"י פסקאות: 4, 5, ו-13) שתי נורמות שהעיתונאים לא מילאו בסיקור מאבקן של האימהות החד-הוריות. (6 נקודות)

שיח ציבורי

שאלה מס' 4
א. הגדר מהו שיח ציבורי, וציין שני הבדלים בין הרצוי למצוי בתרבות הדיון בטלוויזיה? (6 נקודות)
ב. "בצעקות ובקללות התקשורת מבינה. את זה היא אוהבת" (פסקה 15)
מה ההבדל בין טכניקת השכנוע שנקטו האוצר לטכניקת השכנוע שנקטו חלק מהאימהות החד-הוריות במאבקן? הבא דוגמא אחת (עפ"י פסקאות 9 ו-15) לכל טכניקה. (5 נקודות)

תקשורת ומציאות

שאלה מס' 5
א. הסבר מהי תיאורית המדיה כמראה ומהי התיאוריה הטכנולוגית, וכיצד רואה כל אחת מהן את הקשר בין התקשורת למציאות?
ב. לאיזה מבין שתי התיאוריות מתאים הסיקור התקשורתי של מאבק האימהות החד-הוריות, לפי כותבת המאמר? נמק.


השאלות בפרק זה מתייחסות למאמר המצורף של הרב שלמה אבינר "טלוויזיה היא אסון".
בטרם תעני על השאלות, קראי היטב את המאמר.

1. הרב מציין: "אחד הנזקים המיידיים שכולם מכירים הוא האלימות"
א. התייחסי למאמר "בית הספר כזירת האבקות: מקומה של תכנית הטלוויזיה WWF בחיי ילדים בחינוך היסודי" וצייני שתי מסקנות שהגיעו אליהם החוקרים בהקשר של השפעת האלימות בתקשורת על התנהגות הילדים המאמתות את דברי הרב במאמרו.
ב. הביאי מסקנה אחת של החוקרים שאותה לא לקח הרב בחשבון בביקורת שלו על התוכניות האלימות בטלוויזיה.

2. הרב מתייחס להשפעת הפרסומות על הצופים:
הסבירי את ההבדל הקיים בין גישת "המזרק" לבין מודל הזרימה הדו-שלבית.
הוכיחי מתוך המאמר את התיאורייה אותה אימץ הרב. האם את מסכימה עם גישתו? נמקי.

3. א. הסבירי מהי אסכולת "הבניית המציאות" והסבירי מדוע התקשורת מבנה מציאות ולא מציגה מציאות אמיתית?
ב. מהי גישתו של הרב במאמר? הסבירי את ההוכחות שהוא מביא להצדקת טענותיו.

א. הסבירי מהם "חוקי המדיום" וכיצד הם משפיעים על הטלוויזה ותכניה ע"פ ניל פוסטמן ? (היעזרי גם במאמר הנתון)
ב. הרב מבדיל בין קריאת ספר לצפייה בטלוויזיה, מהו ההבדל העקרוני בניהם ומהו הדגם האידיאלי לפי דעת הרב לשידורי הטלוויזיה?

5. א. הרב קובע במאמרו "הטלוויזיה היא רבת השפעה" הביאי והסבירי אסכולה אחת המחזקת את תפיסתו ואסכולה אחת החולקת על כך.
ב. האם את מסכימה עם דעת הרב אבינר או חולקת עליו, הביאי דעה אישית מנומקת. את יכולה גם להיעזר במאמר שנלמד בכתה של דפנה למיש: "החופש לצפות: מבט שני בטלוויזיה" .

חופש השיסוי

תופעת הטוקבק הורידה את רמת הדיון באינטרנט הישראלי למדרגה שאין נמוכה ממנה.
כה נמוכה, שאפילו לכותבים נמאס לעמוד במרכז בריכת הבוץ כשמסביב עומדים המגיבים, חובטים ויורקים.
מאת יובל דרור

תופעת הטוקבק (Talk Back), האפשרות להגיב לכתבה מקוונת, תפחה בשנתיים האחרונות לממדים מפלצתיים. אין זה מסובך להצביע על "האשם": Ynet, האתר של "ידיעות אחרונות".
עוד לפני Ynet היה אפשר להגיב על כתבות שהתפרסמו ברשת, אך התגובות לא נחשבו כמדד של שום דבר. Ynet הפך אותן למדד של פופולריות. כמעט כל אתרי האינטרנט המתחרים מתקנאים בו על מספר התגובות העצום (יותר מאלף) שלו זכו כתבות מסוימות שהופיעו באתר.

