שיטת המניין

ולכן ראיתי שראוי שאקדים לפני החיבור שזכרתי מאמר, והוא הספר הזה, שאבאר בו מניין המצוות, ואיך ראוי שיימנו. ואביא ראייה על זה מכתובי התורה וממאמרי החכמים בפירושיהם, ואקדים שורשים ראוי לסמוך עליהם במספר המצוות. וכשיתאמת מספרם במאמר הזה בראיה מבוארת, אין ספק בה, אז יתבאר למי שיקראהו טעות כל מי שמנה בניגוד למה שמנינו אנחנו, ואין אנחנו צריכים להשיב על כל אחד בפרט, ולא לבאר טעותו, כי התועלת והתכלית המכוונת בזה המאמר תגיע למבקשיה בזולת זה.

וזה כי אני אבאר המצוות כולם ומספרם מצווה מצווה, ואביא ראיה על כל מה שיש בו ספק, או מה שיחשוב מי שאינו בקי בדיני התורה חילופו, ואסיר מחשבתו ואבאר מה שיש בו ספק. ואין כוונתי בזה המאמר לבאר דין מצווה מן המצוות, אלא מספרם בלבד. ואם אבאר מהם בעת שאזכרם, אבאר אותו על צד באור השם, עד שייוודע זה הציווי או האזהרה אי זה דבר הוא, וזה השם על איזה דבר נופל. וכשתגיע ידיעת מספרם בראייה מזה המאמר, אז אזכרם זיכרון מוחלט בפתיחת החיבור הכולל כמו שזכרתי.