ממנהגי יהדות לוב

נוסח התפילה סדרי בית-הכנסת

נוסח התפילה

1. נוסח התפילה הוא נוסח ספרד רגיל, כפי שהוא מובא בסידורים "תפילת החודש", "בית עובד" ואחרים.

2. בתפילת שחרית של ימי החול נוהגים לקרוא אחר "עלינו לשבח" את מזמור כז שבתהילים ("לדוד ה' אורי וישעי") ואחריו אומרים קדיש "יהא שלמא".

3. בתפילת מנחה, כשהשעה מאוחרת ואין זמן לנפילת אפים, אומרים אחר התחנון את הפסוקים "מי א-ל כמוך" עד "אשר נשבעת לאבותינו בימי קדם", ואחריהם אומרים קדיש תתקבל.

4. אחרי תפילת העמידה של ערבית אומרים: "יהי שם ה' מבורך", כמנהג הספרדים, אח"כ מוסיפים את המלים: "ויברכו שם כבודך על כל ברכה ותהלה", ואחר כך קדיש תתקבל.

5. קריאת "יהי שם", הנהוגה אצל הספרדים בתפילת שחרית ומנחה אחרי החזרה בימים שאין אומרים בהם תחנון, אינה נהוגה אצל יהודי לוב.

6. אחר "עלינו לשבח" של ערבית אומר החזן: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" וכו', "אמר ר' יהודה אשרי מי שעמלו בתורה" וכו', "אמר ר' שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפילה לא-ל חי" ומסיים בקדיש דרבנן.

7. הכוהנים אינם נושאים את כפיהם בימי החול, כי אם בימי שבתות וימים-טובים בלבד.

8. שבוע לפני יום פטירה (יארצייט) אומרים קדיש בשלוש התפילות.

סדרי בית-הכנסת

1. בית-הכנסת מנוהל ע"י גבאי, המתמנה ע"י ועד הקהילה. על פי רוב הייתה זו משרה מכובדת, שלא על מנת לקבל פרס, והיא הייתה עוברת בירושה מהאב לבן.

2. השמש דאג לניקיון בית-הכנסת, לפתיחתו וסגירתו במועד, הכריז על מכירת "המצוות" (העליות לתורה), המהווה את ההכנסה היחידה של בית-הכנסת, וקרא בשמות העולים לתורה. הוא לא קבל שכר קבוע מקופת בית-הכנסת, אך כנגד זה קיבל עליית "חמישי" ועליות במנחה של שבת ובימי החול, והעולים לתורה תרמו לו כנדבת לבם, וגם משרתו עברה בדרך כלל בירושה מהאב לבן. גם בארץ ממשיכים עולי לוב בסדרים אלה, אלא שהגבאי, במקום שימונה ע"י ועד הקהילה, נבחר ע"י מתפללי בית-הכנסת.

3. ההכנסות של בית-הכנסת משמשות להחזקתו, לשיפורו ולהרחבתו. חלק ניכר מהן משמש לחלוקה לנזקקים, לימי החגים ולהזדמנויות שונות. בכל מקום שיש מספר ניכר של יוצאי לוב, הרי הם ניגשים מיד לבניית בית-כנסת, וההיענות בתרומות כסף וימי עבודה היא בדרך כלל רבה מאד.