כשרות הבית
הרב שלמה מן ההר
הוצאת השכל תשמ"ז
שאלות לחזרה
מאת משה ארנד
תולעים ואיסורי שרץ
(לסעיף 8)
1. אילו מאכלים טעונים בדיקה מחשש תולעים?
2. ציין דברים ה"מוחזקים בתולעים" (=שחזקה עליהם שיש בהם תולעים). מה דינם?
3. פרות הצריכים בדיקה, כמה מהם יבדוק?
4. חתך בסכין פרי ותולעת שבו, כיצד ינהג בסכין ובפרי?
5. באיזה מקרה (ובאיזה תנאי) מותר לאכול מאכל, אף על פי שיש בו תולעים?
6. מה דין הכנימה הנמצאת בפרות מסוימים (למשל בתפוזים), ומה דינה בפרות מיובשים?
7. על מה נאמר "ודווקא לאחר שנים עשר חודש"?
8. ציין סוגי ירקות ופרות, שמן הראוי לבדקם בדיקה קפדנית או אף להימנע מאכילתם.
9. מה דינם של מים וחומץ שהתליעו?
10. דבש או ריבה, שחדרו לתוכם נמלים, כיצר ינהג בהם?
11. באר: "בריה - אפילו באלף לא בטיל." איזה דין נובע מכאן?
שחיטה (חכמת אדם)
1. מי ראוי לשחוט? (א, א)
2. מהם הדברים הפוסלים את השחיטה?
3. מהו איסור "אותו ואת בנו"? האם הוא חל כאשר הבהמה הראשונה נתנבלה? (ד, ו)
4. מה פירוש הפסוק "בבהמה אותה תאכלו"? (ד, ב)
5. מהי ברכת השחיטה? (ה, א)
6. מהי ברכת כיסוי הדם? על מי, מוטלת מצווה זו ומתי? (ה, א, ב, ד)
7. בהמה שנשחטה כדין, האם חייבים לבדקה שמא טרפה היא? (יג, א)
הכשרת הבשר (קש"ע סימן לו)
1. מה יש לעשות לפני השרייה?
2. מה יש לזכור בקשר למים, למלח, לכלים ולזמן?
3. איזה בשר אי אפשר להכשיר על ידי מליחה?
4. מה הן ההקלות בהכשרת בשר בשעת הדחק?
5. סכם את הדינים המיוחדים -
(א) לראש;
(ב) לרגליים;
(ג) ללב ולריאה;
(ד) לטחול;
(ה) לכבד;
(ו) למעיים;
(ז) לנוצות שנשארו בעוף לאחר המריטה;
(ה) לביצים שנמצאו בתוך העוף;
(ט) לכחל (שיש בו חלב).
6. על מה יש להקפיד במיוחד -
(א) אם נמצא בבשר דם שנצרר מחמת מכה;
(ב) אם הבשר הושרה במים ונשכח שם;
(ג) אם המים קרים מאוד או הבשר נקרש מהמת הקור;
(ד) כאשר מולחים עוף שלם;
(ה) כשמולחים על גבי דף או על גבי קרש;
(ו) כשאין פנאי.
7. בשר שלא הודח לפני המליחה, מה דינו? (חכמת אדם לב, א-ב)
8. מה דין בשר שנתבשל בלי שנמלח, ומה דין התבשילים שנתבשלו יחד עמו? (שם, סעיף ז')
הערה: בכל מקרה של ספק (כגון לעיל 6 ב', 7 או 8) יש לשאול שאלת חכם.
דם ודם ביצים
(לסעיף 25)
1. מה אסור לעשות בדם דגים ובדם חגבים?
2. דם אדם (כגון דם החניכיים או השיניים), מה דינו?
3. ביצה שנמצאה בה טיפת דם אסורה כולה. מדוע?
4. במה שונה דין ביצה בת יומה (=שהוטלה בו ביום), אם נמצאה בה טיפת דם?
5. באיזה פרט נוהגים האשכנזים (הנוהגים לפי רמ"א) שלא כספרדים (הנוהגים כדעת מרן הב"י)? (חכמת אדם, כ"ט, ו)
6. איך ייתכן שביצה תהא מותרת, אף על פי שנמצאה בתוכה טיפת דם?
7. מה דין ביצים שנשלקו יחד, ובאחת מהן נמצאה טיפת דם?
8. על יסוד מה מותר לאכול ביצים קשות, אף על פי שאי אפשר לבדקן?
9. איזו עצה טובה תוכל לתת למי שרוצה להשתמש בביצים בלי להסתבך בשאלות-הלכה?