אחרי ששקע האבק מעל השינוי שהכניס Ynet לתרבות המקוונת בישראל, התגלו ההריסות. התברר, שהאתר התלהב כל כך מכך שהוא נתפס כקולוסיאום של העולם החדש, שבו הקהל מריע לכותבים או מורה להוציאם להורג - שהוא נמנע ככל יכולתו מלצנזר את התגובות.
התוצאה היא אוסף של גסויות, דברי רהב ולעג, קריאות לפיטוריו המיידיים של הכתב, ועוד.
אם במקרה מצליחה הודעה רצינית להשתחל דרך זרמי הביוב הנשפכים מהמסך, היא מתפוגגת בתוך ים ההודעות האחרות.

והכותבים, מה הם יגידו? מצד אחד, כל כותב רוצה שיתייחסו אליו ואל כתבתו המחכימה. ואולם מרגע שהוא קורא את התגובות ונחרד לנוכח ההשמצות, הוא בבעיה. הטוקבקיסטים הם אנונימיים, ולכן הם מתבטאים בכל סגנון שיחפצו. הכותב מוכר לכל, ותמונתו מתנוססת לצד כתבתו. אם יתבקשו, יוכלו המגיבים לזהותו ברחוב. משום כך הוא אינו יכול או אינו רוצה "לרדת לרמה" של הטוקבקיסטים, הוא אינו יכול לקלל אותם או להזמין אותם לקרב אגרופים.
אם הוא עונה, הוא עושה זאת בנימוס ובסבלנות. אבל זו טעות. עכשיו הטוקבקיסט כבר יסגור אתו חשבון. הוא יכתוב 40 תגובות תחת 40 שמות שונים, הוא יראה לו מה זה להתעסק עם "העם".

עוזי וייל היה אחד הראשונים שהבינו זאת. הוא דרש, שאת הטור שלו באתר "נענע" לא ילוו תגובות. "האינטרנט הוא כיכר ציבורית... וככזאת, מספיק שמישהו ילכלך אותה כדי שתהיה מלוכלכת. בסיבוב הקודם של המדור ראיתי איך היא מתלכלכת תוך שניות על ידי אנשים שאין להם שום עניין חוץ מללכלך את הכיכר... לי אין שום עניין לרדוף אחריהם", הסביר לקוראיו.

...פעולות תגמול של כותבים

באחרונה נרשמה הסלמה, לאחר שכמה כותבים החלו לנקוט פעולות תגמול יזומות.
באתר "רשימות", לדוגמה, כותבים כמה עיתונאים מכלי תקשורת מסורתיים. שוקי גלילי, עורך מגזין מחשבים, הוא אחד מהם. במאמר שכתב ב"רשימות" תחת הכותרת "הטוקבקיסט אינו מקצועי בתחום!", הוא מתייחס לאחד המגיבים. זה פירסם תגובה לכתבה של גלילי ב- Ynet וטען בה, כי "הכותב אינו יודע מה הוא מדבר". גלילי כינה את המגיב "מטומטם".
בשיחות אישיות מכנים העיתונאים את המגיבים בשמות קשים בהרבה. נמאס להם.
אלה הם, בקליפת אגוז, היחסים שנרקמים בין הכותבים לבין קוראיהם באינטרנט הישראלי.

האינטרנט הוא חגיגה של חופש הביטוי, שעליו יש להילחם. אבל מה הטעם בחופש ביטוי, אם הוא מתמצה בקללות, השמצות, דברי בלע וגזענות? במה הוא מפרה את הדיון הציבורי?
הטוקבקים בישראל הפכו את חופש הביטוי לחופש השיסוי, ואין מי שיושיע.

זאת ועוד, רוב המגיבים מייצגים בקושי את הקריקטורה של עצמם. הם יודעים שאף אחד לא ישטוף להם את הפה בסבון, ולכן הם מרשים לעצמם לכתוב את מה שלעולם לא יאמרו בקול רם.
האנונימיות מאפשרת הסרת אחריות, שמביאה להתבהמות. תופעת הטוקבק הורידה את רמת הדיון באינטרנט הישראלי למדרגה שאין נמוכה ממנה. כה נמוכה, שאפילו לכותבים נמאס לעמוד במרכז בריכת הבוץ כשמסביב עומדים המגיבים, חובטים ויורקים. כעת, נסו לדמיין מה היה קורה, אם את הרשימה הזאת היה מלווה טוקבק.

