משנה מסכת מעשר שני
פרק ה
משנה ו
כיצד היה בעור?
נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים, ומעשר ראשון לבעליו, ומעשר עני לבעליו.
ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום.
ר' שמעון אומר, הבכורים ניתנין לכהנים כתרומה.
התבשיל, בית שמאי אומרים צריך לבער, ובית הלל אומרים הרי הוא כמבוער.
משנה ז
משנה ח
עד שבא רבי עקיבא ולימד, שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורים מן הבעור.
משנה ט
מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה.
אמר רבן גמליאל, עשור שאני עתיד למוד, נתון ליהושע ומקומו מושכר לו.
עשור אחר שאני עתיד למוד, נתון לעקיבא בן יוסף, שיזכה בו לעניים, ומקומו מושכר לו.
אמר רבי יהושע, עשור שאני עתיד למוד, נתון לאלעזר בן עזריה, ומקומו מושכר לו.
ונתקבלו זה מזה שכר.
משנה י
בערתי הקדש מן הבית (דברים כו) - זה מעשר שני ונטע רבעי.
נתתיו ללוי - זה מעשר לוי.
וגם נתתיו - זו תרומה ותרומת מעשר.
לגר ליתום ולאלמנה - זה מעשר עני הלקט והשכחה והפאה, אע"פ שאינן מעכבין את הודוי,
מן הבית - זו חלה.
משנה יא
לא עברתי ממצותך - לא הפרשתי ממין על שאינו מינו, ולא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש.
ולא שכחתי - לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו.
משנה יב
ולא בערתי ממנו בטמא - הא אם הפרישו בטומאה אינו יכול להתודות.
ולא נתתי ממנו למת - לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת, ולא נתתיו לאוננים אחרים.
שמעתי בקול ה' אלהי - הבאתיו לבית הבחירה.
עשיתי ככל אשר צויתני - שמחתי ושמחתי בו.
משנה יג
ואת האדמה אשר נתתה לנו - בטל ובמטר ובולדות בהמה,
כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש - כדי שתתן טעם בפירות.
משנה יד
ר' מאיר אומר, אף לא כהנים ולוים, שלא נטלו חלק בארץ.
ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש.
משנה טו
אף הוא בטל את המעוררים ואת הנוקפים.
ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים.
ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי.
