ממנהגי יהדות כורדיסתאן / יצחק עמדי

כז. שונות
1. את הארוחה העיקרית מבשלים בערב, כי בצהרים אין הגברים נמצאים בבית.

2. המתעטש אומר: "לישועתך קויתי ה'".
אנשים הנמצאים בקרבתו אומרים לו: "ברחמי" (ברחמים).
הוא משיב: "רחמי לבאבוך וימוך" (רחמים לאביך ואמך).

3. המתעטש בעת שיחה, הרי העיטוש משמש אות והוכחה לצדקת הדברים שנאמרו באותה שעה, והוא מכריז: "סהדא מן כסל אליהא" (עד מאת הבורא).

4. לאחר ברכת בורא נפשות אומרים למברך: "רפואה וחיים",
והוא משיב: "יוסיפו לכם שנות חיים".

5. השותה מים שופך תחילה מעט מן המים הנמצאים בכלי.

6. בשעת ברכת המזון, בהגיע המברך למלה "ברוכים אתם לה'",
עונים המסובים "גם אתה ברוך".

7. לאחר הארוחה רגילים לומר: "אילהי מאזידתא, מן טימי ממפלתא, ארזאני אימנאהי, מראה מותא כימנאהי" (הא-ל ירבנו, מן היוקר ינמיכנו, בשפע ובריווח, חולאים ומות מועטים).

8. אחר השתייה אומר האורח: "דיימן" (תמיד), לפי העניין - "ג'י דיימן" או ספרא דיימן" (תה תמידי, שולחן תמידי).

9. לאחר ברכת המזון אומר האורח לבעל הבית: "להניח ברכה אל ביתך",
והלה עונה: "וביתך לא יחסר".

10. בעת שנפרדים בלילה אומרים: "בטוב ילין מור". התשובה: "ברחמים יקיץ מור".

11. כשעולה ראש המשפחה לתורה, עומדים לכבודו כל בני המשפחה הנמצאים בבית-הכנסת. ולא רק בפני ראש המשפחה עומדים, אלא כל צעיר עומד לכבוד הקרוב המבוגר ממנו. עמידה זו נמשכת עד רדת העולה מהתיבה וישיבתו במקומו. לכשמתיישב, ניגשים אליו ומנשקים את ידו. כן עומדים לכבוד החכם, ויש בתי-כנסת שבהם עומדת גם האישה בעת עלות בעלה לקרוא בספר-תורה. עלה צעיר לתורה, הרי הוא נושק ידי קרוביו הגדולים ממנו לפני שהוא חוזר למקומו.

12. ברדת העולה לתורה לשוב למקומו הוא פונה אל המתפללים ואומר: "כולכם ברוכים".

13. בעת קריאת הקטע "תמחה את זכר עמלק" רוקעים ברגליהם על רצפת בית-הכנסת.

14. בעת פגישת אדם עובד מברכים אותו: "קוויתא הוילוך" (יתחזק חילך),
והלה עונה: "רחמי לבאבוך וימוך" (רחמים לאביך ואמך).

15. מי שבונה או רוכש בית חדש, עורך לימוד בלילה הראשון - על סמך המאמר בתלמוד:

"כל בית שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה - אש אוכלתו" (סנהדרין נב ע"א).

ביבליוגרפיה
1. אברהם בן-יעקב, "קהילות יהודי כורדיסתאן", הוצ' מכון בן-צבי, ירושלים תשכ"א.

2. ד"ר אריך בראואר, "יהודי כורדיסתאן" (מחקר אתנולוגי), ירושלים תש"ח.

3. הנ"ל, "שלוחי ארץ ישראל בבבל בכורדיסתאן בהודו ובסין", רבעון "ירושלים", כרך ב/ה, תשט"ו, עמ' רכז-רפו.

4. יוסף יואל ריבלין, "שירת יהודי התרגום" - רשמם ממסורות שבעל-פה ותרגמם לעברית ופירשם והקדים להם מבוא, ירושלים תשי"ט.

5. יצחק בן-צבי, "נדחי ישראל", תל-אביב תשט"ז, עמ' 43-37, 205-198.

6. ברוך שמואל מזרחי, "שירי זמרה" -שירים בעברית בלחן ובנעימת שירי כורדית וערבית, חלק א, ירושלים תש"ד.

7. "שירי שמחות", בעריכת חביב בה"ר שבתי עלון ומרדכי בה"ר משה עלון, ירושלים תשי"א.

8. "שבטי ישראל בבית הנשיא בירושלים", תל-אביב 1959, העדה הכורדית, עמ' 182-159.

9. ברכה הבס, "אחים קרובים נדחים", תל-אביב תש"ג, עמ' 126-97.

הערות:

1. א. ספר בראשית, פרק א כולו ופרק ב פסוקים א-ג.
    ב. ספר שמות, מתחילת פרשת בשלח (פרק יג, יז) עד "אני ה' רפאך" (סוף פרק טו).
    ג. ספר במדבר, פרק כא הפסוקים יז-כ, שירת הבאר.
    ד. ספר דברים, פרשת האזינו עד "וכפר אדמתו עמו" (פרק לב הפסוקים א-מג).
    ה. ספר יהושע, פרק י הפסוקים יב-יד.
    ו. ספר שופטים, פרק ה כולו, שירת דבורה.
    ז. ספר שמואל א', פרק ב הפסוקים א-י, תפילת חנה.
    ח. ספר שמואל ב', פרק כב כולו, שירת דוד.
    ט. ספר ישעיה, מפרק ל הפסוקים כו-כט ומפרק כו הפסוקים א-ג. לאחר זה קוראים פרקי תהילים לפי סדר זה: צב, סו, עד, עה, קז.
    י. מגילת שיר השירים כולה.
2. פרטים על כך ראה במאמרו של אברהם בן-יעקב, "עיד אל זיארא בבגדאד", רבעון "עדות", שנה א, חוב' א תש"ו, עמ' 40-37.
3. ר' בסוף הפרק.