* מתוך אתר האינטרנט של עיתון הארץ, פורסם בתאריך 21.7.2003 .

ראו את המאמר "חופש השיסוי"

שאלה 1: התיאוריה המבנית - תפקודית
התיאוריה המבנית-תפקודית מתייחסת בחיוב לתפקידיה של תקשורת ההמונים.

א. ציינו והסבירו שלושה תפקידים של תקשורת ההמונים עפ"י התיאוריה המבנית-תפקודית.
מהו התפקיד שממלא אתר האינטרנט Ynet עבור המשתמשים בו? (7 נק').

ב. הציגו שתי פונקציות ושתי דיס-פונקציות של תופעת הטוקבק (המגיבים) באינטרנט, לדעת כותב המאמר ועל פי הידע הכללי. האם אתם מסכימים עם טענותיו של כותב המאמר? נמקו

ג. כיצד תתייחס התיאוריה המבנית-תפקודית לכניסתו של האינטרנט לשוק התקשורת, ולטענותיו של כותב המאמר כנגד תופעת הטוקבק (המגיבים) באינטרנט ? נמקו (4 נק').

שאלה 2: תקשורת ודמוקרטיה - חופש הביטוי
המאמר שלפנינו דן, בין היתר, בהשפעת השימוש ברשת האינטרנט על חופש הביטוי.

א. הסבירו את חשיבותו של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית.
בתשובתכם ציינו שני נימוקים המצדיקים את קיומו ברמת הפרט והכלל (6 נק').

ב. ציינו והסבירו שתי (2) בעיות שמוזכרות בכתבה בנוגע להשלכות השימוש ברשת האינטרנט על חופש הביטוי. בתשובתכם הסבירו שני חוקים עליהם עוברים על פי הכתבה משתמשים בטוקבק, ואת התייחסות החוק לעבירות הנ"ל (10 נק').

ג. האם לדעתכם, השיח המתנהל כיום ברשת האינטרנט מעודד את השיח הציבורי על פי הברמס ? הדגימו (4 נק').

שאלה 3: מודל ההתפתחות ההיסטורית של אמצעי התקשורת (מודל כספי)
חוקר התקשורת, דן כספי מציע במודל שפיתח, ראיה משולבת של תהליך התפתחות אמצעי התקשורת בדמות גלגל היסטורי בן ארבעה שלבים.

א. ציינו והסבירו את ארבעת השלבים של מודל כספי להתפתחות אמצעי תקשורת ההמונים. (8 נק').

ב. במאמר נטען כי "האינטרנט הוא כיכר ציבורית". באיזה שלב של המודל נמצא כיום האינטרנט מול העיתון? נמקו (6 נק').

ג. העיתון שימש החל מראשית דרכו כ'כיכר ציבורית' להעברת מידע ולהבעת דעות בפומבי.
ציינו שלוש (3) דרכי הסתגלות שונות של עיתון לפריצת האינטרנט (6 נק').

שאלה 4: מפת התקשורת בישראל
א. ציינו והסבירו שני (2) מאפיינים מרכזיים (או תופעות מרכזיות) של מפת התקשורת בישראל (עיתונות כתובה, משודרת, אלקטרונית, אינטראקטיבית וכד') (8 נק').

ב. בשנים האחרונות מרבים לדבר על המושגים "רייטינג" ו"תרבות הרייטינג".
הסבירו כל אחד מהמושגים הנ"ל, ונמקו האם תופעת הטוקבק המתוארת במאמר, מהווה חלק מ'תרבות הרייטינג' שהתפתחה בשנים האחרונות בישראל ? (8 נק').

ג. מה ניתן ללמוד מהמאמר על מקומו הנוכחי של האינטרנט במפת התקשורת בישראל ? (אופן השימוש ברשת, היקפו, אופיו, מטרותיו וכד') (4 נק').

קטע שלא נלמד (UNSEEN)

קראו את המאמר "כולנו אשמים", מאת עוזי בנזימן, שהתפרסם בכתב העת "העין השביעית"

שאלה 1: התיאוריה המבנית - תפקודית
המאמר מבטא ביקורת קשה כנגד תפקוד העיתונאים בסיקור מערכות הבחירות האחרונות בכלל, ובמערכות הבחירות האחרונה (ינואר 2003), בפרט.

