דרכן של תלמידי חכמים:

עניו ושפל רוח, זריז, ממולא, עלוב ואהוב לכל,
שפל לאנשי ביתו, ירא חטא ודורש את האדם לפי מעשיו.
ואומר:
כל מה שיש בעולם הזה אין לי חפץ בו,
לפי שאין העולם הזה שלי.

יושב ומשנה ומטנף כסותו לפני רגלי תלמידי חכמים,
ואין איש רואה בו דבר רע.
שואל כעניין ומשיב כהלכה.

הוי כנוד בקוע שנתפתח להכניס הרוח,
וכערוגה עמוקה שמחזקת את מימיה,
וכקנקנה זפותה שמשמרת את יינה,
כספוג שהוא סופג את הכל.

אל תהיה כפתח גדול שמכניס את הרוח,
ולא כפתח קטן שמנבל את היקרים.

אלא היה כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה,
וכיתד נמוכה שהכל תולין בה.

אם לקית בממונך - זכור את איוב שלקה בממונו ובגופו.
אם לקית בגופך - זכור את דתן ואבירם שירדו חיים שאולה.

אל תיכשל בעיניך,

שאין מכשול אלא בעיניים.

אל תבוש מפיך,

שמא תאכל יותר מדאי.

אל תמשוך מן המצוות,
ואל תדרוש למינות,

שמא תמשך לגיהנם.

אם אמרו עליך אחרים דבר רע,
גדול יהיה בעיניך כקטן.
אם אמרת על אחרים דבר רע,
קטן יהיה בעיניך כגדול,
עד שתלך ותפייסו:

אל יהי פקדונך ופרקך רע,
שאין שבחה של תורה:

הוי אוהב את התורה ומכבדה.
הוי אוהב את הבריות ומכבדן.
העבר רצונך מפני רצון חברך,
שכן עשתה רחל ללאה ודוד לשאול:

העבר רצונך ורצון חברך מפני רצון שמים,
שכן מצינו ביעקב שלא נשק ליוסף.
הוי אוהב את ה'שמא', ושנא את ה'כי מה'.

רבי חדקא היה אומרה בלשון אחרת:

הוי אוהב את ה'שמא' ושנא את ה'מה בכך' בכך:

הרחק מן המביא לידי עבירה,
ומן הכיעור ומן הדומה לכיעור,
שמא יחשדוך בעבירה.

אל תלשין את חברך,
שכל המלשין אין לו רפואה.

אל תאכל לחם עם כהן עם הארץ,
שמא יאכילך קדשי קדשים.

התרחק מן התרעומת
שמא תתרעם על אחרים ותוסיף לחטוא.

שבעה אבות כרותי ברית.

אלו הן:
אברהם ויצחק ויעקב, משה ואהרן ופינחס ודוד.
באברהם כתיב (בראשית טו) "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר".
ביצחק כתיב (שם יז) "ואת בריתי אקים את יצחק".
ביעקב כתיב (ויקרא כו) "וזכרתי את בריתי יעקב".
במשה כתיב (שמות לד) "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת (בני) ישראל".
באהרן כתיב (במדבר יח) "ברית מלח עולם הוא לפני ה'".
בפינחס כתיב (שם כה) "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם".
בדוד כתיב (תהלים פט) "כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי".

שבעה שכנו בכבודו של עולם ולא שלטה בהן רימה ותולעה.

ואלו הן:
אברהם ויצחק ויעקב ומשה ואהרן ועמרם אביהם.
ויש אומרים אף דוד.
שנאמר (שם טז) "לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח".

תשעה נכנסו בחייהם בגן עדן.

ואלו הן:
חנוך בן ירד, ואליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, וחירם מלך צור,
ועבד מלך הכושי, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, ובתיה בת פרעה, וסרח בת אשר.
ויש אומרים הוצא מלך צור והוכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.