|
|
ממנהגי יהדות אשכנז
עשרת ימי-התשובה
1. בשבת שובה דורש הרב לפני מוסף כדי לעורר את הציבור להרהורי תשובה. בקדושה של מוסף אומרים אחרי "אני ה'" פיוט קצר. במנחה אין אומרים פסוקי "צדקתך צדק" שבהם נאמר "משפטיך תהום רבה", כי בימים אלה אנו זקוקים ביותר לרחמי שמים, ואין לנו לעורר בהם את מידת הדין.
2. בעשרת ימי-התשובה מרבים לאמור סליחות ממה שאמרו בימי הסליחות לפני ראש-השנה. במיוחד גדול מספר הסליחות שאומרים בערב יום-הכיפורים, כשחוזרים לאמור גם סליחות רבות מבין אלה שנאמרו בימי הסליחות הקודמים, אבל בסוף מקצרים - אומרים "וידוי" רק פעם אחת וגומרים ב"הרחמים והסליחות". אך אם ערב יום-הכיפורים חל בערב שבת, ממשיכים "א-ל רחום שמך" עד "בעגלא ובזמן קריב", ואין אומרים קטע זה בסוף הסליחות של ליל כל נדרי, בניגוד ליום-הכיפורים שחל ביום חול.
אוספי הסליחות מצויים בקבצים מיוחדים המכילים גם הסליחות של כל השנה. ניגוני הסליחות קבועים ומיוחדים לכל סוגי הסליחות - סליחה "רגילה", שנייה, שלישית, עקידה (בין העקידות ישנן כאלה, המתארות "עקידות" שקיימו בעצמם יחידים וקהילות בימי רדיפות של מסעי-הצלב, "המוות השחור" ואחריהם ומעוררות רחמי שמים על ישראל בזכות הנעדרים), וכן יש ניגונים קבועים מיוחדים לפזמונים השונים, כגון "אלה אזכרה", "זכור ברית" ו"וידוי".
3. במשך כל עשרת ימי-התשובה, כשהש"ץ מגיע בחזרת שמונה-עשרה בברכת ההודאה ל"וכתוב לחיים טובים", אומר הקהל פיסקה זו בקול, והש"ץ חוזר אחריהם, וכך נוהגים גם לגבי ההוספה "בספר חיים ברכה" וכו' - הקהל אומר בקול, הש"ץ חוזר, וחותם את הברכה "עושה השלום", אבל לא כן לגבי ההוספות שבשתי הברכות הראשונות "אבות" ו-"גבורות".
4. גם מי שאינו מקפיד במשך כל השנה, שלא לאכול לחם של גויים, מדייק לכל הפחות בעשרת ימי-התשובה באכילת "לחם יהודי", ובמקום שאין אופה יהודי, מכינה בעלת-הבית חלות גם לימי החול.
5. בערב יום-הכיפורים, ויש נוהגים בערב ראש-השנה, מיד כשבאים מבית-הכנסת ולפני שטועמים כלום, עושים כפרות, בתרנגול - לזכר או לכמה זכרים ביחד, ובתרנגולת - לנקבה או לכמה נקבות. את פדיון הכפרות, כלומר את תמורתן, נותנים צדקה לעניים, ויש, הנותנים את "הכפרה" עצמה. "אם אין תרנגול, לוקחים לצורך כפרה בעל-חיים אחר, מידי דלא חזי להקרבה. לא מצא בעל-חיים, ייקח עציץ עם זרע או נטע. מחזירו סביב לראשו, כי האדם עץ השדה ומשתתף עמו בנפש הצומחת" (ס' קהלת שלמה, הנובר 5621).
6. ביום זה מרבים בסעודה ובוצעים על חלות כמו ביום חג. מדליקים נרות כמו בשבת, ומוסיפים נר אחד שנועד להיות דולק עד מוצאי יום-הכיפורים. לפני שהולכים לבית-הכנסת, מברך האב את הבנים, "כי היא עת רצון".