א. ציינו והסבירו שני סוגים שונים של עיתונאים. הסבירו לאיזה סוג (של עיתונאים) ניתן לשייך את העיתונאים כפי שהם מוצגים ומתוארים במאמר. נמקו, והדגימו מתוך המאמר (4 נק').

ב. כותב המאמר מציין במאמרו מספר תפקידים שעיתונות טובה צריכה למלא.
הסבירו מהי עיתונות חוקרת וציינו שני (2) מאפיינים מרכזיים של סוג עיתונות זה.
הביאו דוגמא מתוך המאמר לעיתונות חוקרת (4 נק').

ג. ציינו והסבירו שלושה (3) תפקידים שממלאת תקשורת ההמונים, לפי התיאוריה המבנית-תפקודית. איזה מתפקידים אלה, ממלאת העיתונות הישראלית במערכת הבחירות, לפי המאמר ? נמקו, והדגימו מתוך המאמר (3 נק').

שאלה 2: מפת התקשורת בישראל
ניתן להסיק מהמאמר שלפנינו, על מקומה המרכזי של העיתונות בתקשורת הישראלית.

א. הסבירו מהי עיתונות מסורתית ומהי עיתונות חדשה. איזה מבין שני סוגי העיתונות, מתאים יותר לתיאור תפקידה של העיתונות בתקופת מערכת הבחירות? נמקו את תשובתכם (4 נק').

ב. הסבירו כיצד תתייחס אסכולת ספירלת השתיקה למצב המתואר במאמר בנוגע לתפקוד העיתונות. בתשובתכם ציינו את טענתה המרכזית של ספירלת השתיקה (4 נק').

ג. לאחרונה מוזכר פעמים רבות הקשר המדאיג הנרקם בין הון לשלטון, במדינת ישראל.
הסבירו את משמעות הביטוי "הקשר בין הון לשלטון", וציינו מדוע קשר זה בעייתי ומעורר דאגה?
הסבירו שתי (2) סכנות הצפויות לאמצעי תקשורת ההמונים מהתחזקות קשר זה (3 נק').


שאלה 3: תקשורת ודמוקרטיה
אחד מתפקידיה העיקריים של העיתונות הוא לשמש כ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה.

א. הסבירו את המושג ואת התפקיד הנ"ל. האם על פי המאמר ניתן לטעון שהעיתונות בישראל ממלאת כראוי את התפקיד הנ"ל ? נמקו את תשובתכם תוך התייחסות לתוכן המאמר (4 נק').

ב. הסבירו כיצד הביקורת נגד תפקוד העיתונות שמבטא כותב המאמר, מאשרת (תואמת) את יחסה ואת תפיסתה של הגישה הניאו-מרקסיסטית בנוגע לתקשורת ההמונים. נמקו את תשובתכם, תוך התייחסות לתוכן המאמר (4 נק').

ג. נהוג לציין ארבעה דגמי ממשל שונים המתארים את יחסי התקשורת והממסד הפוליטי.
מהו הדגם הקיים במדינת ישראל? נמקו מדוע (3 נק').

חלק ראשון: אנסין

הקדש/י כ - 15 דקות לקריאת המאמר.

כוכב נולד

http://images. maariv. co. il/cache/cachearchive/23092003/ART543885. html

את מי ואת מה מייצגים שידורי הטלוויזיה הישראלית?

...יש הטוענים כי השידור הציבורי (ערוץ 1) אינו מביא לשידור חלקים נכבדים מהציבור בישראל מהמרחב התקשורתי. הכניסה למרחב זה, ובמיוחד לשעות השידור העיקריות (פריים-טיים), חסומה במידה רבה בפני נשים וערבים, מזרחים וזקנים, אנשים עם מוגבלות, דתיים ואחרים. במיוחד ניכרת התעלמות מקבוצות אלה בתוכניות מלל העוסקות בנושאים שעל סדר היום (מדיניים, כלכליים, פוליטיים וכדומה). המשתתפים בדיונים - רובם גברים יהודים, ילידי הארץ או ותיקים בה, חילונים, ממוצא אשכנזי. נציגים מקבוצות אחרות בחברה יוזמנו לתוכניות אלו על-פי-רוב כאשר על הפרק נושא שנוגע ישירות לאותה קבוצה, ורק לעיתים נדירות כמומחים מקצועיים או כמייצגי נקודת השקפה ייחודית ועמדות משלהם.