בשר בחלב
(לסעיפים 30--26)
1. איסור בשר בחלב נאמר בתורה שלוש פעמים באותן המלים; באילו שלושה מקומות הוא נאמר ומה באה חזרה זו ללמדנו? (חכמת אדם מ, א ו-ג)
2. כמה צריך להמתין (או מה צריך לעשות) בין אכילת מאכלי חלב לבין אכילת מאכלי בשר ולהפך? (הבחן בין מקרים שונים.)
3. שניים האוכלים יחד, זה בשר וזה גבינה, כיצד ינהגו?
4. תבשיל שנתבשל בסיר בשרי, האם מותר לאוכלו עם מאכלי חלב, ואם כן, באילו הגבלות?
5. איזה דבר גזרו חז"ל משום מראית העין?
6. במה מותר לחולה להקל על עצמו?
7. באיזה מקרה יש לנעוץ סכין "בקרקע קשה", ובאיזה מקרה די בקינוח יפה "שלא יהא שום שמנונית דבוק בו"?
8. נחלקו הפוסקים: הללו אומרים: "משום שהבשר מוציא שומן ומושך טעם. . . " והללו אומרים: "יש בשר בין שניו". באר מחלוקת זו (חכמת אדם מ, י"ב) וציין את ההשלכה המעשית שיש להבדל בין שני ההסברים.
9. שטיפת כלים, הדחתם וניגובם - מה לעשות כדי להימנע מאיסור בשר בחלב?
10. מי שאכל גבינה, מתי מותר לו לאכול בשר? (הבחן בין סוגים שונים של גבינה.)
ביטול איסור
השאלות דלקמן באות להדריכך בלימוד כמה יסודות שבהלכות תערובות, אך לימוד זה אינו מאפשר לך לפסוק הלכה למעשה. דע, שהלכות אלה קשות ומסובכות עד מאוד, ורק תלמיד חכם מוסמך לפסוק בהן. בכל זאת עליך ללמוד את כללי הדין, כדי שתדע לשאול שאלת חכם, כדי שתדע מה יש לשאול, איך יש לשאול, ואילו פרטים עשויים להיות חשובים בניסוח השאלה.
מ"א =רמב"ם, משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות.
ח"א ="חכמת אדם" לר' אברהם דנציג, בעל "חיי אדם".
1. מה דין בשר וחלב שנתערבו -
א) אם נתבשלו יחד?
ב) אם האחד חם והשני צונן?
ג) אם שניהם צוננים? (מ"א פרק ט, הלכה יז)
2. על מה אמרו (באופן כללי) "שיעורו בנותן טעם", ועל מה - "שיעורו בשישים"? הסבר שני מונחים אלה. (שם, הלכות ח-י)
3. איזה דין מאלה שהזכרנו בשאלה הקודמת אינו נוהג עוד בימינו כלל? (ח"א כלל נא, ו)
4. מהו המקור בתורה לדין ביטול? (ח"א כלל נג, סעיף ב)
5. מהו המקור בתורה לדין ביטול בשישים? (מ"א פרק טו, הלכה כא)
6. תן דוגמה ל"בטל בשישים" (שם, הלכה יז), ל"בטל במאה" (שם, הלכה יג) ול"בטל במאתים" (שם, הלכה יד)
7. דבר אסור (=איסור) שנתערב בדבר מותר (=היתר) מה דינו היסודי דאורייתא במקרה של -
(א) מין במינו;
(ב) מין בשאינו מינו?
הסבר את המונחים. (מ"א טו, א ד)
8. מה פירוש הכלל "טעם כעיקר" (=טכ"ע)? (ח"א נא, ח)
9. מה פירוש המונח "נותן טעם לפגם" (=נטל"פ), ומה חשיבותו? (מ"א פרק טו, הלכה. כח; ח"א כלל נד, סעיפים א, ג)
10. מה פירוש "נ"ט בר נ"ט מותר", ובמה מחמיר רמ"א (ובעקבותיו האשכנזים) בעניין זה? (ח"א כלל מ"ח, סעיף א)
11. מה פירוש "קדרה בת יומה" (=קדרה ב"י), ומה דין קדרה שאינה ב"י? (ח"א נה, א)
12. הסבר את הכללים הבאים והדגם אותם (ח"א נג):
א) בריה אינה בטלה (סעיף ג; תן דוגמות שונות).
ב) חתיכה הראויה להתכבד אינה בטלה (סעיף ו).
ג) דבר חשוב אינו בטל (סעיף טו).
ד) דבר שיש לו מתירין, אפילו באלף אינו בטל (סעיף יט. עיין גם מ"א, טו, ט-י).
ה) דבר שנעשה לטעם אינו בטל (סעיף כס).
ו) דבר המעמיד אינו בטל (סעיף לג),
ז) כל קבוע כמחצה על מחצה דמי (ת"א סג, א).
