מסכת דרך ארץ זוטא
ערך: יהודה איזנברג
שבוע שבן דוד בא -
שנה ראשונה מתקיימת "והמטרתי על עיר אחת" וגו' (עמוס ד).
שניה חיצי רעב משתלחין.
שלישית רעב גדול, ומתים בו אנשים ונשים וטף,
וחסידים ואנשי מעשה מתמעטים ותורה משתכחת מלומדיה.
רביעית שובע ואינו שובע.
חמישית שובע גדול, אוכלים ושותים ושמחים.
בשישית קולות.
בשביעית מלחמות.
במוצאי שביעית בן דוד בא.
דור שבן דוד בא -
בית הועד יהיה לזנות,
הגליל יחרב,
ואנשי הגליל יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו,
וחכמת סופרים תיסרח,
ויראי חטא ימאסו,
פני הדור כפני הכלב,
והאמת נעדרת,
וסר מרע משתולל.
דור שבן דוד בא
נערים ילבינו זקנים,
זקנים יעמדו לפני נערים,
בת קמה באמה כלה בחמותה,
ואין הבן מתבייש מאמו.
דור שבן דוד בא
עזות תרבה והיוקר יעוות,
והגפן (לא) תיתן פריה,
והיין יהיה ביוקר,
והמלכות תיהפך למינות,
ואין תוכחת.
טבא תרי מתלת,
ווי לחדא דאזלא ולא אתיא.
הגרע והבורסקי והבנאי
אין מעמידים מהם פרנס על הצבור,
ואין מעמידים מהם אפוטרופוס.
יושבי כפרים והולכי מדבריות -
חייהם אינן חיים,
וממונם אינן שלהם,
ובניהם אינן שלהם.
ארבע פרוטות אין בהם סימן ברכה ואלו הם:
שכר כותבין,
שכר מתורגמינן,
ושכר הבא ממדינת הים,
והנושא אישה לשום כתובה,
שאין מורישין לבניהם ולבני בניהם.
יש נושא אישה לשום זנות,
ויש נושא אישה לשום ממון,
ויש נושא אישה לשום גדולה,
יש נושא אישה לשם שמים.
הנושא אישה לשום זנות
עליו הכתוב אומר: "בה' בגדו כי בנים זרים ילדו,
עתה יאכלם חדש את חלקיהם" (הושע ה)
חודש נכנס וחודש יוצא - וממונן כלה.
והנושא אישה לשום גדולה לסוף שמורידים אותו מגדולתו
והנושא אישה לשם שמים סוף שיוצאים ממנו בנים שמושיעים את ישראל
הדר אלוהים - בני אדם.
הדר בני אדם - כסותן.
הדר תורה - חכמה.
הדר זקנה - שיבה.
הדר בחורים- יראת חטא.
הדר עם הארץ - מארה.
קרא ולא שנה - הרי זה בור.
שנה ולא קרא - עם הארץ.
קרא ושנה ולא פירש - חכם.
קרא ושנה ופירש - נבון.
לא קרא ולא שנה - נוח לו שלא נברא.
חכמה ואין יראה - בזויה.
אין חכמה ואין יראה - רשע גמור.
חכמה ויראה - צדיק גמור.