זה המקום לציין, שגם בין המראיינים, המנחים והמגישים (ובמידה מסוימת גם בין הכתבים והעורכים) יש ייצוג גבוה ביותר ליהודים לעומת ערבים, לגברים לעומת נשים, לאשכנזים לעומת מזרחים, לחילונים לעומת דתיים... ¹

לעומת הטלוויזיה הציבורית בישראל, קיימת גם טלוויזיה מסחרית. קשת, הזכיינית המצליחה ביותר של ערוץ 2, כבשה סופית את טבלת הרייטינג, 'כוכב נולד' ו'קחי אותי שרון' גלשו מהמרקע והפכו לכותרות הראשיות בתקשורת הכתובה.

אבי ניר, מנכ"ל החברה, הוא האיש שמזוהה עם כל ההצלחות האלה. הוא גם מי שאחראי יותר מכל אדם אחר לתפריט הקליל והאסקפיסטי שמזין את תרבות ההמונים הישראלית. יש הטוענים כי בתפריט זה, נמצא מקום רב יותר לתרבות המזרחית ולקבוצות ישראליות שעדיין לא מצאו ביטוי בקהילה הישראלית כגון הקהילה ההומו - לסבית.

ייצוג זה של הרב התרבותיות בישראל חשוב מכיוון שסוף סוף זכו קבוצות רבות למקום בפריים טיים הישראלי, בשיא הרייטינג.

אך למרות הפתיחות היחסית נשמעת ביקורת קשה על לוח השידורים גורף הרייטינג של קשת ועל תוכניות הדגל שלה שהפכו לתופעות תרבותיות.

ברגע שחצתה נינט (כוכב נולד)את המסגרת הנוקשה של המסך הקטן ופלשה לעמודי החדשות (אפילו בעיתון הארץ), בדקה שבה הפכו 'הגברים של שרון' לנושא הדיון המרכזי בשיחות הסלון (לפחות כמו גירושיו של אהוד ברק), בשנייה שבה הפכה אסתי המכוערת לשיחת היום ליד מכונת הקפה במשרד, הפכו שידורי קשת וניר עצמו לאחד ממעצביה המרכזיים של התרבות הישראלית. ניר החזיר אל הסלון שלנו את 'מדורת השבט', שנראה היה שאבד עליה הכלח במציאות הרב-ערוצית. במידה לא מועטה הוא הגדיר מחדש את חוקי המשחק בתעשיית הטלוויזיה ולכן גם היה המנצח במשחק.

אלא שעם התהילה באה האחריות. וכבעל השפעה מכרעת על הטלוויזיה בפרט ועל התרבות הישראלית בכלל, הופנו כלפי ניר לא מעט חיצי ביקורת, חלקם אפילו מורעלים.

מבקריו נזעקים על העדפת תוכניות בידור רדודות על-פני תוכניות איכות או אקטואליה. אחד מבכירי היוצרים בארץ התייחס בעיתונות ללוח השידורים של קשת כאל ''זיהום תרבותי, שכמו זיהום אוויר אינו מורגש מיד אלא מחלחל ומזיק לאורך זמן''.

גבי ויימן, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה וחבר במועצת הרשות השנייה, אמר:

''אחד האתרים החברתיים המרכזיים לבחינת מעמדן של קבוצות בחברה הישראלית הוא עולמה של התקשורת. זוהי זירה להצגת החברה את עצמה, המהווה סוכן סוציאליזציה מרכזי המגדיר עבורנו את זהותנו, מתווה את גבולות הקונצנזוס ומדיר לשוליים את הנתפס כחריג.
טלוויזיה צריכה גם לגעת בבעיות חברתיות, לקיים דיון ציבורי על במה ציבורית, ועם כל הכבוד ל'קחי אותי שרון', זה עדיין לא שיח ציבורי-תרבותי.
התוכניות המצליחות של קשת הקיץ הן בידור. אין שום דבר אחר. אתה ודאי לא יכול לכפות לוח שידורים אליטיסטי ומתנכר לטעם הציבור, אבל מצד שני אני מאמין ביכולת של טלוויזיה גם לחנך בצפייה'',

הוא הוסיף.

''אם אתה מאכיל ילד בג'אנק פוד מגיל צעיר, הוא יתקשה מאוד לפתח טעם של גורמה''.