13. אילו איסורים אינם בטלים כלל? (מ"א פרק טו, הלכות ו, ח, ט)
14. מה פירוש הכלל "חתיכה (עצמה) נעשית נבלה" ומהי המחלוקת בין מהרי"ק (=מרן בעל "בית יוסף", בעל הש"ע) ובין הרמ"א בעניין זה? (ת"א כלל מד, סעיפים ה, ז)
15. מהו הכלל "תתאה גבר", ואיזה דין נובע ממנו? (ח"א מב, ח)
16. תן דוגמה לתערובת מאכל-בשר במאכל-חלב -
א) ושניהם מותרים כמות שהם (ח"א, כלל מב, סעיף א);
ב) והם מותרים לאחר הדחה ושפשוף (שם);
ג) והם מותרים לאחר קליפה (שם, סעיפים ו-ז);
ד) "וצריך שישים לבטל" (שם, סעיף ח)
17. נסה להשתמש בכללים שלמדת וקבע ונמק את הדין בכל אחד מן המקרים הבאים. אחר כך בדוק את תשובותיך בספר הלכה.
א) סיר שבישלו בו הלב ובאותו היום בישלו בו גם בשר: מה דין הבשר ומה דין הסיר?
ב) כלי בשר וכלי חלב שנשטפו יחד ברותחים: מה דינם?
ג) דגים נתבשלו בסיר בשרי נקי אך בן-יומו, ואחר כך נתן על הדגים חמאה: מה דינם? (הבחן! )
ד) טיפת חלב של 1 סנטיליטר (=10 גרם) נפלה על חתיכת בשר רותח, שמשקלה 700 גרם.
ה) אותו המקרה, אך משקל הבשר היה רק 400 גרם.
ו) חתיכת הבשר המתוארת במקרה ה' נפלה לתוך בשר שמשקלו 15 ק"ג.
ז) טיפת חלב קר נפלה על המכסה של סיר רותח (מבחוץ), שנתבשל בו בשר: מה דין הבשר, המכסה והסיר?
ח) כף חלבית בת יומה הוכנסה בטעות לתוך סיר של בשר רותח; מה דין הבשר ומה דין הכף?
ט) אותו המקרה בכף שאינה בת יומה.
י) חלב רותח שגלש, ומעט ממנו זב על דפנות סיר בשר קר שעמד על ידו: מה דין הבשר והסיר?
יא) אותו המקרה, אלא שהחלב זב מתחת לשולי הסיר.
יב) אותו המקרה כמו ב-י', אלא שגם סיר הבשר היה רותח.
טבילת כלים, הגעלתם וליבונם
(לסעיפים 37-35)
1. אילו כלים טעונים טבילה (מבחינת החומר, מבחינת השימוש, מבחינת מקום ייצורם)?
2. תן דוגמות אחדות לכלי מטבח שאינם טעונים טבילה.
3. ציין כלים הטעונים טבילה בלא ברכה.
4. איך מטבילים כלים, ועל מה צריך להקפיד בזמן הטבילה?
5. היכן מטבילים, ומי נאמן להטביל.
6. מהו ההבדל העקרוני בין טבילת כלים לבין הגעלת כלים?
7. אילו כלים טעונים הגעלה, אילו טעונים ליבון, ואילו כלים אי אפשר להכשירם כלל?
8. מהו "ליבון הזק", ומהו "ליבון קל"? תן דוגמה לכל אחד מהם.
9. תאר את תהליך ההגעלה ואת כל הקשור בו (הכנות ופעולות שנעשות לאחר ההגעלה).
10. הידוע לך על דרכים נוספות להכשרת כלים? באילו מקרים משתמשים בהן וכיצד?
11. מהו הכלל בעניין הכשרת כלים (3 מלים)?
12. מהו הטעם לטבילת כלים?
מאכלי נכרים
(לסעיפים 42-38)
1. באילו תנאים מותר לאכול פת נכרי?
2. אילו שני תנאים נחוצים כדי שמאכל שנתבשל על ידי נכרי ייאסר?
3. מה דינו של מאכל שבישל נכרי בשבת למען יהודי חולה?
4. האם מותר לשתות קפה בבית-קפה של נכרי? ואם כן, באילו תנאים?
5. בימינו כל "גבינה של גוי" אסורה. מדוע?
6. באילו תנאים מותר לשתות חלב של נכרי?
7. באילו תנאים מותר לאכול חמאה של נכרי?
8. מהו איסור "סתם יינם"?
9. אילו משקאות נכללים באיסור זה?
10. איך יכול אדם "להבטיח" את יינו, שלא ייאסר על ידי מגע נכרי?
11. סכם את דין הכלים שהיה בהם "סתם יינם" (קש"ע מ"ז, ט"ז-כ"ב),
12. באילו מוצרי-מאכל אחרים יש חשש-איסור משום "סתם יינם"?