גם במועצת הרשות השנייה מודאגים מהעלייה במספר תוכניות הבידור בזמן צפיית השיא ודנים בשאלה האם להכיר באסתי המכוערת ובטלנובלות בכלל כחלק ממכסות ז'אנר הדרמה

אלא שניר כלל לא רואה את עצמו כמחויב לתרבות עילית. כמנהיגו של גוף שידור מסחרי, הוא משתחווה לאלים אחרים: אל הרייטינג ואל ההכנסות. הוא אמנם אינו מאמין ב'מכנה המשותף הנמוך', אבל זכות הקיום של ערוץ 2 בעיניו מושתתת על היכולת להגיע למסה של אנשים. וכך, לתפישתו, צריך לשפוט אותו.

שאלה מס' 1

הדמות הדומיננטית (עיקרית) המופיעה בתקשורת הישראלית תהיה בדרך כלל גבר בשנות ה- שלושים-ארבעים, הטרוסקסואלי ממוצא אשכנזי, בדרך כלל חילוני. כל הדמויות האחרות המרכיבות את החברה הישראלית יופיעו כדמויות בעמדה נחותה יותר. קבוצה זו כוללת בדרך כלל גברים ממוצא מזרחי / עולים חדשים/ דתיים/ נשים/ הומואים ולסביות/ ערבים.
א. הסבירו והדגימו מהו ייצוג טלוויזיוני, על פי ריצ'רד דאייר. בתשובתכם הדגימו השפעה אחת (1) של הייצוג הטלוויזיוני על הצופים בטלוויזיה על פי המאמר שלפניכם. (5 נקודות)

ב. הסבירו כיצד ניתן להסביר את הסיקור התקשורתי האחיד של "הישראלי" במשך שנים רבות בטלוויזיה הממלכתית? בתשובתכם התייחסו למדיניות כור ההיתוך. (6 נקודות)

שאלה מס' 2

"זוהי (=התקשורת) זירה להצגת החברה את עצמה, המהווה סוכן סוציאליזציה מרכזי המגדיר עבורנו את זהותנו, מתווה את גבולות הקונצנזוס ומדיר לשוליים את הנתפס כחריג..."

הסבירו שני (2) תפקידים של אמצעי התקשורת בתהליכי החיברות על פי רוזנגרן. (6 נקודות)

ב. האם החברה בישראל על פי המאמר שלפניכם היא חברה רב תרבותית או רבת תרבויות?
הסבירו כל אחד מהמונחים וציינו את ההבדל ביניהם. (5 נקודות)

שאלה מס' 3

"...סוף סוף זכו קבוצות רבות למקום בפריים טיים הישראלי, בשיא הרייטינג..."

א. הציגו והדגימו שתי סכנות הנובעות מהעובדה שקבוצות רבות בחברה הישראליות אינן מיוצגותבתקשורת. (5 נקודות)
ב. הציגו שני (2) שינויים שחלו במפת התקשורת הישראלית מאז שנות התשעים, שבזכותם זכו קבוצות "האחרים" לייצוג רב יותר מבעבר בתקשורת הישראלית. (6 נקודות)

שאלה מס' 4

אחד האתרים החברתיים המרכזיים לבחינת מעמדן של קבוצות בחברה הישראלית הוא עולמה של התקשורת.

הציגו שני (2) ביטוים של קבלה או דחייה של קבוצה חברתית בטקסטים תקשורתיים. (6 נקודות)
ב. בחרו אחת מקבוצות "האחרים" הסבירו והדגימו את ייצוג קבוצה זו במדיה באמצעות שתי דוגמאות (פילמוגרפיות או עיתונות כתובה). (5 נקודות)

שאלה מס' 5

"אחד מבכירי היוצרים בארץ התייחס בעיתונות ללוח השידורים של קשת כאל ''זיהום תרבותי, שכמו זיהום אוויר אינו מורגש מיד אלא מחלחל ומזיק לאורך זמן''.
א. הסבירו מהי הביקורת כלפי לוח השידורים של "קשת" על פי האנסין. בתשובתכם התייחסו לשתי
(2) סכנות של השתלטות הרייטינג על המרחב הציבורי והחברה הישראלית. (6 נקודות)

ברגע שחצתה נינט את המסגרת הנוקשה של המסך הקטן ופלשה לעמודי החדשות (אפילו בעיתון הארץ), בדקה שבה הפכו 'הגברים של שרון' לנושא הדיון המרכזי בשיחות הסלון (לפחות כמו גירושיו של אהוד ברק),
ב. הסבירו מהי תופעת האינפונטיימנט בתשובתכם מנו והדגימו שניים (2) ממאפייניה, כפי שבאים לידי ביטוי במאמר זה. (5 נקודות)

אנסין

שאלה 1

כתב צבאי של אחד העיתונים ערך סקר באחד הבסיסים בדרום רצועת עזה. הסקר בחן את דעות החיילים בנוגע לנסיגת צה"ל מרצועת עזה. נמצא כי למעלה מחמישים אחוז היו בעד נסיגה.
הכתב ביקש מן הצנזור הצבאי לאשר את פרסום תוצאות הסקר.

א. מה יהיו השיקולים של הצנזור בבואו להחליט אם לאשר את הפרסום של תוצאות הסקר.
(בתשובתך פרטי, אילו שני ערכים מתנגשים במקרה זה וכיצד יבחנו הדברים)
ב. תארי תקדים משפטי רלוונטי לעניין זה. ( פסק דין של בג"צ)
ג. טענה: יש הטוענים כי העיתונאים יוצרים את המציאות בעת ביצוע הסקרים. הסבירי.

שאלה 2

"חופש הביטוי נשען במחשבה המדינית על חירות המחשבה האנושית. חופש הביטוי מהוה בשיטת המשפט הישראלית זכות עילאית ונחשבה ע"י ההצהרה לציפור נפשה של הדמוקרטיה. הצידוקים לחופש זה מורכבים ומשולבים" (זאב סגל)

א. נתחי את מהות חשיבותו של ערך חופש הביטוי ע"פ השופט ברק. בתשובתך צייני 2 צידוקים.
ב. הסבירי מהו התקדים (חידוש) בבג"ץ קול העם ומהו המבחן שנקבע בעקבותיו.
ג. "חופש הביטוי נשען במחשבה המדינית על חירות המחשבה האנושית"- כך כותב זאב סגל. אולם לעיתים יש להגביל את חירות המחשבה המדינית בגלל התנגשות בערכים אחרים. פרטי פסק דין היסטורי, המדגים מצב בו ערך חופש הביטוי התנגש עם זכות אחרת, במישור הפרטי .

שאלה 3

כבר ב-1940 שודרו ברדיו בשעות היום 64 סדרות אופרות סבון , אשר היוו 92 אחוז מכל התוכניות הממומנות ע"י פרסום בשעות אלו. עם הזמן פרץ הז'אנר את מגבלות המדיום והמדינה ועבר לטלוויזיה ולמדינות נוספות. תוכניות אלו מהוות עדין מרכיב משמעותי ביותר בלוח שידורי שעות היום בארה"ב.
(תמר רובין שגיא, כתב עת אותות )

א. הסבירי מהו סוד הקסם בז'אנר אופרת הסבון?
בתשובתך התייחסי לשורשי הזאנר, מקור השם והסיבה לפופלאריות. פרטי את התמורות שהתחוללו ע"פ מחקרה של פולה לואיס.
ב. ערכי אנלוגיה בין זאנר הסיטקום לבין זאנר אופרות הסבון. בתשובתך התייחסי לפחות לארבעה קריטריונים של השוואה
ג. "לפני כמה שבועות החליטו אנשי ערוץ ויוה , להיפרד מאופרת הסבון הותיקה: "לחיות את החיים", ולהתרכז בטלנובלות בספרדית בלבד. מעריצי התוכנית מיהרו להכריז על קרב חורמה והפציצו את הערוץ בדרישות להשיב להם את החברים שלהם. (2 לילות 18. 1. 02)
נתחי את התופעה ע"פ מודל השימושים והסיפוקים. כיצד תיאוריית חברת ההמון תסביר תופעה זו?

שאלה 4

בדצמבר 2003, נתפס הרודן סדאם חוסיין -שליט עראק לשעבר, ע"י הכוחות האמריקאיים, לאחר כמצוד שארך קרוב ל-8 חודשים. האירוע סוקר בהרחבה באמצעי תקשורת רבים ברחבי העולם.
א. נתחי את סיקור האירוע ע"פ אחת התיאוריות המייחסות השפעה חזקה לתקשורת
ב. פרטי 2 ממאפייני מפת התקשורת הישראלית (20- השנים האחרונות) והסבירי כיצד הדבר השפיע על סיקור האירוע.

הערה: 1. אגודה לזכויות האזרח בישראל אי-שוויון בתקשורת הישראלית